סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מבוא לשנות ה-20

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
  • רמה:כיתה י'.

===טופס המנדט=== קובץ:Whitebook.jpg

חשיבות טופס המנדט: טופס המנדט היה המשך ישיר להצהרת בלפור. טופס המנדט הכיר בעם היהודי, הוא הכיר בזכות ההיסטורית של העם היהודי בא"י. המנדט מכיר בזכותו של העם היהודי לבנות בא"י את ביתו הלאומי. בטופס המנדט בריטניה מתחייבת לעודד עליה ולאשר התיישבות צפופה בא"י של יהודים.

התחייבויות בריטניה בטופס המנדט שנועדו לקדם את הבית הלאומי-יהודי: 1)בריטניה תהיה אחראית להעמדת הארץ בתנאים מדיניים, אדמינסטרטיביים וכלכליים אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי- יהודי. 2)ההסתדרות הציונית תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ לממשלת ישראל ותשתף עמה פעולה בעניינים הכלכליים, החברתיים והאחרים הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ולענייניה של האוכלוסיה היהודית בא"י. 3)עברית תהיה השפה הרשמית בא"י לצד הערבית והאנגלית.

התחייבויות בריטניה בטופס המנדט הנוגעות לזכויות התושבים הלא יהודיים בא"י: 1)בריטניה תהיה אחראית לשמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי א"י, בלי הבדל עם ועם ובלי הבדל דת ודת.

2)ממשלת א"י תכיר בחגיה של כל עדה בא"י בתור ימי מנוחה חוקיים לאותן העדות.

3)בריטניה תדאג לכך שהשימוש החופשי בכל צורות הפולחן יובטחו לכל. שום הפליה לא תעשה בין תושבי א"י לפי גזעם, דתם או לשונם. אין לחסום כניסה לא"י של אדם בשל אמונתו הדתית. לא תשלל זכותה של אף עדה להחזיק בי"ס משלה לחינוך בניה בלשונה.


הסיבות לעליה בשנות ה-20:

1)סיום מלחמת העולם ה-I, הצהרת בלפור וההסכם המנדטורי, אשר הפריחו ביהודי הגולה תקוה לעתיד טוב יותר בא"י, בתקוה למדינה בעתיד הקרוב.

2)פרעות ברוסיה ואנטישמיות אשר גואה יותר ויותר באירופה. הפרעות ברוסיה, ובכלל, האנטישמיות בכל אירופה גרמו ליהודים רבים לחפש מקלט במקום אחר.

3)הגבלת ההגירה בארה"ב עפ"י חוק ההגירה. ארה"ב הגבילה את ההגירה אליה, ועל כן יהודים רבים עלו לא"י כברירת מחדל.

4)משבר כלכלי חמור בפולין ונסיון לנשל את היהודים מזכויותיהם הכלכליות שם.

5)שקט יחסי באותה תקופה בא"י. באותה תקופה היה שקט יחסי בא"י, והיחסים בין היהודים לערבים היו בשלבי רגיעה יחסיים.


הישגי הישוב היהודי בא"י בשנות ה-20 בתחומי ההתיישבות, הכלכלה, החברה והפוליטיקה

בתחום ההתיישבות:

העלייה השלישית התיישבה בשני סוגים של התיישבויות. הקבוצה הגדולה, הקיבוץ: עקרונות הקבוצה הגדולה הם:

קליטה המונית במטרה להפתח אל העולם. חברי הקיבוץ יצרו אידיאולוגיה סוציאליסטית בקיבוץ, כמו שהיה נהוג במדינות מהן הגיעו. המטרה היא הגשמת הרעיון הסוציאליסטי.

משק שיתופי השייך לכל העובדים בו יש בעלות משותפת על כל אמצעי היצור והצריכה. ארגון משותף של העבודה בכל התחומים. העבודה תעשה רק ע"י חברי הקבוצה ולא ע"י שכירים. המשק הוא משק מגוון- פיתוח מלאכה לצד המשק החקלאי. ההתיישבות תהיה על אדמה לאומית של הקק"ל. החברים יעבדו בהתאם ליכולתם ויתחלקו בהכנסות בצורה שווה עפ"י צרכיהם. השוויון יהיה ברכוש, בכלכלה, בתרבות ובחינוך. הקיבוץ יהיה ינוהל ע"י אסיפות חברים והחלטות משותפות.

  • מושב עובדים: שילוב של קבוצה עם מושבה.

האדמה הינה אדמה לאומית של הקק"ל, יחידות המשק המשפחתיות שוות. המשק פרטי, כל אחד מרוויח כפי יכולתו וחי בפרטיות עם משפחתו. כל אחד חבר עצמאי בעיבוד המשק, אשר גם הוא, כמו בקיבוץ, מעורב. לא עוסקים במלאכה ובתעשייה. קיימת עזרה הדדית בין חברי המושב כדי שלא יזדקקו לעבודה שכירה, ישנו איסור מוחלט על עבודה שכירה. מי שיעסיק עובדים שכירים יסולק מאדמתו. בעונות הבוערות או בהתמוטטות כלכלית תהיה עזרה הדדית.

