עמדת הצלב האדום ועמדת הכנסייה הקתולית בשאלת עזרה ליהודים בתקופת ביצוע "הפיתרון הסופי".

הצלב האדום

ארגון הומניטארי,שמטרתו לשמש מתווך ניטרלי בין צדדים לוחמים בזמן מלחמה ולדאוג לחיילים פצועים ולשבויי מלחמה.ארגון זה פעל באירופה הכבושה, אך היה חסר אונים וידיו היו כבולות בכל מהלך המלחמה.הצלב האדום ניסה להגן על היהודים בדרכים שונות,אולם לא הצליח בכך עקב התנגדות השלטון הנאצי באירופה.אך ניתן לומר,כי הארגון לא השקיע מאמצים מיוחדים בהצלתם של יהודים וגם לא דרש מבנות הברית שיעזרו ליהודים.כאשר הגיע הצלב האדום למסקנה,כי אינו יכול להציל את היהודים ממוות,החל לנסות להקל על סבלם במשלוחי מזון ותרופות,אולם משלוחים אלה הגיעו רק למחנות ולגטאות בודדים.בהונגריה,למשל,הצליחו נציגי הצלב האדום לסייע למגורשים במזון ובאשרות דיפלומטיות ערב הכיבוש הסובייטי.באביב 1943 ערכה משלחת הצלב האדום סיור בדרום מזרח אירופה,כדי לבדוק אפשרות של הגירת יהודים לארץ ישראל,כך למשל הגיעה משלחת של הצלב האדום לטרנסניסטריה,אולם מסיורים אלה לא צמחו פעולות של ממש. לקראת סוף המלחמה נתבקש הצלב האדום לשלוח משקיפים למחנות ההשמדה לבדוק שלא ייעשו מעשי טבח ממש לקראת השחרור,אך גם מעשה זה נסתיים בהצלחה מעטה ביותר.

הכנסייה הקתולית

מקום מושבו של האפיפיור,יש מעמד של מדינה והוא היה גורם שתלו בו תקוות להצלת היהודים. ב- 1934 חתם הוותיקן על הסכם עם היטלר,שנועד לשמור על מעמדה של הכנסייה ומאמין בגרמניה – צעד שסימל שיתוף פעולה בין גרמניה הנאצית והוותיקן.הוותיקן בתקופת המלחמה אמנם התנגד לגזענות,אולם במשך שנים רבות לא עשה דבר באופן רשמי להצלת יהודים.האפיפיור בשנות מלחמת העולם השנייה, פיוס ה- 12, הואשם בשתיקה ובחוסר מעש,הוא לא הוקיע את מעשי הרצח ולא הזכיר במפורש את השמדת היהודים במשך כל שנות המלחמה(אף שלידיו הגיעו ידיעות על הרצח מכל רחבי אירופה הכבושה)ולא מחה בפני מדינות קתוליות מובהקות,כמו צרפת וקרואטיה,שהסגריו יהודים לשלטונות הנאצים.יהודים מעטים מצאו מקלט במוסדות הכנסייתיים או אצל כמרים ובאיטליה בוותיקן עצמו מצאו מקלט אחדים מיהודי רומא. רק בחודשי המלחמה האחרונים עשתה הכנסייה מאמץ להצלתם של יהודים ע"י פנייה למדינות כמו בולגריה והונגריה.