הוויכוח בנוגע לדרכי התגובה כלפי התקפות הערבים: הבדלים בין גרסאות בדף

כאשר הפרעות גברו וארגון ההגנה לא יכל לספק הגנה לישובים היהודים כיוון שעסק יותר בהגנה ובנסיון לעצור את הכנופיות. נשמעו קריאות של אנשים בהגנה לבדוק את מדיניותה ודרשו לנקוט במדיניות אקטיבית יותר. החלו להשמע קריאות "יציאה מן הגדר" שמשמעותה גיבוש מדיניות אקטיבית כלומר: תגובה כנגד טרור מה שיביא ליציאה מעמדות השמירה שבתוך הישובים היהודים ונסיון לבלום את הכנופיות הערביות בסמוך למקומות היציאה שלהם לפעולות. מדיניות זו קיבלה את הכינוי" ציונות לוחמת שבין היתר באה לידי ביטוי בפעולות בלתי לגליות של ארגון ההגנה.<BR>

• בן גוריון טען שהישוב יראה בעיני השלטון הבריטי כישוב לא אלים ששומר על החוק, ולכן הבריטים לא יעצרו את העלייה. <BR>

• זהו תפקידו של המנדט הבריטי,לשמור על הסדר, כי הוא השליט על ארץ ישראל. וגם הישוב יראה כנקי, טהור, מוסרי שלא פועל בטרור. <BR>

• הטרור הערבי יתגבר כי לא תיהיה יוזמה יהודית והערבים יתקפו. <BR>

• שהטרור הערבי ינצח והבריטים ילכו עם הערבים. <BR>

• הטרור הערבי יפסק או יחלש כלומר, הערבים יתחילו להירתע ויפסיקו להפעיל טרור על הישוב. <BR>

• היהודים ילמדו את מלאכת הלחימה וגם הישוב היהודי יתחזק. <BR>

• השלטון הבריטי לא יתמוך יותר בישוב ואפילו יעניש אותו ע"י הפסקת עלייה. <BR>

• פגיעה במוסריות ובטוהר הנשק של הישוב, כלומר הישוב יאבד את מטוהר הנשק ויחשב לישוב טרוריסטי שפועל בדיוק כמו הערבים ולכן לא תיהיה לו הצדקה לבוא בדרישות עולם.