מנגנוני פיקוח וביקורת

הקדמה

בישראל יש 2 סוגים של מנגנוני פיקוח וביקורת.

• מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים.
  
• מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים.
  
  
• תפקידם העיקרי הוא למנוע ניצול לרעה של סמכויות השלטון.

מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים

הפרלמנט

הפרלמנט:זהו בית הנבחרים המייצג את כלל האזרחים ומפקח ומבקר את הרשות המבצעת באמצעות פעולות חקיקה,הצבעת אי אמון ונציגי האפוזיציה בפרלמנט.

חקיקה:בעזרת החקיקה הפרלמנט מגביל את פעלותיה של הממשלה ומפקח על התקציב ועל מדיניות גביית המיסים במדינה.שכן כולם כפופים לחוק ושווים בפניו והפרלמנט היא הרשות המחוקקת.

הצבעת אי אמון:במשטרים פרלמנטריים,הפרלמנט יכול להביא לסיום הכהנה של הממשלה הנוכחית על ידי רוב הפרלמנט משום שהממשלה תלויה ברוב כדי להתקיים.

האופוזיציה:נציגים בפרלמנט המתשייכים לקבוצת הנגד של הממשלה,לא תומכים בה על ידי אי מתן אמון בה אשר מביאים דגשים חשובים בפיקוח,ביקורת בנוגע לתפקוד של הממשלה לכלל הציבור.

מבקר המדינה

מוסד ביקורת המדינה:מפקח ומבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית בתחום מנהל תקין,כלכלה וכספים.מעביר ביקורת ופיקוח לפי כללים של יעילות,חיסכוןוטוהר כאשר כל אלה מבוצעים על פי החוק תוך יידוע של הפרלמנט,פירסום בפומבי של הממצאים בידי התקשורת.

נציב תלונות הציבור

.נציב תלונות הציבור:טיפול בפניות של אזרחים בכל נושא שהוא הנוגע לתפקוד רשויות השלטון.

מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים

תקשורת

תקשורת:אמצעי התקשורת מספקים מידע על פעולות הממשל השונות בפומבי לקהל הכללי.חושף שחיטויות,מביא פרשניוית שונות על מדיניות הממשל,פעולותיו ומספק מידע לאזרח הפשוט שבעזרתו יוכל לקבל תמונת מצב בנוגע לעמדותיו בנוגע לשלטון.

דעת קהל

דעת הקהל:הכלל מביע את דעתו בנוגע לתפקוד הממשל שבחר תוך שהוא משתמש במידע שצבר מאמצעי התקושרת כאשר הוא עושה זאת על ידי אירגון הפגנות ברבים,עצרות,מכתבים למערכות העיתון והופעה במדיה.כאשר אלה יוצרות לחץ ויכולות לגרום לשינוי מדיניות מסוימת שננקטת על ידי המדינה.