סין במלחמת העולם השניה

סין בתקופת מלחמת העולם השנייה

שנת 1937

לפני התפשטות היפנים דרומה,מקים צ'אנג קאי שק מטה מרכזי בשיאן, בירתה הקדומה של סין, ושם מצור על הקומוניסטים. הוא לוקח את הכוחות הסינים שהיו במנצ'וריה ושנועדו להלחם ביפנים ומעביר אותם להלחם בקומוניסטים.

הבעיה – אין לחייליו של צ'אנג מוטיבציה להלחם בקומוניסטים. המפקד בגזרה, תחת פיקודו של צאנג הוא ג'אנג סואה לינג CHANG SUEH LIANGשכונה "המרשל הצעיר" והיה נאמן לצ'אנג.

ג'אנג, מתמכר לאופיום ונשים שבגיל 27 מונה על ידי אביו לגנרל. אבל בשנת 1928 אביו, גאנג צולין, העביר את תמיכתו מהיפנים לצ'אנג קאי שק, וכתוצאה מכך, נהרג בפצצה שהוטמנה ברכבת. ג'אנג סואה לין בנו, מוצא עצמו מנהיג מנצ'וריה כולה. הוא מצפה להלחם על שחרור מנצ'וריה מהשלטון היפני, אבל צ'אנג מעביר אותו להלחם נגד הקומוניסטים. המפגש בין חיילי הממשלה בפיקודו של ג'אנג לבין הקומוניסטים של מאו, מסכל את המטרה. הקומוניסטים טענו, שהם הכריזו מלחמה על יפן כבר בשנת 1932 ולכן על חיילי הממשלה לשתף עמם פעולה נגד האויב היפני המשותף.

בדצמבר 1936 מגיע צ'אנג קאי שק לביקור בשיאן, שם שכנה מפקדת הכוח שלחם בקומוניסטים, הוא נחטף על-ידי ג'אנג סו לינג וחייליו שאוסרים אותו. החוטפים דורשים ממנו לשנות את מדיניותו. הם מתנגדים להמשיך ולהלחם בקומוניסטים כשהיפנים שולטים על חבלים של סין.

בנאנג'ינג יושבת גברת צ'אנג קאי שק, אשה יפה, כריזמטית, שלמדה בארה"ב וגרמה לצ'אנג להתנצר. היא פועלת לשחרורו, מגיעה לשיאן מגיעה להסכם ומשחררת אותו.

"המרשל הצעיר" - ג'אנג סו לינג, הועמד למשפט צבאי, ומקבל חנינה מידי צ'אנג קאי שק. הוא הושם במאסר ומלווה את צ'אנג עד נסיגתו לטוויאן. ב- 1975 מת צ'אנג קאי שק ובנו ממשיך להחזיקו במאסר. בסוף שנות ה- 90 הוא נוסע לארה"ב לבקר את משפחתו ונפטר באוקטובר 2001 בגיל 101. גב' צ'אנג קאי שק בת 106 וחיה כיום.

בינואר 1937 בתווכו של המנהיג הקומוניסטי, ג'ו אנלאי, כורת צ'אנג קאי שק ברית עם הקומוניסטים למאבק משותף נגד היפנים.

ב- 7 ביולי 1937 החלה מתקפה יפנית על סין. יחידה יפנית, שהתאמנה על-יד גשר מרקו פולו כ- 20 ק"מ מבייג'ינג, פתחה באש על יחידה סינית שעברה במקום. הסינים מאשימים את יפן בפרובוקציה, אך היפנים טוענים שעל-פי הסכם משנת 1901 אסור לסינים להחזיק במקום צבא. כך החלה התקרית שפתחה את מלחמת סין יפן השנייה.

היפנים שנמצאים בנחיתות מספרית מצליחים לכבוש את בייג'נג ואת עיר הנמל טיינג'ן. צ'אנג קאי שק מסרב להיכנע. הוא פונה אל ברה"מ, בתווך הקומוניסטים, חותם עמה הסכם, במסגרתו שגרו הרוסים סיוע צבאי כולל טייסים. הקרבות התפשטו לשנחאי, וצ'אנג קאי שק משגר חצי מיליון חיילים להגן על העיר, מול 200 אלף יפנים. לאחר שלושה חודשים של קרבות קשים הצליחו היפנים לכבוש את החלק הסיני של העיר, אך השאירו את המובלעת הזרה ללא פגיעה.

