תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"

פרק ראשון - תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"

1. מאפייני התקופה בשנים 1870 – 1920

בשנים אלה בארצות אירופה ואמריקה, חלו שינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה והטכנולוגיה, בפרק זמן קצר. המדע הפך לנחלתם של רבים, ואלפי סטודנטים ומורים עסקו בניסוים מדעיים בכל התחומים. שינויים אלה שינו בצורה משמעותית, את חיי הפרט, המשפחה, החברה והמדינה, והביאו לשינוי ערכים ודרכי חשיבה. אנשים רבים הפכו לחילונים וזה גרם לכך שבני האדם עברו מתלות מוחלטת בכנסיה לתלות גוברת במסגרת המדינה.

• התגליות בתחום המדע הטכנולוגיה הביאו מצד אחד קידמה, אך מצד היו לכך גם חיסרונות.

למשל התפתחות הרפואה מנעה תמותה והאריכה את תוחלת החיים אך גרמה לצפיפות אוכלוסין ורעב .

2. השינויים המרכזיים באירופה בתחומי המדע :

1) בתחום המתמטיקה- פותחו תורת המספרים ההסתברות והסטטיסטיקה.

2) בתחום הרפואה- לואי פסטר גילה שהחיידקים גורמים למחלות ופיתח את שיטת החיסונים. התגלו חיידקי השחפת והכולירע וכן נמצאה הדרך לחיטוי פצעים ולמניעת זיהום. נמצאו דרכים לעצור ולמנוע מחלות מדבקות על ידי שמירה על היגיינה ופיתוח תרופות לחיסולן. השפעות התגלית על האוכלוסייה :

בתחום הדת – התגלית יצאה למעשה נגד סיפור בריאת העולם ע"י אלוהים, והובילה לתהליך של חילון שהחליש את הכנסייה והכמורה וחיזק את המדינה ומוסדותיה

בתחום החינוך – החינוך יצא מידי הכנסייה ועבר לידי המדינה, תהליך שאפשר את המשך התפתחות המדעים והטכנולוגיה ויצר יותר משכילים.

בתחום החברתי- תורת האבולוציה תרמה להתפתחות תורת הגזע שהביאה להתעוררות האנטישמיות במאה ה-19.

בתחום הפוליטי – תורת הגזע הביא גם לתחושה של "עליונות האדם הלבן", שהייתה אחד הגורמים לאימפריאליזם.

3. השינויים המרכזיים באירופה בטכנולוגיה :

התגליות בתחום המדע הביאו גם להתפתחות המצאות טכנולוגיות רבות ומגוונות, שהשפיעו על בני האדם בתחומים שונים, חלקם לטובה וחלקם לרעה. נציג מספר שינוים ונסקור את השפעתם:

1) בתחום התקשורת –הטלגרף, הרדיו, הקולנוע, הטלפון

את הטלפון המציא ב- 1876 בארה"ב, אלכסנדר גרהאם בל. (פירוט על הטלפון ניתן למצוא בערך הטלפון באתר.) הטלפון השפיע על התחומים הבאים :

בתחום החברתי: שמירת קשר בין בני משפחה וחברים.

בתחום הכלכלי: כלי עזר בתחום התעשייה והמסחר המקומי ובינלאומי. בעלי עסקים יכלו ליצור קשר עם עמיתיהם , לסגור עסקאות, לקבל דיווח עדכני לגבי דרישות השוק.

בתחום התרבות: פעילות לשעות הפנאי, פיתוח העיתונאות –העברת מידע+ דווח בזמן אמת.

בתחום הצבאי והמדיני: קשר בין מעצמות לקולוניות שלהן קשר בין מדינות, קשר והעברת מידע והנחיות בין יחידות צבאיות.

2) בתחום התחבורה –ספינת הקיטור, המטוס,המכונית,הקטר ורכבת

ב-1829 המהנדס הבריטי ג'ורג סטיבנסון בנה את הקטר המפורסם רוקט.

רוקט הסיע קרונות נוסעים על מסילת ברזל במהירות של 60 קמ"ש. בהתחלה הרכבות פעלו על קיטור, כשהומצא החשמל הן הפכו להיות חשמליות ושמשו כאמצעי תחבורה ציבורי בפריס בלונדון ואחר כך גם בערים אחרות. הרכבת שינתה את מושגי המרחק והזמן והשפעתה באה לידי ביטוי בתחומי הבאים :

בתחום התרבות: הרכבת שינתה את מנהגי היום יום והשפיעה על שעות הפנאי. החופשה והנופש הפכו למצרך המוני ולא רק של בני המעמד הגבוה. בזכות הרכבת יכלו בני אדם להגיע בתוך זמן קצר ובנוחיות ממקום למקום. מי שגר בלונדון ורצה לבלות על שפת הים, לא היה צריך להיות אציל שזמנו בידו. הוא יכול היה להיות גם בורגני מן השורה. לא היה עליו אלא לעלות על הרכבת ביום חג, לנסוע לבילוי באתר מרוצי סוסים או על שפת הים ולחזור לביתו באותו היום. כמו כן יצרה הרכבת תרבות של "חיים ע"פ השעון". מכיוון והרכבת פועלת ע"פ לוח זמנין מדוייק וקבוע מראש,קבעו כל חברות הרכבת שעון אחיד לכל תחנות הרכבת שלהן. שעל-פיו היו מתכננים האנשים את אורח חיים עם הרכבת.

בתחום הכלכלי: הרכבת תרמה להתפתחות המסחר המקומי והבינלאומי. היא אפשרה להוביל תוצרת חקלאית תוצרת תעשייתית וחומרי גלם בכמויות למרחקים גדולים. בעקבות התפתחות הרכבת החלו מתפתחות רשתות ענק של מסילות ברזל באירופה שסיפקו עבודה לאנשים רבים.

בתחום הדמוגרפי: השימוש ההולך וגדל ברכבות קיצר את המרחקים, והקל על תהליכי העיור והגירה. הרכבת תרמה להאחדה של הזמן ברחבי המדינה והעולם כולו. מאחר שהרכבת פועלת על פי לוח זמנים מסודר , השעון צריך להיות אחיד בכל מקום שאליו היא מגיעה. מאז שנות הארבעים הנהיגו חברות הרכבת באנגליה לוח זמנים אחיד ושעון אחיד לכל התחנות ב- 1890 הפך השעון האחיד של הרכבות באנגליה לשעון המחייב את כל המדינה - יתרון חברתי וכלכלי.

3) בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי

הנורה החשמלית הומצאה ע"י תומס אדיסון בשנות השבעים של המאה ה- 19. פיתוח האנרגיה החשמלית הובילה לפיתוח מכשירי חשמל כמו מכונת תפירה וגרמופון, שיצרו אורח חים חדש והאיצו את המהפכה התעשייתית. פיתוח הנורה החשמלית השפיע על התחומים הבאים:

תחום התרבות:הנורה השפיעה על תרבות הפנאי של האנשים. הרחובות הפכו להיות מוארים ולאנשים הייתה תחושת ביטחון לצאת מבתיהם בשעות החשיכה. נוצרו "חיי לילה " קצב החיים ומהלכן לא נקבע ע"י שקיעת החמה וזריחתה, אלא ע"י האדם , המפעיל אנרגיה חשמלית. החשמל הווה את הבסיס להמצאת סוג בידור חדש הקולנוע.

תחום כלכלי: שעות הפעילות ושעות העבודה הוארכו כדי להגביר את הייצור תוך ניצול הפועלים במפעלים השונים.

ההשפעות של השינויים בתחום המדע והטכנולוגיה על העולם בתחומים שונים -סיכום

א. בתחום החברה

נוצרו מעמדות חדשים:

1) מעמד הפועלים – גרו בשולי העיר בשכונות עוני. קיבלו שכר נמוך והועסקו בתנאים ירודים. הם הקימו איגודים מקצועיים ומפלגות פועלים ונשאו את דגל הסוציאליזם.

