משתמש:Amihai/historyA/היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

הקשיים של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה כאשר מלחמת העולם פורצת, באה לידי ביטוי אופיה הטוטאלי של המלחמה גם לארץ, כי למרות שהמלחמה היא בין מדינות אירופה הרי שאחת המדינות (תורכיה) שולטת בארץ, מושפע גם הישוב היהודי מהמלחמה. השלטון התורכי התנכל ליישוב היהודי, ועל רקע מדיניות השלטון התורכי בארץ ישראל, נקלע היישוב היהודי במהלך המלחמה למצוקה קשה.

קשייו של הישוב היהודי בארץ ישראל התבטאו בדרכים הבאות:

1. מניעת הספקת מוצרים: לאוכלוסייה האזרחית כולל מוצרי מזון. תוצאה: שיתוק החיים הכלכליים ומחסור במזון.

2.מגפת ארבה בארץ: פוגעת בחיטה, אזורים שלא נפגעו חייבים חלק ניכר מהיבול לטובת הצבט התורכי. תוצאה: יותר ויותר אנשים שרויים ברעב.

3. נאסר לקבל תרומות מארצות האויב: גזרה זו פגעה בעיקר בישוב הישן.

4. ביטול "הקפיטולציות": זכויות מיוחדות שניתנו ע"י השלטון העותמני לנתינים שחיו תחת שלטונם והגיעו מארצות אירופה. הזכות הגדולה ביותר הייתה שאזרח אירופאי יישפט ע"פ החוק באירופה ולא ע"פ החוק העותמני (שהיה קשה יותר). תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי.

התמודדות היישוב היהודי עם הקשים

לישוב הישן שהיה בהלם וניצל רק בזכות מעורבות קונסולים זרים וסיוע של יהדות ארה"ב גילה הישוב החדש יוזמה מראשית המלחמה:
1)הוקם "הועד להקלת המשבר" שדאג לאספקת מזון ולמקומות עבודה ולאיסוף כספי תרומות מחו"ל.ב1913 נוסדה קופת חולים שהגישה עזרה רפואית.
2)בתחום ההתיישבות למרות הגזרות הוקמו 4 ישובים חדשים:חאמרה,כפר-גלעדי,תל-חי ואיילת שחר.דרך ההתיישבות תהפוך לדרך המאבק העיקרית של הישוב להקמת בית לאומי בא"י.
3)בתחום השמירה-בשנים הראשונות ארגון "השומר" כמעט ולא עסק בכל פעילות.במהלך 1916 החל שלב ההתעוררות בתוך הארגון השומר קיבל מחדש את השמירה במושבות הדרום החל ברכישת נשק וביצירת גרעיני התיישבות.
4)ההתמודדות עם חובת הגיוס לצבא התורכי והעות'מאנית:
א.רבים התגייסו לצבא התורכי אם כדי למנוע פגיעה במשפחותיהם ואם ממניעים של חובת נאמנות לשלטון בא"י.
ב.היו שסירבו להתעתמן ועזבו את הארץ.
ג.אחרים השתמטו מהגיוס לצבא התורכי אם תמורת שוחד אם באמצעות ה"ואסיקה"-תעודה שהעידה על עבודה במאמץ המלחמתי ופטור את הגיוס לצבא,אם בדרך ההסתתרות אם באמצעות הצהרות על עיסוק בדת כמו רבנים,חזנים ועוד.

