היסטוריה ב' - תכניות לריכוז טריטוריאלי של היהודים (תכנית קרים ותכנית בירוביג'אן)

תכניות לפתרון ריכוז טריטוריאלי

• מצוקת האבטלה הגדולה, תנאי הדיור הקשים והאנטישמיות, חייבו מציאת פתרון וגיבוש מדיניות חדשה ביחס אל היהודים. הפתרון הסתמן בכוון יישובם של היהודים על הקרקע והפיכתם לחקלאים.
• הייתה בכך גם מטרה לשלבם בצורה טובה יותר בתוך העם הרוסי, וגם לתת להם פרנסה קבועה שתמנע רעב בקרבם.
• באוגוסט 1924 הקימה הממשלה הרוסית חברה ציבורית ליישוב יהודים עמלים על הקרקע. חברה זו שפעלה תחת פיקוח מתמיד של היבסקציה נקטה בפעולות הסברה בקרב יהודי ברה"מ ובקרב האוכלוסייה הלא יהודית כדי להשיג תמיכה בהתיישבות יהודית, וחיפשה אחר מקומות מתאימים להתיישבות יהודית בחצי האי קרים או בבירוביג'אן.
• הממשלה התחייבה לתת להם את הקרקע ולשחרר אותם ממסים למשל שלוש שנים, ולספק להם כלים וציוד בסיסי לתחילת העבודה.

תכנית קרים

• יהודים רבים פנו להתיישבות יהודית בחצי האי קרים, שם היו כ- 90 קולחוזים ובהם ישבו 25 אלף יהודים ובאוקראינה.
• ההתיישבות זכתה לתקציבים גדולים מטעם השלטון הסובייטי וגם מארגונים יהודיים בחו"ל (ג'וינט, יק"א, אורט).
• באמצע שנות ה- 20 התפרנסו למעלה מ- 8% של יהודי ברה"מ מחקלאות, ובסוף שנות ה- 20 הגיע מספר המתפרנסים היהודיים מחקלאות לכ- 11% שהם קרוב ל- 300 אלף נפש.
• בשנות ה- 30 ירד בהרבה אחוז המתיישבים היהודיים עקב קשיי המשק הרוסי ותכנית ה"קולטיביזציה"-הקמת הקולחוזים.

תכנית בירוביג'אן

• ב- 1928 הוכרז על יצירת יחידה יהודית לאומית בבירוביג'אן שבגבול סין, בחלק המזרחי ביותר של אסיה. ההתיישבות בבירוביג'אן היא ההתיישבות היהודית בברה"מ הידועה ביותר.
• הגורמים לבחירת חבל ארץ זה:

1. המקום נבחר כי היה בעל חשיבות אסטרטגית גדולה לברית המועצות.
2. הרוסים הניחו כי ההתיישבות היהודית שם תעזור לנצל את אוצרות הטבע באזור.
3. הגירה יהודית לאזור תעלה את הרמה התרבותית.
4. השלטון הסובייטי רצה לדלל את האוכלוסייה הצפופה במערב ברה"מ ולהעבירה למזרח המדינה.
5. היה זה פתרון טוב לבעיית האנטישמיות שבלטה באזורים המערביים של ברה"מ.
6. בקרים ובאוקראינה התנגדה האוכלוסייה הלא יהודית להמשך ההתיישבות היהודית שם, והחלה לגלות מגמות אנטישמיות.
7. רצון מצד השלטון הסובייטי למצוא בסיס טריטוריאלי לקיום אוטונומיה יהודית.
8. הגירה יהודית לבירוביג'אן תהווה תשובה לציונות.

• פעולת ההתיישבות ושקיעתה:

1. במאי 1928 החלה תנועת איטית של מתיישבים יהודים לאזור. בשנה הראשונה להתיישבות באו לבירוביג'אן רק כ- 1000 יהודים למרות הפיכת האזור למחוז אוטונומי יהודי.
2. עד 1939 הגיעו כ- 22,000 יהודים לבירוביג'אן, ההתיישבות כללה 18 קולחוזים ויהודים רבים גם גרו בערים הראשיות בבירוביג'אן ועסקו במסחר ובתעשייה.
3. השפות הרשמיות היו הרוסית והאידיש.
4. ההתיישבות היהודית בבירוביג'אן לא הצליחה, אלפי יהודים היגרו חזרה לרוסיה האירופית, ובסוף שנות ה- 30 נתמעט זרם המהגרים לאזור זה, עד שנפסק כליל בזמן המלחמה. ב- 1946 חודשה הגירת היהודים לבירוביג'אן אך מעטים בלבד הגיעו.
5. הסיבות לכישלון ההתיישבות:

• • בעיות הביטחון וקשיי האקלים הרתיעו את היהודים מלבוא לאזור.
  • יהודים לא רצו לעזוב את המרכזים הגדולים ברוסיה האירופית.
  • הממשל הסובייטי זנח את התמיכה והסיוע ליהודים בסוף שנות ה- 30.
  • הטיהורים הגדולים שביצע סטלין בסוף שנות ה- 30, פגעו קשה באזור ושיתקו את פעילותו (רבים ממנהיגי האזור הוגלו).
  • בקרב יהודי ברה"מ לא הייתה קיימת זיקה לאומית היסטורית לאזור בירוביג'אן שנשאר זר לעם היהודי.