2) מעמד הבורגנים – בעלי ההון שבידם היו מרוכזים בתי החרושת וחברות גדולות. הם העסיקו מיליוני שכירים, ומילת הקסם שלהם הייתה: "עשיית רווח".

הם הקימו את הבנקים והבורסה והאמינו בליברליים.

3) ירד כוחם של המעמדות הישנים : הכמורה והאצולה הקרקעית

4) חל שינוי במעמד האישה – הנשים השתלבו בשוק העבודה ונאבקו על שוויון זכויות

ב. בתחום הדת

1) תהליך של חילון – האדם היה מודע יותר לעצמו, משכיל יותר, והפך את האמונה במדע למעין פולחן שתפס את מקום האמונה הדתית.

2) הפרדה בין דת למדינה – הכנסייה נחלשת והכוח עובר למוסדות המדינה.

ג. בתחום החינוך והתרבות

1) חינוך ציבורי - בעבר רק אנשי האצולה והכמורה נהנו מהחינוך, וכעת הוא הפך לנחלת הכלל- כולם יכולים להיכנס למערכת החינוך. החינוך עבר מן הכנסייה לידי המדינה , והמדינה הקימה מערכת חינוך ציבורית שבה היה יכול ללמוד כל אזרח- הונהג חינוך חובה עד גיל 14 . מערכת החינוך תרמה להרחבת מעגל המשכילים ותרמה לביסוס הדמוקרטיה.

2) התפתחה תרבות הפנאי – תרבות הפנאי הופכת להיות לנחלת ההמונים ויותר מגוונת. מגיעה למעגלי אוכלוסייה נרחבים יותר,יותר אנשים נהנים מתרבות עממית שהתפתחה. יותר שעות פנאי לתרבות, ניתן להגיע למוסדות תרבות בקלות.

היא כללה: ספורט (כדורגל, בייסבול, טניס, גולף), בתי קפה, טיולים, תאטרון, אופרה, בתי מרזח.

ד. בתחום הדמוגרפי

1) עלייה בריבוי הטבעי בעקבות התפתחות הרפואה התברואה. בשנת 1800 היו באירופה 180 מיליון איש ובתוך שנה הכפילה האוכלוסייה את עצמה ובשנת 1870 היו באירופה 350 מליון איש. כל זה קרה בעקבות התפתחות מדע הרפואה ושירותיו הבריאות שהתפתחו והתייעלו בשנים אלה. מדע הרפואה גילה קיומם של חיידקים ווירוסים האחראים להעברת מחלות מדברות ופיתח תרופות לחיסולם.
שירותי התברואה העירוניים עזרו לשמור על היגיינה ותרמו בחיסול מגיפות.
השיפור באיכות המזון תרם אף הוא להורדת אחוזי התמותה.

2) תהליך עיור - מעבר מהכפר לעיר שסיפקה מקומות עבודה.

3) הגירה גדולה -ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה לארה"ב ולאוסטרליה.

ה. בתחום הכלכלי

1) תהליך תיעוש –מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי המבוסס על טכנולוגיה מודרנית, בהיקפים גדולים.

2) גדל היקף הסחר הפנימי והבינלאומי- יצרנים חיפשו מקורות לחומרי גלם זולים ושווקים ליצור המוגבר.

3) התפתחות עירונית – גדל מספר הערים והם הפכו למרכזי ם מסחריים ותרבותיים.

ו. בתחום הפוליטי -מדיני

1) "עידן ההמונים" - התחזקות עקרון הדמוקרטיה בעקבות המהפכה האמריקאית המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית עלה כוחו של ההמון דבר שהביא להרחבת זכות הבחירה, ולהקמת מפלגות.

2) עידן האימפריאליזם – מדינות אירופה השתלטו על אזורים באפריקה ובאסיה כדי להשיג חומרי גלם, כוח עבודה זול ופתרון לעודף אוכלוסין. האימפריאליזם נבע גם ממניע גזעני- תחושת עליונות של האדם הלבן וממניע לאומי – רצון לרכוש עוצמה ויוקרה.

