על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
עקרה
עקרה/רחל
בשיר עקרה מבטאת רחל את הכמיהה והצימאון לילד ולחווית האמהות.
אמצעים אומנותיים בעזרתם רחל מביעה את כמיהתה:
1.ריבוי בפרטים דימיוניים אך מוחשים:
- ילד-שחור תלתלים, נבון.
- ללכת בגן ["לאחוז בידו ולפסוע לאט, בשבילי הגן"]- כמיהה לרגעים פשוטים הליכה בגן עם בנה ככל אם.
- שמו-"אורי"-היכרות שלמה עם הילד.
2.דימוי: רחל מדמה עצמה לחנה ורחל אמנו- אולי היא מקווה שכמו שהאמהות נפקדו בבנים כך גם היא תפקד,[אך היא לא נפקדת] זה ארמז מקראי לחנה ולרחל אמנו: מה ההבדל בין חנה לרחל? -חנה מתפללת: נימה אקטיבית, בתפילת חנה יש אופטימיות ותקווה לטוב. -אצל רחל יש פסיביות ומרמור ["ואם אין- מתה אנוכי" (בראשית)]
רחל המשוררת מביעה בדימויה לשתי הדמויות הללו אמירה: יש בי גם מתקוות ותפילת חנה וגם ממרמור ויאוש רחל. אך את שירה היא מסיימת בתקווה, תפילה ואופטימיות: "עוד אחכה לו"
3.חזרה:
- "אורי"-חוזר 3 פעמים, שמו הוא סמל-הבן הזה יביא לי הרבה אור-משמעות מטאפורית-אור מסמל שמחה וטוב.
- "עוד"- עוד ועוד אחכה לו,ולא אפסיק לקוות, תקווה רבה.
- "ילדי הקטן" -זהו גרעין השיר.
רחל חוזרת על המילים המשמעותיות ביותר בעבורה.
4.מצלול: חזרה על הצלילים "ר" "א"= צלילים קשים המתארים את מצבה הקשה באותו רגע. יש גם חזרה על צלילי שייכות- "ילדי" "שלי" "לי" "אורי" -מתאר את רצונה האישי!
5.פסיחה: משפט אחד מתחלק לשתי שורות או יותר, לשם ההדגשה. [דוגמא: "עוד אחכה ובשורה חדשה לו"] דגש על המילה "לו"-אני מחכה רק לו-לבני
6.מבנה חיצוני של שורות: שורות ארוכות שהולכות ומתקצרות-המטרה הולכת ומצטמצמת סביב העיקר מתרכזת בתקווה לילד, סיום הבתים מבטאים את העיקר מהרחב אל הצר- מן התקווה המעורפלת אל התקווה המוגדרת.סופי השורות מרכיבות את הרעיון המכרזי בשיר: "ילד קטן" "אורי אקרא" "לו".- אפשר מכל המילים האלה להרכיב משפט שמתמצת את כל תוכן השיר. כמו נשימות אחרונות המבטאות את המילים החשובות מכל. יש קשר בין מבנה השיר לתוכנו.
מוטיב האור:
- אורי- מופיע שלוש פעמים בשיר
- רסיס נהרה- חלקיק של אור גדול, שמו הוא חלקיק אור לילדי השחרחר-השם הוא רק חלקיק אך הוא עצמו האור! הוא יביא רסיס נהרה -הניגוד בין שחרחרותו של הבן לשמו מבליט את שמו.