לאחר כיבוש שנחאי פונים היפנים לבירתו של צ'אנג ננג'נג וכובשים אותה. היפנים חשבו כי נפילת העיר תשכנע את הסינים להיכנע, הם השתוללו במשך חודש בעיר העלו חלקים ממנה באש, רצחו רבבות, אנסו ורצחו נשים רבות, (ההיסטוריונים משערים שהיפנים רצחו כמאה אלף איש ב"אונס של ננג'נג" ) היה זה אחד מפשעי המלחמה הגדולים של יפן.

מעשי הזוועה לא גרמו לסינים להיכנע להיפך צ'אנג הפך לגבור לאומי, ואחרי נפילת בירתו ננג'נג פנה לעיר האנקו וכשזו נפלה נסוג מערבה לאורך נהר היאנג-צה למחוז סצ'ואן, שם החזיק מעמד עד סוף המלחמה כשאוגדותיו בולמות את המתקפות היפניות ואילו צבא הגרילה של מאו טסה טונג (צבא הדרך השמינית) זינב ביפנים ולחם בהם מאחורי הקווים.

המלחמה בין סין ליפן נמשכה עד 1945 ונפלו בה כחצי מיליון חיילים יפנים וכאחד וחצי מיליון חיילים סינים בנוסף למיליוני סינים שנספו בה ( הערכות הן בין 5 ל 20 מיליון).

הצבא היפני שהיה בנוי למלחמת בזק שקע במלחמת התשה ממושכת על פני שטחים נרחבים. הם לא הצליחו באמצעות 34 אוגדות יפניות להכניע את הסינים. הסינים השתמשו בטקטיקה של ותור על שטח תמורת זמן. הם נסוגו מהערים ומדרכי תחבורה שקשה היה להגן עליהם למצאו מחסה בהרים ובמקומות מרוחקים הניתנים להגנה. בשטחים שפינו השאירו אדמה חרוכה, או הציפו אותם על ידי פיצוץ סכרי נהרות.

דעת הקהל במערב תמכה בסין, העיתונות המערבית דיווחה על מעשי הזוועה של הצבא היפני וגייסו כספים לעזרתה.

בשנת 1938 סללו הבריטיםדרך בשטח הררי קשה בין לאשיו שבבורמה לבין קונמינג שבסין, באורך של 500 קילומטר- "דרך בורמה"- באמצעותה העבירו לצ'אנג קאי שק נשק וציוד צבאי.

היפנים חששו מהתערבות סובייטית והציבו בגבול קוריה ומנצ'וקאו כוחות גדולים. בקיץ 1938 פרצו קרבות בין שני הצדדים והיפנים נאלצו לסגת. בשנת 1939 פרצה תקרית נוספת בצומת הגבולות של מנצוקאו עם מונגוליה החיצונית ליד נומונהאן. ברה"מ ויפן שלחו כוחות גדולים של רגלים, טנקים, תותחים ומטוסים והקרבות נמשכו כחודשיים בפיקודו של הגנרל גיאורגי ז'וקוב, הדפו הסובייטים את היפנים וגרמו להם אבדות של 18 אלף הרוגים ופצועים.

בנובמבר 1938 מכריזה יפן על "הסדר החדש" שיבטיח את יציבות מזרח אסיה שכולל שיתוף פעולה הדוק בין יפן, מנצ'קאו וסין כדי להגן על האזור מפני הקומוניזם.

כשחתמה גרמניה על הסכם אי התקפה עם ברה"מ ראתה בכך יפן את הפרת הברית אנטיקומינטרן ביניהן ולא שיתפה פעולה עם גרמניה במלחמתה עם אירופה בשלב הראשון של המלחמה.

