סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

שמות עצם מיודעים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יידוע השם בערבית

בערבית, בדומה לעברית, ישנן מספר דרכים ליידוע שם עצם: 1. יידוע על-ידי "אל הידיעה" (למשל: אל-כלב = הכלב). 2. נמסך בצירוף סמיכות נחשב מיודע (למשל: בַּיְת אל-וַלַד = בית הילד. "בית" הוא נמסך ולכן מיודע). 3. הוספת כינוי קניין (שייכות) - דינו כדין סמיכות, ולכן הוא מידע את השם (למשל: כִּתָאבִּי = הספר שלי).

כמו כן, שמות פרטיים (של אנשים, מקומות וכדומה) מיודעים מעצם רמיזתם על אדם/מקום מסויים. דוגמאות:

  • וַצַלַ יַעְקוּבּ אִלָא אל-מַדְרָסָה (יעקוב הוא שם פרטי ולכן ינוקד בדמה).
  • וַצַלַתְ מָרְיָם מִן תָלּ אָבִּיבּ (מרים ינוקד בדמה, תל אביב: אביב ינוקד בפתחה).


הערות לנושא:

1. שימו לב, כי רבים מן השמות הפרטיים (כפי שהוצג לעיל) הינם מתוך

  קטגוריית מחוסרי תנווין (בערבית: ממנוע מִן אל-צרף). על נושא זה
  - ראו נושא נפרד. יוצאי דופן מכלל זה הינם שמות המקומות המיודעים
  באל הידיעה, למשל: אַלְ-עִרַאק, אַלְ-בַּרַאזְיל, אַלְ-יַאבַּאן.


2. שימו לב! כמו בעברית, אסור ליידע פעמיים אותו שם!

  למשל:  הצורה "אַלְ-בַּיְתִי" (הָבֵּיְתִי) אינה קבילה!

3. מקורות נוספים לעיון (כולל נושא מחוסרי התנווין):

  א) דן בקר, "תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי" (ת"א: דיונון, 1998): עמ' 27-26, 59-57, 186-185.
  ב) ציפי קימלדורף-תבור ונעמי וייסבלט, "תרגילים בתחביר ערבי" (גבעת חביבה, 2006), עמ' 84.