סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הקמת מסגרות : פולטיות, ביטחוניות, חינוכיות ותרבותיות בא"י.

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקמת מסגרות ביטחוניות –כיבוש השמירה

1) ארגון "בר גיורא"

במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה.

התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" . מטרות הארגון: כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "השומר".

2) ארגון "השומר"

במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק.

הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים.

ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. תרומתו של ארגון השומר :

1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות.
2) החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה.
3) העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים.

הקמת מסגרות פוליטיות

הסיבות להתעוררות המפלגתית :

1) מצב כלכלי – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם.

2) לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה.

3) העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם.

בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :

1) מפלגת הפועל הצעיר– מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות.

עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים .

2) מפלגת פועלי ציון – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי.

מסגרות חינוכיות ותרבותיות

הקמת בתי ספר עבריים

כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. היו מושבות שחיפשו מורים שישלבו לימודי השכלה כללית עם לימודי קודש. בחלק מהמושבות הונהגה השפה העברית כשפת הוראה. האיש שפעל לתחיית השפה העברית היה אליעזר בן יהודה. הוא הקים את הבית העברי הראשון, בו התנהלו כל השיחות על טהרת השפה העברית. הוא הקים את "ועד הלשון העברי" בירושלים. כדי להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת, חידש מילים כמו: רכבת, ממחטה, עגבניה.

כאשר בשנת 1908 החליטה חברת "עזרה" להקים ביה"ס גבוה ללימודי המקצועות הטכניים, "טכניקום", ולידו ביה"ס תיכון ראלי, ששפת הלימוד בהם תהייה גרמנית, פרץ סכסוך בין נציגי עזרה לבין הציוניים, שדרשו ששפת ההוראה תהיה עברית. החל מאבק בישוב היהודי שנקרא "מלחמת השפות".

במסגרת המאבק המורים והתלמידים בבתי הספר של "עזרה" שבתו ורובם עזבו את מוסדות החינוך של "עזרה" והקימו בעזרתה של ההסתדרות הציונית רשת חינוך חדשה שבה למדו עברית. למשל הגימנסיה העברית הרצליה ובית ספר תחכמוני ביפו.

כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית.