על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
היסטוריה א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(54 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==סיכומים בהיסטוריה לבגרות== | ==סיכומים בהיסטוריה לבגרות== | ||
*'''[[היסטוריה א' - לפי תוכנית הלימודים הישנה]]''' | |||
*'''[[ | |||
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl" | {| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl" | ||
| align="right" | | | align="right" | | ||
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק ראשון: | <div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק ראשון: לאומיות בישראל ובעמים ראשית הדרך עד 1920'''</div> | ||
'''מהי 'הלאומיות' ומהם מאפייני התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19''' | |||
:*[[המאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית והמאפיינים של התנועות הלאומיות שהתפתחו במאה ה-19.]] | |||
:* [[הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.]] | |||
:* [[דפוסי הגשמה של שתי תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19.]] | |||
'''התנועה הלאומיות-היהודית-המודרנית ומאפייניה העיקריים''' | |||
<br> | |||
:*[[הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית]] | |||
:*[[התרומה של בנימין זאב הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.]] | |||
:*[[הגישות השונות בתנועה הציונית בנוגע למטרתה העיקרית של התנועה, ולדרכים להגשמתה]]. | |||
'''דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובא"י''' | |||
:*[[פעולותיהם של הציונים בא"י עד מלחמת העולם הראשונה.]] | |||
:'''התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה''' | |||
:*[[הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים בניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים.]] | |||
:'''נקודות דימיון ונקודות שוני בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19''' | |||
:*[[נקודות דימיון שוני בין התנועה הלאומית היהודית לתנועות הלאומיות באירופה.]] | |||
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl" | {| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl" | ||
| align="right" | | | align="right" | | ||
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק שני | <div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק שני: החברה ביהודה בימי בית שני'''</div> | ||
:* [[פעולותיהם של עזרא ונחמיה בקרב האוכלוסיה היהודית.]] | |||
:*[[הצהרת כורש ושיבת ציון.]] | |||
:*[[בניית בית המקדש ומרכזיותו.]] | |||
:*[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל והמפגש בין החברה היהודית להלניזם]] | |||
:*[[גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים]]. | |||
:*[[הכתות הדתיות ועיקרי המחלוקת בינהן: פרושים, צדוקים, איסיים]]. | |||
__NOEDITSECTION__ | |||
__NOTOC__ | |||
: | |||
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl" | {| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl" | ||
| align="right" | | | align="right" | | ||
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק שלישי | <div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק שלישי: ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים'''</div> | ||
==פראג== | |||
:'''העיר באירופה הנוצרית''' | |||
:*[[הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באירופה הנוצרית בימה"ב.]] | |||
:*[[דפוסי הקמתן של ערים חדשות והתפתחותן של ערים קיימות באירופה הנוצרית.]] | |||
:*[[היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון : מאבקם של תושבי העיר על השגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות ע"י השליטים במקומות השונים.]] | |||
:*[[המבנה החברתי בעיר, ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר , החברות בקורפורציות העירוניות : גילדה, אוניברסיטה, או קהילה.]] | |||
:*[[המבנה הפיסי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים.]] | |||
:*[[העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים).]] | |||
:'''הקהילה היהודית בעיר הנוצרית''' | |||
*[[ | ::*[[מעמדם המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית.]] | ||
*[[ | ::*[[הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים]] | ||
::*[[מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.]] | |||
*[[ | |||
:'''העיר פראג''' | |||
::*[[גורמים שתרמו או גורמים שניסו לעכב את התפתחותה של פראג עד המאה ה-16.]] | |||
::*[[פראג מרכז מדיני, כלכלי, דתי חינוכי- תרבותי; ביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים השונים.]] | |||
::*[[מאפייני האזורים השונים של פראג.]] | |||
:'''הקהילה היהודית בפראג.''' | |||
::*[[היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: מעמדם המשפטי של יהודי פראג הרקע לגירושים של יהודי העיר, והסיבות להחזרתם.]] | |||
::*[[מבנה הרובע היהודי בפראג , הבהרת המושג גטו.]] | |||
::*[[הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג.]] | |||
::*[[תחומי העיסוק של יהודי פראג .]] | |||
::*[[מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל).]] | |||
::*[[פראג כמרכז תרבותי יהודי.]] | |||
::*[[המהר"ל מפראג.]]: אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודי ולדרך חייהם בפזורה בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת. | |||
|} | |} | ||
[[:קטגוריה:היסטוריה א']] | |||