3) עידן הלאומיות - במאה ה-19 יש התעוררות לאומית .קמו הרבה תנועות לאומיות שדגלו ברעיון "מדינה לכל לאום". התעוררות זו הקיפה את רוב מדינות אירופה, והרבה עמים נלחמו על עצמאותם. היו מספר גורמים עיקריים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 :

1) המהפכה הצרפתית – שהביאה לשינוי בתפיסת העולם ודיברה על :שוויון, אחווה וחופש.-> הפרט וזכויותיו הופכים להיות המרכז.

2) המהפכה האמריקאית – המושבות האמריקאיות נלחמו בבריטניה על עצמאותן ומתוך מאבק זה קמה המדינה האמריקאית והיא מצליחה. -> המאבק לעצמאות כדאי.

3) המהפכה התעשייתית – פגעה בדברים רבים מהעולם הישן כמו: מסגרות קהילתיות, כנסיה ומלך ( "המדינה זו אני" )

ויצרה דברים חדשים כמו: תנועת השכלה, תהליך חילון ומעמדות חדשים, שהעבירו את המשקל מהמלך לעם והובילו לצמיחת התודעה הלאומית.

השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים שונים :

א. בתחום המעמד משפטי

קבלת אמנציפציה - שוויון זכויות מלא בכל התחומים. האמנציפציה ניתנה לראשונה ליהודים בצרפת ב-1791 , הודות לעקרונות המהפכה הצרפתית.

עד סוף המאה ה- 19 האמנציפציה התפשטה כמעט לכל מדינות מרכז אירופה ומערבה.

היה זה תהליך ארוך שהיו בו עליות ומורדות, והאופי שלו היה שונה ממקום למקום.

יש לציין כי היהודים קיבלו את האמנציפציה בתנאי שיאמצו את אורח החיים, המנהגים והשפה של אזרחי המדינות בהם ישבו.

האמנציפציה יצרה שני תהליכים מרכזים בחיי היהודים : מצד אחד אפשרה את השתלבות היהודים בחברה הסובבת ומצד שני יצרה דחייה כלפי היהודים , שהביאה לעוינות והגבלת היהודים.

ב. בתחום הדמוגרפיה.

1) גידול במספר היהודים –מספר היהודים גדל פי שתיים. בסוף המאה ה-19 היו בעולם 7.5 מליון יהודים וב-1914 היו בעולם כ- 13 מליון יהודים.

2) תהליך של עיור – היהודים נטשו את הכפרים והעיירות הקטנות ופנו אל הערים הגדולות.

3) עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת.

4) תהליך של הגירה- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה, בגלל מצב כלכלי קשה אנטישמית ופוגרומים.

ג. תחום הכלכלה

1) השתלבות בכל תחומי הכלכלה החדשים - האמנציפציה והמעבר לערים, איפשרו ליהודים להשתלב בתחומים חדשים. חלק מהיהודים הפכו מסוחרים זעירים לבורגנים העוסקים במסחר מודרני.

חלקם השתלבו בתעשייה המודרנית ונכנסו לחברות מסחריות גדולות, כמו חברות ספנות והפכו לבעלי הון. היו יהודים שנכנסו לתחום הבנקאות ועסקו בבניין מסילות ברזל.

2) יהודים רבים פנו למקצועות החופשיים – הם שימשו כעורכי דין, רופאים, פרופסורים באוניברסיטאות.

3) נוצר פרולטריון יהודי –בעיקר במזרח אירופה ובמידה פחותה יותר במערב אירופה ומרכזה. הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.

ד. בתחום החינוך והתרבות

1) תהליך של חילון וטמיעה – הקשר עם הסביבה הנוכרית הגביר את ההתנתקות מן הדת והמסורת. יהודים התקשו לשמור כשרות, שבת וחגים, בגלל עיסוקיהם או לימודיהם.