כשכבש היטלר את דנמרק, הולנד, נורבגיה וצרפת, ראתה בכך יפן הזדמנות להשתלט על שטחים נרחבים של המושבות המערביות, אזורים עשירים בחומרי גלם:

נפט באינדונזיה (הולנד), גומי ועפרות ברזל במלאיה (בריטניה). ארה"ב הייתה מעוניינת לשמור על הסטטוס קוו באזור וכאשר כבשה יפן את האי היינאן שבדרופם סין והתקרבה להונג-קונג וסינגפור ביטלה ארה"ב את חוזה הידידות עם יפן.

בשנת 1940 העבירה ארה"ב את הצי הפסיפי שלה מסן דייגו שבקליפורניה לפרל הרבור שבהוואי, וכן אסרה על יצוא גרוטאות ברזל ודלק מטוסים ליפן. והדבר מוביל את יפן לברית עם גרמניה . ביולי 1941 שיגרה יפן 50 אלף חיילים לדרום מזרח אסיה, מהלך שנועד לאגוף את כוחות צ'אנג מדרום מערב. ארה"ב הטילה חרם מלא על יפן ואסרה על מסחר עמה . הדבר סכן את אספקת הנפט מיפן. יפן שלחה שליח לוושינגטון, קורוסו סבורו, למצוא פתרון מדיני, הוא הודיע על נכונות יפן להוציא את כוחותיה מהודו סין, תמורת ביטול החרם הכלכלי. האמריקאים דרשו נסיגה מכל סין. יפן הסיקה שאין מנוס ממלחמה ותקפה את הצי האמריקאי בפרל הרבור בדצמבר 1941. המלחמה עם יפן הסתיימה ב- 6 באוגוסט 1945 כשהוטלה פצצת האטום הראשונה על העיר הירושימה בת 350 אלף תושבים וב-9 באוגוסט על העיר נאגאסקי ויפן נכנעת.

לכיבוש היפני הייתה השפעה מלכדת על סין, במהלכו נדחקו רגלי המעצמות המערביות מסין וטיהר את הארץ מהשפעת האימפריאליזם האירופאי.

בתקופת המלחמה סין מחולקת לשלושה חלקים: בבירה ננקינג- שטח הכיבוש היפני בראשותו של וונג ג'נג ווי, לשעבר סגנו של צ'אנג , בג'ונקינג שלא צ'אנג קאי שק ואילו בינאן שלט מאו טסה טונג.

ב-11 בינואר 1943 ארה"ב ובריטניה חתמו על הסכמים, שביטלו את זכויותיהן האקסטריטוריאליות בסין ובדצמבר אותה שנה חתמה ארה"ב בוועידה שהתקיימה בקהיר ובה השתתפו רוזוולט, צ'רצ'יל וצ'אנג קאי שק, על הצהרה הדורשת את נסיגת יפן משטחה של סין והחזרת הזכויות הריבוניות לסין. מטרת ההצהרה הייתה לחזק את סין ולהשאירה במערכה נגד יפן.

במהלך המלחמה לא עשה צ'אנג קאי שק שום ניסיון לארגן את הממשל תחת פיקודו שהיה מושחת ולא יעיל וגם צבאו סבל מחוסר יעילות והזנחה. חיילים ומפקדים מצאו עצמם רעבים ללחם וחסרי ציוד צבאי, תמותה גבוהה של פצועים פגעה במורל ורבים ערקו לצבא הקומוניסטי.

גם בזמן המלחמה סרב צ'אנג להעביר אספקה וציוד לכוחות הקומוניסטים הלוחמים אף-על פי שהקומוניסטים לקחו חלק חשוב במאבק נגד היפנים.

היריבות בין הקומוניסטים בשנסי לבין הממשלה הלאומית נמשכת, מה שמקשה על המאבק נגד היפנים.

המלחמה מחזקת את כוחם של הקומוניסטים ושוחקת את התמיכה בממשלה הלאומית. הקומוניסטים מחזקים את השפעתם בחלקים נרחבים של החברה הסינית החקלאית ומחלישים את התמיכה בכוחות צ'אנג קאי שק וכשמסתיימת המלחמה החלה מלחמת האזרחים בסין.