admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
895
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פירושי מילים | '''פירושי מילים''' | ||
דמי ענב - היין. אקדח – א) אבן אדומה ויקרה ששימשה בימה"ב לקישוט בניינים; ב) גביע. | |||
ברה – נקייה, טהורה, זכה, בהירה, לבנה. מלקחה - שלקחו אותה. | |||
"אש בתוך ברד" – אש התשוקה שמציתה הנערה היפה, המגישה את גביע היין. | |||
שפתות - שפתיים. | |||
שני – צבע אדום עז. | |||
מרקחה - מזיגת בשמים, בעלת ריח טוב. | |||
חללים – הגברים שהנערה מפילה ברשתה. | |||
אודם - צבע אדום כאבן רובין. | |||
בדולחה - אבן יקרה, גבישית ושקופה או זכוכית לבנה. | |||
'''סוג השיר והנושא המרכזי''' | |||
שירי היין תיארו את המשתאות, שנערכו בחצרות הנדיבים. במרכזם עמדו בדרך-כלל תיאורים של הגן, העלמה או העלם, הצבי או הצבייה, מגישי כוס היין, תיאורו של היין, טעמו ושבחו והכלים בהם מגישים אותו. | שירי היין תיארו את המשתאות, שנערכו בחצרות הנדיבים. במרכזם עמדו בדרך-כלל תיאורים של הגן, העלמה או העלם, הצבי או הצבייה, מגישי כוס היין, תיאורו של היין, טעמו ושבחו והכלים בהם מגישים אותו. | ||
| שורה 25: | שורה 35: | ||
תוכן השיר | '''תוכן השיר''' | ||
בית 1: קח מהנערה את היין האדום שבכוס הלבנה / שנראה כמו אש (התשוקה) בתוך ברד (צבע עורה של הנערה או צבעו הלבן של גביע היין). | בית 1: קח מהנערה את היין האדום שבכוס הלבנה / שנראה כמו אש (התשוקה) בתוך ברד (צבע עורה של הנערה או צבעו הלבן של גביע היין). | ||
| שורה 34: | שורה 45: | ||
פרשנות השיר | '''פרשנות השיר''' | ||
השיר הוא מאד חושי (ראייה, טעם וריח) וחושני, עם רמיזות רומנטיות ומיניות. הוא עשיר בתמונות ומלא בדימויים ומטאפורות הקשורות לצבעים האדום - צבע של אהבה (שושנה), דם ויין, והלבן – צבע עורה של הנערה וצבע גביע היין. | השיר הוא מאד חושי (ראייה, טעם וריח) וחושני, עם רמיזות רומנטיות ומיניות. הוא עשיר בתמונות ומלא בדימויים ומטאפורות הקשורות לצבעים האדום - צבע של אהבה (שושנה), דם ויין, והלבן – צבע עורה של הנערה וצבע גביע היין. | ||
| שורה 51: | שורה 63: | ||
מטאפורה: "דמי ענב" – כינוי מושאל ליין. | '''מטאפורה''': "דמי ענב" – כינוי מושאל ליין. | ||
דימויים: | '''דימויים''': | ||
"כמו אש"; "כחוט שני"; "חך לה כיין הטוב"; "חציה כאודם" – כל הדימויים תורמים להצגת דמותה של הנערה הנחשקת כמי שיופיה וריחה נפלאים ומושכים את הגברים הנופלים חללים לרגליה. | "כמו אש"; "כחוט שני"; "חך לה כיין הטוב"; "חציה כאודם" – כל הדימויים תורמים להצגת דמותה של הנערה הנחשקת כמי שיופיה וריחה נפלאים ומושכים את הגברים הנופלים חללים לרגליה. | ||
| שורה 60: | שורה 72: | ||
ניגודים: | '''ניגודים''': | ||
אש – ברד ניגוד בין חום לקור – בין חום התשוקה לנערה לבין קרירותה כלפי החושק בה. | אש – ברד ניגוד בין חום לקור – בין חום התשוקה לנערה לבין קרירותה כלפי החושק בה. | ||
אודם – בדולח ניגוד בין אדום ללבן – בין הצבע האדום של דם קורבנותיה לבין עורה הלבן והצח של הנערה. | אודם – בדולח ניגוד בין אדום ללבן – בין הצבע האדום של דם קורבנותיה לבין עורה הלבן והצח של הנערה. | ||
שיבוצים מקראיים: | |||
'''שיבוצים מקראיים''': | |||
א) "אקדח" – שיבוץ מספר ישעיהו, נ"ד, 12 שם מתוארים ימי האושר לעתיד במטאפורות של אבנים טובות. המילה "אקדח" נזכרת בהקשר של אבן יקרה בצבע אדום. | א) "אקדח" – שיבוץ מספר ישעיהו, נ"ד, 12 שם מתוארים ימי האושר לעתיד במטאפורות של אבנים טובות. המילה "אקדח" נזכרת בהקשר של אבן יקרה בצבע אדום. | ||
| שורה 76: | שורה 91: | ||
ה) "דם חללים": שיבוץ מקינת דוד, ספר שמואל ב', א': "מדם חללים מקשת גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור" - הרמז כאן הוא לאהבת דוד ויהונתן. | ה) "דם חללים": שיבוץ מקינת דוד, ספר שמואל ב', א': "מדם חללים מקשת גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור" - הרמז כאן הוא לאהבת דוד ויהונתן. | ||
צימוד: | |||
'''צימוד''': | |||
דם - אדם – אודם: אלו ביטויים שונים לצבע האדום המסמל בו-זמנית גם יופי ותשוקה אך גם הרס ואכזריות (יין אדום, שפתיים אדומות, דם אדום). | דם - אדם – אודם: אלו ביטויים שונים לצבע האדום המסמל בו-זמנית גם יופי ותשוקה אך גם הרס ואכזריות (יין אדום, שפתיים אדומות, דם אדום). | ||