החליפו את שמותיהם לשמות לא יהודיים ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם. היו יהודים שהמירו את דתם כדי לקנות "כרטיס כניסה" לחברה הסובבת.

2) עזיבת לימודי החדר והישיבה ומעבר למוסדות ההשכלה של המדינה.

3) יהודים התערו בתחומי התרבות והאומנות השונים כמו: הספרות, התאטרון,הפיסול הציור והשירה הכללית ותפסו מקום של כבוד.

ה. מעמד הקהילה

נפגעה אחדותה של הקהילה היהודית וסמכות מוסדותיה בגלל :

1) נפגע הקשר בין הפרט לקהילה בגלל המעבר לערים, ההתערות בחברה הסובבת ותהליך החילון

2) פחתה תלותם של היהודים במוסדות הקהילה, שכן העירייה המקומית בערים סיפקה ליהודים שירותים כלליים כמו: חינוך, בריאות וביטחון.

3) יהודים רבים החלו להיות מעורים בחיים הפוליטיים, הצטרפו למפלגות החדשות שצצו וזנחו את הפעילות הקהילתית.

x

תהליכי השילוב ותהליכי הדחייה של היהודים

תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של היהודים באירופה והביטויים לכך

בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים. מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחברה הסובבת. מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית. הדחייה נגרמה גם בגלל השילוב.

גורמים להשתלבות היהודים בחברה הכללית:

1. האמנציפציה – הושוו זכותיותיהם של היהודים לאלה של שאר אזרחי המדינות במערב אירופה ובמרכזה בהן התגוררו.
2. תיעוש וקפיטליזם – התיעוש והקפיטליזם עזרו לשילוב היהודים בכלכלה המודרנית יחד עם שאר החברה הסובבת.
3. תהליכי החילון אצל הנוצרים – הדת כבר לא היוותה גורם מפריע מאוד כשם שהיוותה בזמנים בהם הנצרות הייתה אורתודוקסית וחזקה בקרב החברה הסובבת במערב אירופהץ

שני ביטויים לשילוב היהודים בחברה הכללית:

1. תמורות בתעסוקה – היהודים היוו כ-7% מבעלי המקצועות החופשיים – אחוז גדול הרבה יותר מיחסם בקהילה הכללית. יהודים החלו לעסוק, כאמור, במקצועות חופשיים, והיו בנקאים רבים ותעשיינים רבים ממוצא יהודי.
2. השתלבות חברתית-תרבותית – הייתה התבוללות עצומה בעקבות החיכוך שנוצר עם האוכלוסיה הנוכרית כתוצאה מתהליך העיור שעברו היהודים.

יהודים רבים, כמו כרמייה והברון רוטשילד, השתלבו בחיי הפוליטיקה וזכו למעמד חברתי ופוליטי גבוה במדינות מערב אירופה.

גורמים לדחיית היהודים בחברה הכללית:

1. האמנציפציה – שילוב היהודים והצלחתם בחברה הכללית יצרה קינאה רבה בקרב רבים בחברה הכללית, אשר רצתה בדחיית היהודים.
2. התפתחות הלאומיות – בשנים אלו אוחדו תנועות לאומיות שונות ברחבי אירופה על בסיסים שונים כגון שפה, היסטוריה ותרבות. התנועות הלאומיות גרמו לבני אותם לאומים לתהות האם גם היהודים שייכים לאותו לאום והאם גם להם בסיס משותף עם אותו לאום. התהייה הזו גרמה בסופו של דבר לדחיית היהודים.
3. תורת הגזע – תורת הגזע שהתפתחה באותן שנים גרמה לאנטישמיות, על בסיס גזעי בעיקר, שכמובן שדחתה את היהודים.

