טיפוח תרבות ציונית (שיח ציוני : שפה, עיתונות, ספרות) והתארגנות לעליה.

טיפוח תרבות ציונית בגולה

שיח ציוני : התנועה הציונית יצרה בגולה שיח ציוני שמטרתו הייתה לשנות את התודעה של היהודים ולגייסם לעשייה.

השיח הציוני כלל מספר נושאים:

א) שלילת הגולה והיהודי הגלותי ויצירת "יהודי חדש"

יהודי בעל שרירים, עובד אדמה ועובד כפיים

ב) שינוי ההתייחסות לא"י- הפיכתה ממושא לכמיהה דתית, לחבל ארץ בעל משמעות לאומית שיש לגאול ע"י פעולה אקטיבית בידי אדם ולא לחכות למשיח.

הדבר נעשה תוך מתן פרשנות מחודשת להיסטוריה היהודית ושימת דגש על ההיבטים הלאומיים ולא על ההיבטים הדתיים.

לא עוד היסטוריה של סבל פסיביות וניסים אלא היסטוריה אקטיבית ורציונלית. למשל חג החנוכה שהיה חג דתי הפך להיות לדוגמא לפעולה לאומית אקטיבית תוך שימת דגש על המכבים הגיבורים.

מטרת הפרשנות המחודשת של ההיסטוריה הציונית הייתה להחליף את הבסיס הדתי של הקיום היהודי בבסיס לאומי חילוני.

ג) הקמת מנהיגות מודרנית , פוליטית , שסמכותה נובעת מהעם ונרכשת באמצעים דמוקרטיים כמו:

• בחירות לקונגרס הציוני.

מסגרות אירגוניות להפצת הרעיון הציוני

1. עיתונות יהודית- במאה ה-19 יצאו לאור באירופה כ- 1500 עיתונים יהודיים, חלקם בשפה העברית.

העיתונים עסקו בחקר ההיסטוריה היהודית והגבירו את תחושת השותפות ההיסטורית של היהודים בגולה. הם הוו גם במה עליה שגשגה הספרות היהודית והתפתחה הלשון העברית. העיתונים גם תרמו חלק בעיצוב דעת הקהל היהודית ובגיבוש הרעיון הציוני. דוגמאות לעיתונים: עיתון "המגיד", שהופיע בפרוסיה בשפה העברית, עיתון "המליץ", שהופיע באודסה בשפה העברית.

2. הוצאות ספרים עבריות - שהוציאו ספרות חילונית של מאפו, שלום אש וביאליק רובה בעברית , על רקע נופי הארץ והגולה. כמו:"אחיאסף", ו"תושיה" בוורשה שעסקו בפירסום יצירות של משוררים וספרים ותרגמו לספרים לעברית.

3. פעילות של תנועות הנוער- תנועות הנוער ציוניות ראשונות היו "תכלת-לבן" בגרמניה ובפולין "השומר הצעיר". מבחינה היסטורית לתנועות אלו חשיבות מכרעת בעיצוב העליות הראשונות לארץ ישראל, שכן רבים מבוגריהן השתתפו במפעל החלוציות.

4. ספרות עברית- סופרים עיתונאים ומשוררים פתחו את הרעיון הציוני. הספרות העברית עסקה בכל הבעיות של החיים היהודים, לדוגמא: חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי שהעלו לשיאים את הספרות העברית.