סיכום החומר המאבק של הישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה עצמאית 1945 -1947

מדניותה של בריטניה וארה"ב בשאלת היהודים העקורים ובשאלת ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם ה שניה .

ברטניה לאחר מלחמת העולם השניה לא בטלה את חוקי הספר הלבן ב 1939 שכידוע היו נוקשים בענין העלית היהודים ל ארץ ישראל, בויין שר החוץ הבריטי באותה תקופה טען שארץ ישראל היא לא חלק מהפתרון של בעית העקורים וכי בעית העקורים של מדינות אירופה צריכה להפתר בתוך מדינות אירופה עצמן וכי ארץ ישראל היא לא חלק מהפתרון. בטענה זו הברטים נסגו מ הצהרת בלפור ומתן המנדט הבריטי, הבריטים טענו כי הערבים צריכים לחלוק חלק בבעיה של היהודים העקורים וכמו כן שאף בווין לשיפור היחסים עם הערבים . טורמן ראש ממשלת ארה"ב שלך משלחת ובראשה הריסון לראות את מצב העקורים באירופה. המשלחת ראתה את מצבם העגום של יהודי אירופה והחליטה שיש לעלות מידית כ 100 אלף יהודים ל א"י. שני המעמדות של בריטניה וארה"ב התחברו ל וועדה הנקראת הוועדה ה אנגלו אמריקאית ב 1946 שתפקידה הייתה לדון על בעיית העקורים.

מסקנות הוועדה כללו :

• ארץ ישראל היא המקום היחיד לפליטים היהודים באירופה.
• אין אפשרות לעלות את כל העקורים ל ארץ ישראל לכן יעלו רק כ 100 אלף והשאר יחולקו בבריטניה וארה"ב.
• הגבלות הספר הלבן ו חוק הקרקעות יבוטלו.

• ארץ ישראל תשאר מדינה ערבית יהודית ו בריטניה תשמור על זכויות שני העמים.

מסקנות הוועדה נדחות על ידי הבריטים היהודים והערבים. היהודים והערבים טענו שיש ליצור לכל אחד מדינה משלהם ושמדינה מעורבת תביא צרות. ההריטים טענו שהעלאת 100 אלף יהודים לארץ ישראל תפר את האיזון הדמוגרפי בארץ וכי לפני מימוש הפתרון המחתרות צריכות להתפרק מנשקן. בעקבות הכשלון נמנעת עוד וועדה מוריסון שמציעה חלוקה של ארץ ישראל ל 4 חלקים ערבית יהודית מנדט וירושלים גם זה לא יוצא לפועל

תנועת המרי פעולותיה עד פירוקה.

1945 לא חל שינוי ביחס של בריטניה אל העקורים והבעיה של יהודי ארץ ישראל ויהודי אירופה. בן גוריון הבין כי צריך לשנות את יחסו כלפי המחתרות ולפעול איתם. בכך נוצרת תנועת המרי איחודן של 3 המחתרות: הלחי, אצל וההגנה. התנועה נועלה עלי ידי וועדה בשם ועדת איקס והיא החליטה על כל הפעולות הצבעיות של מרי, אך קנית הנשק של המחתרות הייתה חופשית ובלי פיקוח. מטרות האירגון:

• להראות ל בריטים שהיהודים פועלים ומגיבים על כל מדניות בריטית שתוחלט.
• לגרום לבריטים לשנות את עמדתם בענין העקורים והעלתם לא"י.
• לשנות את מסקנות הספר הלבן 1939

פעולתיהם של המחתרות אוקטובר 1945 פריצה לכלא מעפילים בעתילת, כ 200 מעפילים שוחררו והעברו לקיבוץ יגור. נובמבר 1945 פיצוץ של תחנות רכבת בכל רחבי הארץ. נובמבר 1945 פיצוץ של מבני משטרה בהרצליה וגבעת אולגה ינואר 1946 פיצוץ של תחנת הראדר בכרמל בכדי למנוע איתור אוניות מעפילים. פבואר 1946 חבלה בשדות תעופה מרץ 1946 חבלה נוספת במסילות הברזל ברחבי הארץ. יוני 1946 "ליל הגשרים" אשר כלל פיצוץ של 10 גשרים המחברים את ארץ ישראל למדינות ערב. 13 מחברי הפלמ"ח נפגעו בפיצוץ שאירע מוקדם מהמתכונן.