ניל"י

ניל"י היה ארגון מחתרת פרו בריטי.בראש הארגון עמד אהרון אהרונסון מזיכרון יעקב.
מטרת הארגון:הקמת רשת מודיעין שתעביר מידע לבריטים על מהלכי הצבא התורכי מתוך הנחה כי הסיוע לבריטים יביא לידי כך שלאחר המלחמה תגיש סיוע ממשי.
דרכי פעילות:בשנת 1916 אספו אנשי ארגון ניל"י מידע רב אודות הצבא התורכי אהרון אהרונסון בתוקף תפקידו כחוקר וכאגרונום.שיגר את אנשיו לסיני תחת המסווה של חקירת תופעת הארבה אנשי הארגון הצליחו לאסוף מידע מודיעיני אודות היקפי ומהלכיו של הצבא התורכי.בראשית 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לושנסקי ברגל למצרים בדרכם הותקפו ע"י בדואים אבשלום נהרג ולושנסקי נפצע הוא הצליח להגיע למצרים ונפגש עם אהרון אהרונסון ויחד הצליחו לחדש את הקשר עם הבריטים.
חשיפת ארגון ניל"י:
1) בשנת 1917 נשלחה יונת דואר נושאת הודעה מוצפנת ע"י אנשי ניל"י אך בטעות נחתה בתחנת משטרה תורכית.
2) בספטמבר 1917 יצא נעמן בלקינד(חבר בארגון ניל"י) למצרים שברשותו חומר מודיעיני שאספו אנשים ניל"י על הערכות כוחו צבא תורכיים ובעינויים קשים הצליחו התורכים להוציא את המידע אודות הרשת.
3) הארגון פעל בחוסר זהירות בחוסר שמירה על חשאיותו.הישוב כולו ידע על הארגון ועל פעולותיו.
סופו של הארגון:באוקטובר 1917 נעצרו בזכרון יעקב מרבית חברי ניל"י.התורכים עינו קשה את אבי משפחת אהרונסון ואת שרה אהרונסון שהתאבדה לאחר עינויים קשים, אהרון אהרונסון שלא היה באותו זמן בארץ ניצל אך נהרג בתאונת מטוס בשנת 1919
הסתייגות הישוב מארגון ניל"י:
1)מנהיג הישוב וראשי התנועה הציונית התנגדו לפעילות המחתרתית של ניל"י, הם ראו בכך מעשה בגידה העלול להביא אסון על הישוב כולו.
2)הארגון ניל"י נשאר ארגון מצומצם שלא רצה בקליטת חברים חדשים.
3)ניל"י התנגד לרעיון הסוציאליסטי והביא לניכור כלפיה מצד פועלי ציון סוציאליסטים
חשיבות הארגון:חברי הארגון היו הראשונים שהבינו כי לבריטים יתרון פוליטי על פני התורכים.המידע שמסר לבריטים סייע לגנרל אלנבי להיערך באזור הנגב ולפלוש לא"י סמוך לבאר שבע. אנשי ניל"י נחשבים לראשוני אקטיביסטים(פעילים) בישוב.

הגדודים העברים

העבריים הם 4 יחידות יהודיות צבאיות שלחמו במסגרת הצבא הבריטי במלה"ע ה-1.עם מקימי הגדודים נמנים זאב ז'בוטינסקי,יוסף טרומפדור.

המטרות בהקמת הגדודים:

1)סיוע במפלתה של תורכיה וגירושה מא"י. 2)שאיפה להוכיח נאמנות לבריטניה ולצבאות בעלות הברית כדי לתבוע אחרי המלחמה הכרת תודה והישג פוליטי.

3)הרצון לרכוש ניסיון צבאי כדי ליישמו במאבק על א"י.

א. גדוד נהגי הפרדות

הגדוד הוקם ב1915 ביוזמת יוסף טרומפדור. ייעודו של הגדוד היה העברת אספקה לכוחות הבריטים מול התורכים.מפקדיו הבכירים היו בריטים היו 500 מתנדבים יהודים ממגורשי א"י למצרים. הגדוד השתתף בקרבות גליפולי שבתורכיה ולמרות כישלונו בקרב זה זכו להערכה מצד מפקדיו הבריטים.ביוני 1918 פורק הגדוד וחלק מאנשיו הצטרפו לגדוד 38 של קלעי המלך.

ב. הגדוד ה-38 של קליעי המלך

הגדוד הוקם ב1917 ביוזמת זאב ז'בוטינסקי הוא הוקם בלונדון מקרב פליטים יהודים מרוסיה ומתנדבים מגדוד נהגי הפרדות.הגדוד מנה 800 חברים והתאמן במצרים.היה צריך לקחת חלק בלחימה במסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.הגדוד נלחם ב1918 ליד ירושלים ובעבר הירדן.