אנשי העלייה הרביעית התיישבו בעיקר בערים. הערים קלטו חלק ניכר מן העולים. ת"א קלטה קרוב ל-50% מן העלייה. גם גידולה של חיפה היה מהיר מאוד . ההון אשר הביאו עמם העולים סייע רבות להתפתחות העיר.

בתחום הכלכלה:

התיישבות בעמק יזרעאל ובשרון, ופיתוח ענף ההדרים (תפוזים בעיקר) שם. ההתיישבות וההתפתחות העירונית. האוכ' מכפילה את עצמה. התפתחות ענף הבנייה, גם בעיר וגם בכל רחבי הארץ. אלפי עובדים, קבלנים, מהנדסים ונגרים.

בתחום התרבות:

  • הקמת התיאטראות האוהל והבימה.
  • הקמת הוצאות ספרים כגון ה"קיבוץ המאוחד" ו"עם עובד".
  • הקמת העיתון "דבר".
  • תנועות נוער- השומר הצעיר ובית"ר.
  • יצירת מקומות תרבות ופנאי כגון מקומות בילוי, בתי קפה ובתי קולנוע.

בתחום החינוך: פיצול לשלושה זרמים, נוסף לזרם החרדי הנבדל. זרם העובדים: מחנה הפועלים- ציונות סוציאליסטית. הזרם הכללי: מחנה אזרחי, חינוך לאומי ליברלי. הזרם המזרחי: ציונות עם חינוך דתי. ציונות דתית- לאומית. הוקמו האוניברסיטה העברית והטכניון.

מאורעות תרפ"א

גורמים 1.התגברות העליה השלישית. הערבים חוששים שהולכים ליישם את הקמת הבית הלאומי בא"י. הערבים מפחדים כי היהודים ישתלטו על הארץ וינשלו אותם מפרנסתם. אישור טופס המנדט מגביר החששות.

2.פעילותו הפייסנית של הנציב הבריטי כלפי הערבים שהתפרשה כחולשת השלטון.

3.תשובתו התקיפה של צ'רצ'יל לערבים בעת הגיעו לא"י ב-1921 ופגישתו עם "הועד הפועל הערבי" אשר תביעתו הייתה:

א.לבטל את עקרון הבית הלאומי.

ב.להקים ממשלה לאומית עם רוב ערבי. ג.להפסיק את העליה היהודית.

ד.לא להפריד את א"י ממדינות ערביות אחרות.

צ'רצ'יל טוען שאין יכולתו ורצונו לבטל את הצהרת בלפור. הוא אומר כי בריטניה תמשיך לתמוך בהצעה וכי ליהודים זכות הסטורית על א"י. צ'רצ'יל מבטיח כי הערבים לא יפגעו ושמעמדם האזרחי ישמר. הוא גם מבטיח כי אכן יוקם בית לאומי בא"י אך לא על כולה. בעבר הירדן המזרחי תוקם אמירות ערבית. תשובתו התקיפה של צ'רצ'יל והמלצתו לערבים מעוררת תסיסה.

4.התעוררות לאומית-ערבית. קמות אגודות מוסלמיות-נוצריות שנועדו ללכד את הערבים בהתנגדות למדיניות הצהרת בלפור. בקרב המנהיגות הערבית בלטה המועצה המוסלמית העליונה בראשונה של חאג' אמין אלחוסייני.

5.גורם מזרז: צעדה יהודית-קומוניסטית ב-1 במאי שהתרחשה בין ת"א ליפו ובה קראו למהפכה נגד הבורגנים. הצעדה נוצלה ע"י קיצונים כדי להתסיס את הערבים.

מהלך הפרעות הערבים תוקפים את בית העולים ביפו. המשטרה הערבית הצטרפה לפורעים, הערבים שדדו ובזזו חנויות ועסקים יהודים. 43 יהודים נהרגו. בהמשך הפרעות יוצאות מחוץ לגבולותיה של ת"א ויש התנפלויות על מושבות כגון רחובות, פ"ת וערד. ארגון ההגנה לא פועל. למשטרה הבריטית לקח חמישה ימים עד אשר החלה לפעול.

משמעות מבחינת היחסים

  • היהודים הבינו שאין לסמוך על הבריטים בהגנת הישוב. היהודים הבינו שיש לחזק את כוח המגן כדי שיוכל להתמודד כנגד הערבים. היהודים מקיימים ועד ארצי לתיאום פעולותיהם.
  • היהודים מבינים את תלותם בערבים וכתוצאה מכך עוזבים את יפו ועוברים לת"א.
  • היהודים מבינים שיש להפעיל כוח על הערבים.

תוצאות

הפסקת העלייה באופן זמני ע"י הנציב הבריטי והקמת ועדה בראשות היקראפט.

מסקנות הועדה:

1.הערבים הם הגורם התוקף.

2.כוחות המשטרה לא היו יעילים בפעולתם.

3.מהומות הערבים הם תוצאה של פחדיהם וחששותיהם.

4.המדיניות הבריטית התומכת בשאיפות הציונים יוצרת את החששות בקרב הערבים.

5.היהודים מרוסיה מגיעים כחיידק הבולשביקי ומסכנים את יציבות האיזור. כתוצאה ממסקנות הועדה מפורסם הספר הלבן הראשון של צ'רצ'יל.