admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
895
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת | מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת | ||
ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט | ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט | ||
כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה: | |||
מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש | מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש | ||
חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת | חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת | ||
| שורה 129: | שורה 129: | ||
- מה הן מסקונתיו? <BR> | - מה הן מסקונתיו? <BR> | ||
הפוליטיאה ז' נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי. כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח"כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים. | |||
עוד על משל המערה: | עוד על משל המערה: | ||
תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית. | תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית. | ||