לפעולה זו הבריטים הגיבו בחריפות

תגובת הבריטים ליל הגשרים הייתה פעולה רחבה בה ניכנסו לכפרים היהודים למציאת מקומות מחבוא של נשק, הם אכן מצאו ואסרו את אנשי המחתרות. כתגובה המחתרות בלי רשות מוועדת איקס מפוצצים את מלון מלך שלמה בו ישבו אנשי הממשל הברטי, 82 אנשים נהרגו מהפיצוץ.

התפרקות מרי - ההתפרקות בא בגלל פיצוץ של מלון המלך שלמה בוא נהרגו יהודים ערבים ובריטים.

המאבק הצמוד והמאבק הרצוף .

המאבק בבריטים התחלק ל שני מאפינים המאבק הרצוף בו דגלו אצל ולחי והמאבק הצמוד בו דגלו אנשי ההגנה.

התנועות האקטיבסטיות של הפועלים אצל ולחי טענו שיש להלחם בבריטים ולנקות בפעולות טרור בכדי לעייף אותם ולשנות את עמדתם בנושא היהודים וארץ ישראל.

במאבק הצמוד דגלו אנשי ההגנה שתענו שיש לאבק יותר בעזרת פעולות מדיניות והתישבות בארץ ובכך לשנות את עמדת העולם ולהשפיע על עמדתם של הבריטים.

העברת שאלת ארץ ישראל לאום.

שיקולי בריטניה להעברת שאלת ארץ ישראל לאום 1947 פבואר:

• להרוויח זמן, בריטניה חשבה שלאום שהיה טרוד באותו זמן במצב של המלחמה הקרה באירופה לא יהיה זמן לטפל בבעיה זאת וברטניה תוכל להמשיך את המנדט בנתיים.
• מוצא מכובד מן המנדט על הארץ בשל אי יכולת להתמודד עם המצב הצבאי בארץ
• בווין שר החוץ הבריטי רצה תמיכה של הערבים ואם ההחלטה תהיה של האום ברטניה לא תפגע מזה.
• ברטניה צפתה ל אהדה של ארה"ב בעקבות העברת הנושא לאום.

ועדת אנסקופ

ועדת אנסקופ היא ועדה שהאום ממנה לקבלת ההחלטה על חלוקת ארץ ישראל. בין המדינות שנחכו היו הולנד, יגוסלביה, צכוסולבקיה, ארוגאי ואיראן. חברי הוועדה סיירו באירופה לראות את מצבם של היהודים העקורים.

שתי המסקנות אליהן הגיעו חברי הוודעה היו:

1.הקמה של מדינה פדרלית יהודית ערבית בעלת בירה משותפת. זוהי הצעה של המיעוט. 2.הצאת הרוב הייתה להקים שני מדינות בארץ ישראל מדינה אחד יהודית והשניה ערבית, ירושלים תשאר נטרלית עם השגחה של האום והדיון לגבי חלקותה יעשה בתום 10 שנים.

33 מדינות הצביעו בעד ההצעה ובניהן ארהב וברית המועצות. 13 מדינות הצביעו נגד, ו10 נמנעו. ברטניה לא מגיעה להצבעה.

החלטת האום קבעה: המנדט יסתיים ב 1948 בארץ ישראל יוקמו שתי מדינות ו ועד 1949 תיהיה גישה חופשית לכל המקומות הקדושים ושמירה על המיעוטים בשני המדינות.

מלחמת העצאות והקמת מדינת ישראל .

החלק הראשון של מלחמת העצמאות 30 בנובמבר 1947 15 במאי 1948

הכוחות הלוחמים, מטרות והערכות בין הכוחות הערבים פעלו כוח עבד אל קאצר אל חוסיני באיזור ירושלים. כוח חסל סלמה אזור ברמלה. כוח חיל ההצלה האוזי אל קאוקבי באיזור גליל "האחים המוסלמים" פעלו באזור חברון. כל הכנופיות הערביות פעלו ללא שום הנהלה אלה באופן עצמאי בלבד. מטרותיהם היו :

• מניעה מביצוע החלטות האום הפרו ציוניות.
• פגיעה באמצעות טרור בישובים יהודיים, ניתוק ובידוד הישובים.
• השתלטות על מקומות נרחבים בארץ במטרה להרחיב את השפעת השליטה הערבית
• ניתוק ירושלים והפיכתה לעיר ערבית.

