דפוסי הקמתן של ערים חדשות והתפתחותן של ערים קיימות באירופה הנוצרית.

מספר סוגים של ערים אפיינו את אותה תקופה. בין היתר: ערי בישוף: ערים אלו התפתחו בעיקר מטעמים דתיים. עולי רגל, סוחרים ואנשי דת חיפשו מקום להפקיד את חפציהם המקודשים שנשמרו בכנסייה. במרכז העיר נבנתה הכנסייה, ולצידה שוק קטן. הבישוף בדרך כלל ניהל את ענייניה הכלכליים והחברתיים של העיר. ערי מסחר: ערים חדשות החלו להתפתח במקומות מסחר שונים. בדרך כלל הוקמו הערים הגדולות בסמוך לנתיבי המסחר הראשיים וערוצי המסחר המרכזיים. הערים הללו גדלו מאחר וסוחרים רבים חיפשו מקום לינה ומצאו זאת בערים החדשות. הערים שימשו כמקום מפגש של סוחרים מכל העולם ומקום להעברת סחורות ממקום למקום. ערי מבצר: מבצרים החלו לקום כתוצאה מהצורך להגנה. שבטים נודדים היו פולשים למקומות יישוב שונים ומהווים סכנה גדולה לתושבים. על כן, החלו להיבנות מבצרים שסיפקו הגנה, שמירה על דרכים ראשיות ובין היתר גם גביית מיסים. כל אלו סיפקו את צרכיהם של תושבי המבצר, אם כי לא לגמרי. החלו להתפתח ירידים וערוצי מסחר בסמוך למבצרים, על מנת לספק את צרכי התושבים. הסוחרים והספקים השונים החלו לחפש מקום לינה על מנת להמשיך לקיים את ערוצי המסחר, ומצאו זאת במבצרים. עד מהרה המבצרים החלו להתפתח לערים מאחר והסוחרים נאשרו לגור במבצרים והעיר גדלה. ערי נמל: ערים אלו התפתחו בסמוך לנתיבי מסחר ימיים, כתוצאה מחיפוש אחר תחנת ביניים ומקום לינה אצל המלחים ואנשי המסחר. ערי הנמל שימשו גם מקום להעברת סחורות, עסקים ומו"מ שונים.

דרושה עריכה!