היסטוריה א'

סיכום זה זקוק לתיקוני עריכה. לפרטים ראה קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון

נא לא להוריד הודעה זו עד שיגמרו כל תיקוני העריכה בסיכום זה.

סיכומים בהיסטוריה לבגרות

• היסטוריה - לפי תוכנית הלימודים הישנה

בעקבות שינוי תכנית הלימודים בהיסטוריה יש צורך להחליף את דף ההיסטוריה הקיים. דף יסודר לפי התכנית החדשה ויכיל את הסיכומים המתאימים לה.

• בחינה חלק א' (היסטוריה א'): שער שני, שער שלישי - בגדד תיכנס לתוקף מבחינות קיץ תש"ע ולא תשס"ט
• בחינה חלק ב': שער חמישי, שער שישי.

פרק ראשון: לאומיות בישראל ובעמים ראשית הדרך עד 1920 מהי 'הלאומיות' ומהם מאפייני התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19. הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. שתי דוגמאות לדפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19. הקמת מדינות לאום חדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה. (להדגים בעזרת פולין) תנועות לאומיות מחוץ לאירופה, במאה ה-19 עד אחרי מלחמת העולם הראשונה. התנועה הלאומיות-היהודית-המודרנית ומאפייניה העיקריים הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית בתנועה הלאומית של העם היהודי תרומתו של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.: 'מדינת היהודים', תוכנית באזל והמסגרות הארגוניות למימוש מטרותיה של התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר. [[הגישות השונות בתנועה הציונית בנוגע למטרתה העיקרית של התנועה, ולדרכים להגשמתה. הוויכוחים שהיו בנושאים: דת, תרבות ודמות החברה הציונית שעתידה לקום בארץ ישראל.]] תנועת ה'בונד', המחלוקות בין הציונים לבין הבונדיסטים. דפוסי פעולתה של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה דפוסי פעולתה של התנועה הציונית באירופה ובארצות אגן הים התיכון.: המוסדות המרכזיים, אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימודי השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה. פעילותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה.: הסיבות לעליות הציוניות לארץ ישראל, מפת ההתיישבות, צורות ההתיישבות, מסגרות פוליטיות חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונים. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה. הגדודים העבריים; מערכת היחסים המתדרדרת בין היישוב היהודי בארץ ישראל לבין השלטון העות'מאני. הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים בניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים. נקודות דמיון ושוני בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה ראשית דרכן נקודות הדמיון: הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, דרך בנייתן, הדרכים שנקטו להשגת מטרותיהן. נקודות השוני: הקשיים המיוחדים שעמדו בדרכה של התנועה הציונית בראשית דרכה. פרק שני: ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים פראג העיר באירופה הנוצרית הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באירופה הנוצרית בימה"ב. דפוסי הקמתן של ערים חדשות והתפתחותן של ערים קיימות באירופה הנוצרית. היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון : מאבקם של תושבי העיר על השגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות ע"י השליטים במקומות השונים. המבנה החברתי בעיר, ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר , החברות בקורפורציות העירוניות : גילדה, אוניברסיטה, או קהילה. המבנה הפיסי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים. העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים). הקהילה היהודית בעיר הנוצרית מעמדם המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית. הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה. העיר פראג גורמים שתרמו או גורמים שניסו לעכב את התפתחותה של פראג עד המאה ה-16. פראג מרכז מדיני, כלכלי, דתי חינוכי- תרבותי; ביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים השונים. מאפייני האזורים השונים של פראג. הקהילה היהודית בפראג. היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: מעמדם המשפטי של יהודי פראג הרקע לגירושים של יהודי העיר, והסיבות להחזרתם. מבנה הרובע היהודי בפראג , הבהרת המושג גטו. הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג. תחומי העיסוק של יהודי פראג . מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל). פראג כמרכז תרבותי יהודי. המהר"ל מפראג.: אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודי ולדרך חייהם בפזורה בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת. קטגוריה:היסטוריה א'