admin
1,372
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
שורה 270: | שורה 270: | ||
דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "[[השומר]]". | דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "[[השומר]]". | ||
2)ארגון "השומר" | 2)ארגון "[[השומר]]" | ||
במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. | |||
במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. | |||
בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. | |||
הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. | |||
ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. | |||
תרומתו של ארגון השומר : | תרומתו של ארגון השומר : | ||
1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות. | 1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות. | ||
2)החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה. | 2)החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה. | ||
3)העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים. | 3)העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים. | ||
הסיבות להתעוררות המפלגתית : | ===='''ד.הקמת מסגרות פוליטיות''' ==== | ||
1)מצב כלכלי – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם. | |||
===== הסיבות להתעוררות המפלגתית : ===== | |||
1)'''מצב כלכלי''' – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. | |||
הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם. | |||
2)לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה. | 2)לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה. | ||
3)העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם. | 3)העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם. | ||
====='''בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :'''===== | |||
1)[[מפלגת הפועל הצעיר]]– מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות. | |||
עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים . | |||
2) [[מפלגת פועלי ציון]] – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי. | |||
2) מפלגת פועלי ציון – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי. | |||
מסגרות חינוכיות ותרבותיות | מסגרות חינוכיות ותרבותיות |