admin
1,372
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←'''איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ?'''
| שורה 232: | שורה 232: | ||
4)בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו. | 4)בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו. | ||
====='''הקמת העיר תל אביב''' ===== | |||
אחד הארגונים שסייע לבני העלייה השנייה לממש את תוכניותיהם הלאומיות ולהתמודד עם הקשיים בא"י היה המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר רופין שהוקם ע"י ההסתדרות הציונית. משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. המשרד הוקם כדי: | ====='''הנסיבות להקמתה'''===== | ||
תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום. | |||
=====תהליך הקמתה===== | |||
ב-1906 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "[[אחוזת בית]]", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. | |||
אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. | |||
בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "[[אלטנוילנד]]". | |||
בעיר הוקמה "[[גימנסיה הרצליה]]" והעבירו אליה את המוסדות הציוניים המרכזיים. בעיר ת"א נוצרו תנאים להתפתחות חיי תרבות עבריים עצמאיים ושל מוסדות ציבור ואומנות. | |||
אחד הארגונים שסייע לבני העלייה השנייה לממש את תוכניותיהם הלאומיות ולהתמודד עם הקשיים בא"י היה [[המשרד הארצישראלי]] בראשותו של ד"ר רופין שהוקם ע"י [[ההסתדרות הציונית]]. | |||
משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. | |||
=====המשרד הוקם כדי:===== | |||
1)לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. | 1)לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. | ||
2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. | 2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. | ||
פעולותיו של המשרד הארצישראלי | פעולותיו של המשרד הארצישראלי. | ||
3)הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות. | |||
4)יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו הקבוצה | 3)הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות. | ||
5)רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת . | |||
4)יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו [[הקבוצה]] ו[[הקולקטיב]]. | |||
5)רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת. | |||
6)עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א. | 6)עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א. | ||
ג.הקמת מסגרות ביטחוניות | ===='''ג.הקמת מסגרות ביטחוניות –[[כיבוש השמירה]]'''==== | ||
1)ארגון "[[בר גיורא]]" | |||
במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה. | |||
התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" . | |||
מטרות הארגון: כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. | מטרות הארגון: כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. | ||
דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "השומר". | דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "[[השומר]]". | ||
2)ארגון "השומר" | |||
במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. | במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. | ||
תרומתו של ארגון השומר : | תרומתו של ארגון השומר : | ||