שני ביטויים לדחיית היהודים בחברה הכללית:

1. "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך שיטנה ועלילה. עיבוד אנטישמי שנעשה ברוסיה לספר שלא עסק כלל בשאלה היהודית בצרפת. המסמך כולל ישיבות של זקני ציון המתכוננים להשתלט על הבנקים ולשנות את הסדר העולמי. המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בארצות שונות.
2. פוגרומים במזרח אירופה – בניגוד למערב, במזרח ניכרה פגיעה פיזית ונערכו פרעות ביהודים שפגעו ברכוש ובנפש. פוגרומים בולטים במיוחד הם "הסופות בנגב" ו"פוגרום קישינב" שנעשו באותן השנים ברוסיה.

1. תהליכי שילוב וביטוייהם

מה אפשר את תהליך ההשתלבות?

1) השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19 יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה.

2) התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית.

3) קבלת אמנציפציה – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית.

יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות. היו שהגיבו בהסתייגות כי פחדו שהאמנציפציה תפגע במסורת והדת היהודית, והם נלחמו בהשתלבות.

אחרים שלא שמרו מצוות אך היו גאים במורשת היהודית, בקשו לשמור על הייחוד היהודי תוך השתלבות בחברה הסובבת. היו יהודים שהתלהבו ממגמת השתלבות ומיהרו להיטמע בחברה הנוצרית כדי להוכיח שהם ראויים לאמנציפציה.

תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של יהודים וביטוייהם בצרפת

ביטויי שילוב בצרפת:

• בתחום הפוליטי – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל,

נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו.

במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם על צו שהעניק ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.

• בתחום הכלכלי – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין.

בסוף המאה ה-19 רוב יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון. משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה.

• בתחום הצבאי – יהודים גויסו לצבא הצרפתי וחלק קטן מהם אף הצליח לקבל דרגות קצונה.

היהודי אלפרד דרייפוס מהווה דוגמא לכך. הוא היה בנו של יהודי עשיר מאלזס ,שגמר את הפוליטכניון בפאריס, נכנס לצבא הקבע, הגיע לדרגת קפיטן בחיל התותחנים, והיה היהודי הראשון שקיבל משרה במטה הראשי של הצבא הצרפתי.

2. תהליכי דחייה וביטוייהם

מה גרם לדחיית היהודים ?

תהליכי הדחייה של היהודים במאה –19 הושפעו מן האנטישמיות.

היסטוריונים טוענים כי הגורמים העיקריים להיווצרותה של האנטישמיות ודחיית היהודים במאה ה-19 הם:

האמנציפציה- אפשרה ליהודים להשתלב חברתית וכלכלית ולחלקם להגיע לעמדות בכירות.

הדבר מעורר קנאה בקרב חברה הסובבת , שרואה ביהודי גורם תחרותי שפוגע בהם.

התעוררות לאומית –שגרמה לכך שעמים רבים ראו ביהודים גורם זר שמפריע לגיבוש הלאומיות שלהם ולכן דחו אותם.

התפתחות תורת הגזע- שטענה כי האנושות מחולקת לגזעים שיש בניהם מלחמת קיום. במלחמה זו החזק שורד. לכל גזע יש תכונות מולדות שלא ניתן לשנותם. הגזע העליון הוא הגזע הארי והגזע הנמוך הוא הגזע השמי שהענף הגרוע ביותר בו הם היהודים. כדי לשמור על טוהר הגזע יש להלחם בגזע הנחות ולדחותו.

גילויי האנטישמיות באו לידי ביטוי ב: כתיבת ספרים נגד יהודים , מאמרים וכתבות בעיתונים, חוברות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, מפלגות אנטי יהודיות, עלילות דם, קריקטורות, פוגרומים.

ביטויי דחייה בצרפת

1) עיתונות וספרות אנטישמית – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית".

בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית.

דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.

דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי". בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת.

2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס.

3) פרשת דרייפוס 1894- 1906

לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית.

התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית. התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D. ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס. דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו.

שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי ומשפיל, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת. הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים "  !

דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם.

בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "אני מאשים". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906.