ג. הגדוד ה-39 של קליעי המלך

הגדוד הוקם ביוזמת יצחק בן צבי ודוד בן גוריון אשר גורשו מא"י והגיעו לארה"ב והקימו יחידת מתנדבים המורכבת מיהודי ארה"ב וקנדה ב1918 מטרתו של הגדוד הייתה לקחת חלק ממסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.הגדוד מנה 5000 מתנדבים חלק מהגדוד הספיק להשתתף בקרבות עמק הירדן וחלקו הגיע לארץ לאחר סיום המלחמה וכיבוש הארץ.

ד. הגדוד ה-40 של קליעי המלך

ב1918 שהיו רוב אזורי הארץ בשליטת הבריטים,התארגנו מתנדבים מקרב היהודי בא"י להקמת יחידה צבאית שתלחם לצד הבריטים לכיבוש א"י.המתנדבים מנו כ1000 איש הם הועברו לאימונים במצרים אך לא הספיקו להשתתף בקרבות לשחרור הארץ.לאחר המלחמה הועסקו אנשי הגדוד בתפקידי אבטחה ושמירה בא"י.ב1921 פורק הגדוד ע"י הבריטים לאחר שבא לעזרתו של הישוב היהודי שהותקף ע"י הערבים בפרעות תרפ"א 1921.

יש לציין שפרט לאלה היהודים באירופה כאזרחים של בריטניה/צרפת/גרמניה וכדומה התגייסו לצבאות של אותם מדינות.

סופם של הגדודים:הגדודים העבריים המשיכו להתקיים זמן קצר לאחר סיום המלחמה.

חשיבות הגדודים העבריים:

1)לגדודים חשיבות פוליטית,שמילא את התנועה הציונית שהייתה במשבר.
2)הגדודים מהווים שלב בהתפתחות כוח מגן של הישוב היהודי ובחינוך הדור הבא של מגיני הישוב היהודי והמפעל הציוני בא"י הם ביטאו את הרצון לצבא לאומי.
3)הגדודים העבריים היוו דוגמא ולמופת בהעניקם צידוק ערכי-מוסרי למאבקו של הישוב היהודי לאוטונומיה מצד אחד והתנגדותו לשלטונם האכזרי של התורכים מצד שני.

העמדה הרשמית של התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה והמניעים לעמדה זו

במלה"ע ה1 חולקה אירופה לשני מחנות אויב.ההנהלה הציונית הייתה בברלין, ולכן עם פרוץ המלחמה עמדה ההסתדרות הציונית בפני דילמה:למי מהצדדים להצטרף ומה יהיה מקומה של ההנהלה הציונית,האם להצטרף לצד מדינות המרכז או לצד מדינות ההסכמה.כתוצאה מהדילמה העמדה של התנועה הייתה ניטרלית.כאשר היא מתכוננת להעלות דרישות של העם היהודי לא"י בפני ועידת שלום שתתכנס עם סיום המלחמה.

המניעים לעמדה הניטרלית:

השאלה למי מהצדדים הלוחמים כדאי הצטרף הייתה קשה בגלל מספר סיבות:

1)חברי ההנהלה הציונית שישבו בברלין והיו אזרחי גרמניה חששו לעמוד לצד מדינות ההסכמה כדי לא לפגוע במעמדם של יהודי גרמניה ואוסטריה.

2)כמו כן חששו שתמיכה במדינות ההסכמה יכולה לפגוע במצב היהודים בא"י תחת שלטון תורכי.

3)כמובן אם ינצחו מדינות המרכז התנועה הציונית במקרה שתצטרף לצד מדינות ההסכמה תיחשב לאויב.

4)מצד שני הצטרפות למדינות המרכז יכולה להתפרש כבוגדנות במדינות הדמוקרטיות אם ינצחו מדינות ההסכמה ,התנועה הציונית תחשב ל"אויב" וכך לא תוכל לקדם את השאיפה להקים בית לאומי בא"י.

החלטות נוספות של התנועה: בנוסף לעמדה הניטרלית של התנועה הציונית הוחלט כי ההנהלה הציונית תישאר בברלין ובקופנהגן בירת דנמרק הניטרלית יקום משרד קשר שמטרתו לקשר בין סניפי התנועה הציונית העולמית תוך ניסיון לשמור על ניטרליות של הקהילות היהודיות בעולם.