התפיסה הבדלנית על פי תפיסותיהם של ג' וושינגטון וג' מונרו

מדינה מנהלת מדיניות חוץ ל2 מטרות: האחת היא הגנה על בטחון אזרחיה מפני תוקפנות אפשרית, והשנייה היא שמירה על האינטרסים שלה בזירה הבין לאומית. כמו במגוון תחומים אחרים, גם בתחום זה יש לארה"ב דרך מסויימת שהתוו האבות והמייסדים, ושהשתנתה במהלך הזמן לכל מיני כיוונים שונים. האבות המייסדים היו המהגרים שביקשו לברוח מכל ההתנהלות הארופאית ביבשת אירופה, מכל המלחמות, העימותים המיותרים והפוליטיקה המלוכלכת. הם ביקשו להקים חברת מופת חדשה, ולא ליצור שום קשר או אינטראקציה עם יבשת אירופה המצוייה עמוק בתוך הכאוס של עצמה - לתפיסה הזאת קוראים תפיסה בדלנית , להתבדל מיבשת אירופה ומכל הקשור לה. ההשלכות המעשיות של מדיניות זו הן עצמאות מהאמפריה הבריטית, גירוש האמפריה הספרדית מיבשת אמריקה, ושאיפה לכמה שפחות גורמים זרים בתוך אמריקה.

דוקטרינת מורנו

בשנת 1828 ניסח הנשיא מורונו הצהרה, ולפיה יש לדגול בבדלנות מיבשת אירופה, ולשאוף לסילוק ההשפעות האירופאית ביבשת האמריקנית. הוא הניח את אבני היסוד למדיניות חוץ בדלנית. כאמור, בעקבות ההחלטה המדינית הזאת, נקנה חבל הארץ לואיזיאנה מצרפת וסילק גם את צרפת מפני היבשת, ומדינות רבות באמריקה הלטינית הכריזו על עצמאותן כדי להוריד את ההשפעה הספרדית מהיבשת.