נקודות השוני: הקשיים המיוחדים שעמדו בדרכה של התנועה הציונית בראשית דרכה.

התנועה הציונית הייתה צריכה להתמודד עם משימות קשות, אשר תנועות לאומיות אחרות באותה תקופה לא התנסו בהן:
א. תנועות לאומיות אחרות נאבקו על זכות ההגדרה העצמית, על גבולות מדינת-הלאום, ועל זכות הצטרפותם של בני הלאום, החיים בסביבה הקרובה. ואילו המשימה הראשונה של התנועה הציונית, הייתה ליצור הסכמה לגבי מקום הריכוז הטריטוריאלי של העם היהודי והסכמה לגבי הדרכים, שיש לנקוט כדי לממש משימה זו.

ב. הבעייתיות, שבארגון ובריכוז יהודים ממקומות שונים, לטריטוריה שלא הייתה עדיין בידם. למעשה התנועה הציונית פעלה בקרב יהודים, שהיו מפוזרים במקומות שונים ואשר ביניהם היו הבדלים רבים.

ג. עוצמת ההתנגדות בעם היהודי, שעמה נאלצה התנועה הציונית להתמודד, הייתה שונה בהשוואה להתנגדויות בהן נתקלו בתנועות לאומיות אחרות:

• הכוח החברתי שתמך בתנועות הלאומיות באירופה היה המעמד הבורגני. מעמד זה, בדרך כלל לא תמך בתנועה הציונית, בראשית דרכה.
• התנועה הציונית נתקלה בהתנגדות כפולה: מצד אחד, מהאורתודוקסים (הפתרון של התנועה הציונית קרא תיגר על הפיתרון היהודי המסורתי) ומצד שני, מהמשתלבים (הצלחתה של התנועה הציונית פירושה כישלון האמנספציה). בתנועות הלאומיות האחרות ההתנגדות באה בדרך כלל מהכוחות המסורתיים.
• צמיחתן של תנועות, שהציבו פתרונות לאומיים שונים (הבונד, הטריטוריאליסטים, האוטונומיסטים) היקשו על פעילותה של התנועה הציונית.

ד. התנועה הציונית שאפה לחולל מהפכה כפולה: לבטל את הגולה ולהקים מדינת לאום עצמאית בארץ-ישראל ובמקביל ליצור חברה חדשה שונה מהחברה היהודית בגולה.

ה. יהודים רבים ראו בהגירה לגולה אחרת, כגון ארה"ב, פתרון לבעיותיהם, עובדה שהקשתה על התנועה הציונית בגיוס רבים לשורותיה.