על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
רקע וגורמי המשבר הכלכלי הגדול
הגורמים לפרוץ המשבר
השפעת מלחמת העולם הראשונה- ארצות אירופה נפגעו מן המלחמה שהתרחשה על אדמתן. מצבן הכלכלי היה קשה, וכדי לעודד ולהגן על התוצרת מקומית הן הטילו מכסי מגן גבוהים. כתוצאה ממכסי המגן הגבוהים, ארה"ב לא יכלה למכור את תוצרתה לאירופה ולא יכלה להרחיב את השוק שלה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ארה"ב הלוותה למדינות אירופה כספים רבים. אירופה לא יכלה להחזיר את כספי ההלוואה.
ייצור תעשייתי מהיר- היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים כתוצאה מהמעבר לשיטת פסי הייצור שייעלה את הייצור וכתוצאה מכך שהבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה. הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות. כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. סחורות ומוצרים לא נקנו, פסי היצור נאלצו להסגר ולהאט את הקצב כי לא היה מי שירכוש את הסחורה. בגלל מכסי המגן הגבוהים באירופה כל הסחורות נשארו בארה"ב ללא יכולת יצוא. נוצר עודף היצע על הביקוש.
השקעות במניות ספקולטביות- הדרך הקלה והנוחה להרוויח כספים הייתה באמצעות מניות בבורסה. מליוני אמריקנים תלו את תקוותם הכלכלית בבורסה. הבנקים אפשרו מתן הלוואות והאמריקנים מיהרו להשקיע במניות שהיו האמצעי הקל ביותר להתעשרות. לא היה פיקוח על ניפוק המניות והבורסה בוול סטריט הפכה להיות בלון מנופח של הימורים ושערים ללא כל ביסוס כלכלי. ערכן אמיתי של המניות לא תאם את הערך שבו נסחרו. אמריקאים שלקחו הלוואות מהבנקים כדי לקנות מניות בתקווה להתעשר, לא יכלו להחזיר את ההלוואות. הבנקים נקלעו למצב קשה כיוון שהרבה לא החזירו הלוואות.
חקלאות בלתי יציבה- בדומה לתעשיה, הממשלה עודדה את החקלאות. היה גידול רב בייצור החקלאי הן בתוך ארה"ב והן מחוץ לארה"ב, גם בגלל הכנסת מכונות מודרניות לחקלאות. אולם מהר מאוד נוצר עודף ביצור והמחירים ירדו. חקלאים רבים התקשו לעמוד בחובות וסגרו משקים.
ריכוז ההון בידי מונופלסטים- מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם. מונופולים הביאו להתמוטטות מפעלים קטנים שלא עמדו בתחרות עם המחירים של המפעלים הגדולים. לאחר התמוטטות המפעלים הקטנים, המפעלים הגדולים העלו מחירים, אך הציבור הפסיק לקנות. בנוסף למונופולים, נוצרו קרטלים של מפעלים גדולים שהתאחדו במטרה למוטט את המפעלים הקנים. הקרטלים קבעו בניהם מחירי הפסד, בכל הם מוטטו את המפעלים הקטנים שלא עמדו בתחרות. כשהשוק היה כבר בשליטת הקרטלים, הם מעלים מחירים. עם עליית המחירים, הציבור הפסיק לקנות, דבר שגרם לנפילה.
היקף חוב פנימי עצום- מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה.
אי התערבות של הממשל הפדראלי (המרכזי)- בשנות העשרים האמריקאים האמינו בכלכלה חופשית (ליברלית). הממשלה לא התערבה בחיי האזרחים ולכן גם לא פיקחה על המניות, על עודפי הייצור בחקלאות ובתעשייה, שהם הגורמים שהביאו למשבר.