בצד היהודי בצד היהודי פעלו לבנוני, גדוד אלכסנדרוני, גבעתי ועציוני חי"ש שכלל נערים בני 18 להקמת מארבים חי"ם חיל משמר לצד הפלמ"ח פעלו גם אצל ולחי והגדנע. אפשר להגיד שכל הישוב היהודי נתרם למלחמה בכנופיות הערביות מטרתם של הכוחות היהודים

• להגן על הישובים מהכנופיות הערביות.
• למנוע ניתוק ובידוד ישובים.
• לצרף את המעפילים לאירגונים הלוחמים.
• להתכונן ליום בו יעזבו הבריטים את הארץ.
• להתכונן למלחמה ארוכת טווח.

מדניות הפנוי של הבריטים

הבריטים בעת עזיבתם לא העבירו סמכויות כל שהן לידי היהודים, הם לא הסכימו להחלטת האום ואף לא הגיבו לפעולות ערביות כנגד הישוב היהודי. בעת עיזבתם נינטשו נקודות אסטרטגיות חשובות ונפלו לידי הכוחות הערבים.

מוקדי הלחימה העיקריים דצמבר 24 מרץ 48

• צומתי הדרכים - מארבים בצירי ההפסקה והתנועה הראשיים, למשל הל"ה אשר הייתה בדרכה במשימת חידוש הספקה כאשר היא נפלה למארב ערבי. 35 איש נרגו.

סיירת  יחיעם, סיירת של אנשי הפלמח, פנתה להביא הספקה לאנשי הצפון כאשר אנשיה נקלעו למארב. 42 לוחמים נהרגו

• הערים המעורבות - היו מהומות ופחד משלטון ערבי בערים המעורבות כמו טבריה צפת וחיפה.
• התקפות על ישובים מבודדים בעיקר בנגב חסימת צינורות המים ובידוד הישובים .

תוכנית ד והמפנה במלחמה . תוכנית ד היא תוכנית של אנשי הישוב היהודי שבמסגרת התבקלה ההחלטה להתחיל לפעול בפעולות יזומות כנגד הכוח הערבי.

מטרות התוכנית היו:

• להשתלט על עמדות מפתח לאחר הפינוי המידי של הבריטים.
• להשתלט על עוד שטחים לקראת הכרזת העצמאות.
• לפעול כנגד הכוחות הערביים

מבצע נחשון הוא המבצע הראשון בתוכנית זו ומטרתו הייתה שיחרור ירושלים מידי הערבים.

הכרזת העצמאות מבחינה צבאית הישוב היהודי החל את תוכנית ד שבא הוא פועל למיגור הכוחות הערבים. החלו פעולות כנגד הכוחות הערביים, השתלטות על דרכים וחופשיות בכבישים של רכבים יהודים. בתגובה הירדנים השתלטו על גוש עציון ועל הרובע העתיק.

רקע מדיני מבחינת ארה"ב הדעות היו חלוקות. מרשל, שר החוץ האמרקאי בפגישה עם בן גוריון הדגיש שאין להם מה לחשוב על מדינה יהודית וכי הקמה של מדינה כזו עלולה להביא לתוצאות הרסניות ואף להפסיק את סיוע כספי למדינה היהודית במקרה של פלישה ערבית. אך בניגוד אליו יועצי הנשיא טרומן תמכו בהקמת מדינה יהודית ובהחלטות האום להראות לעולם שהאום הוא בעל חשיבות. 1948 הבחירות בארה"ב מתקרבות וטרומן צריך את הקול היהודי ולכן הוא תמך במדינה יהודית.

רקע פנימי הישוב היהודי היה חלוק בדעותיו מכיוון שהסיכויים לנצח הם אותם סיכויים לנחול מפלה. הישוב פחד מן רגע ההכרזה בידיעה כי בו ידוע שמדינות ערב יפלשו. וכן גם דאגו להמשך הסיוע הכספי מצד ארה"ב.

בועדה יהודית שהתכנסה הכללה 10 אנשים בן גוריון נתן נאום כבוד ובוא אמר שהישוב במגמת עליה מבחינה צבאית וזהו בדיוק הזמן הנכון. ב 1948 במאי בן גוריון קורא את מגילת העצמאות ומכריז על מדינה יהודית .