admin
887
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
Goolgooloo (שיחה | תרומות) |
מ (פרק ראשון - תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים" שונה ל תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של) |
||
(30 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 55: | שורה 55: | ||
==== '''2) בתחום התחבורה –ספינת הקיטור, המטוס,המכונית,הקטר ורכבת''' ==== | ==== '''2) בתחום התחבורה –ספינת הקיטור, המטוס,המכונית,הקטר ורכבת''' ==== | ||
ב-1829 המהנדס הבריטי ג'ורג סטיבנסון בנה את הקטר המפורסם רוקט. | ב-1829 המהנדס הבריטי ג'ורג סטיבנסון בנה את הקטר המפורסם רוקט. | ||
שורה 77: | שורה 77: | ||
הרכבת תרמה להאחדה של הזמן ברחבי המדינה והעולם כולו. | הרכבת תרמה להאחדה של הזמן ברחבי המדינה והעולם כולו. | ||
מאחר שהרכבת פועלת על פי לוח זמנים מסודר , השעון צריך להיות אחיד בכל מקום שאליו היא מגיעה. | מאחר שהרכבת פועלת על פי לוח זמנים מסודר , השעון צריך להיות אחיד בכל מקום שאליו היא מגיעה. | ||
מאז שנות הארבעים הנהיגו חברות הרכבת באנגליה לוח זמנים אחיד ושעון אחיד לכל התחנות ב- | מאז שנות הארבעים הנהיגו חברות הרכבת באנגליה לוח זמנים אחיד ושעון אחיד לכל התחנות ב- 1890 הפך השעון האחיד של הרכבות באנגליה לשעון המחייב את כל המדינה - יתרון חברתי וכלכלי. | ||
==== '''3) בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי''' ==== | ==== '''3) בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי''' ==== | ||
שורה 229: | שורה 229: | ||
בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים. | בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים. | ||
מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים | מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחברה הסובבת. | ||
מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית. | מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית. | ||
הדחייה נגרמה גם בגלל השילוב. | הדחייה נגרמה גם בגלל השילוב. | ||
שורה 314: | שורה 314: | ||
====''' | ===='''ביטויי דחייה בצרפת'''==== | ||
'''1) עיתונות וספרות אנטישמית''' – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית". | |||
בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית. | |||
דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים. | |||
דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי". בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת. | |||
'''2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות''' – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס. | |||
'''3) פרשת דרייפוס 1894- 1906''' | |||
לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית. | |||
התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית. | |||
התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D. | |||
ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס. | |||
דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו. | |||
שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי ומשפיל, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת. | |||
הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים " ! | |||
דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם. | |||
בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "'''אני מאשים'''". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906. | |||
[[category:היסטוריה א']] |