הזירה הבינלאומית בתחילת המאה העשרים

הזירה הבינלאומית בתחילת המאה העשרים

השנים 1901-1902 הן שנים חשובות בזירה הבינלאומית ובסין. במהלך מרד הבוקסרים בריטניה מגיעה לקצה גבול יכולתה. באותה עת מתעצמים הן הצי האמריקאי, הגרמני והיפני וברטניה אינה מסוגלת לעמוד בתנאי שקבעה לעצמה TOW POWER STANDARD תקן של שניים לכל אחד ממתחרותיה, ויורדת לתקן של ONE POWER STANDARD. הדבר בא לידי ביטוי כאשר היא צריכה להתמודד עם שני אתגרים בשני קצוות שונים של כדור הארץ: מלחמת הבורים בדרום אפריקה ומרד הבוקסרים בסין.

בשנת 1901 ברטניה עושה חשבון נפש ומתחילה לקבוע סדר עדיפויות חדש:

• יש להגן על נמלי הבית

• יש להגן על הודו

• להבטיח את הנתיבים להודו = תעלת סואץ

• הקולוניות הלבנות = הדומיניונים מהתקפה בריטית.

בינואר 1904 יש ליפנים בגבול של קוריאה 270 אלף חיילים ובקו השני של וולדיווסטוק היא יכולה להנחית עוד 80 אלף חיילים. לרוסים יש רק 80 אלף חיילים שנועדו להגן על מסילות הברזל של מנצ'וריה, ויש לה עוד כמיליון חיילים בזירה האירופית.

היפנים תוקפים בהפתעה בלילה שבין 8-9 בפברואר 1904 הצי של האדמירל הרוסי מקארוב אינו מסוגל להגיב בהתאם. היפנים מתקדמים במנצ'וריה ומצליחים להכות את הרוסים. וגם כאשר הרוסים מזרימים כ-30 אלף חיילים במסילת הברזל הטרנס-סיבירית, הם אינם מצליחים להתמודד עם היפנים.

בשנת1905 נחתם הסכם שלום (וולדיווסטוק) בין שתי המדינות.

משמעות מלחמת רוסיה יפן על הזירה הבינלאומית

הניצחון היפני על רוסיה היה טראומה לעולם הלבן, שראה עצמו נעלה על בני הגזעים האחרים.

מבחינת סין מלחמה זו חשובה, כי מנצ'וריה מולדת המנצ'ואים נכבשה על-ידי היפנים,

הנצחון ייתן ליפנים עילה לפלוש בשנות ה- 30 למנצ'וריה כדי ל"קוממה" מחדש כמדינה עצמאית.

בין קוריאה לסין נהר היאלו, וולדיווסטוק נמל שקופא בחורף ולכן הרוסים זקוקים לנמל פורט-ארתור.

היפנים תוקפים את הרוסים בפורט ארתור.

סלילת מסילת הברזל בתוך מנצ'וריה על יד רוסיה לא הסתיימה.

כך הפכה הברית האנגלו יפנית לאבן יסוד לתהפוכות של המאה ה- 20.

ההשפעות בזירה הפנימית בסין

לוח כרונולוגי:

• 1905 הרפורמה של הקיסרית

• 1908 הקיסרית נפטרה

• 1912- 1908 האירועים שהובילו לנפילת הקיסרות והקמת הרפובליקה

• 1949 – 1912 תקופת הרפובליקה

• 1949 הקמת הרפובליקה העממית הקומוניסטית.

בתקופה האחרונה של שנות הקיסרות, למרות הניכור וההתנגדות של הקיסרית למודרניזציה, רוחות חדשות ורעיונות מדיניים חדשים הן ברמה הפילוסופית והן ברמה הקונקרטית חדרו לס ברמה הקונקרטית חדרו לסין. אלפי סטודנטים סינים יצאו ללימודים בחו"ל, מתנגדי המשטר מקרב האינטלקטואלים הסינים נאלצו לצאת לחו"ל, כי כל התנגדות למשטר המנצ'ואי הייתה מסתיימת במעצר, מאסר והוצאה להורג.

חלק גדול מהפעילות שהשפיעה על סין במאה ה- 20 החלה בחו"ל. הסטודנטים הסינים בחו"ל הושפעו מתנועות ליברליות ורדיקליות ביפן, ארה"ב ואירופה.

רעיון המדינה שאינה רכושו של הקיסר, אלא שיש בה מקום לאדם כפרט הולך ונשרש. הבסיס הכלכלי בסין משתנה בגלל נוכחות המערב, השולט על דרכי התחבורה, המסחר בסין, שרותי הבנקאות, הביטוח, תעשיית המזון ודרכי השיווק והם משפיעים על השוק הסיני.

התערבותו של הזר אינה באופן פרדוכסלי שלילית והיא גם גורמת לכן להתפתחויות מהפכניות.

הנוכחות המערבית והשינויים הכלכליים גורמים לשידוד מערכות פנימי מבחינה מעמדית. אם בעבר בראש ההררכיה החברתית עמדו המנדרינים= הפקידות הגבוהה שעמדה בבחינות והסוחרים היו בעלי מעמד נמוך ,הררכיה זו משתנה. הסוחרים, ומי שנצמד לפעילות הזרים בטכנלוגיה, סחר ושירותים יצא נשכר מבחינה כלכליתוובעקבות זאת גם מבחינה חברתית. שנחאי, נאנג'נג וקנטון הולכות ותופסות מקום חשוב בחיים הלאומיים של סין.

אחד האנשים המרכזיים בתהליך SUN YAT SEN (1925 – 1899) . סון למד רפואה בדרום סין. יצא את סין להונולולו ולבתי ספר בארה"ב ובברטניה. בתקופת שהותו בחו"ל, התחבר לאגודות חשאיות, מהפכניות סיניות שפעלו מחוץ לגבולות סין. הוא מתכנן לתפוס את קנטון, ובשנת 1895, תוך ניצול המצב ששרר שם מבחינה כלכלית/חברתית וגם מפני שהחיילים ששוחררו לאחר התבוסה ליפן היוו חומר בעירה טוב, כשחזרו לחיים האזרחיים ולא הצליחו להשתלב מחדש. הוא עושה ניסיון ראשון ונכשל, המשך ההתארגנות נעשה מחוץ לגבולות סין.

"האגודה המאוחדת של מהפכני סין", שפועלת בסין היא אולי האגודה הבולטת ביותר. היא אינה קשורה לחבל מסוים, אין לה צביון מעמדי והיא אינה מזוהה עם קבוצה מעמדית מסוימת, אלא אגודה לאומית ששואפת להפלת המנצ'ואים.

בין השנים 1906 – 1911 נעשו כ- 11 ניסיונות בחבלים שונים בעיקר בדרום סין להפלת המשטר , אך נכשלו ודוכאו על-ידי הכוח המנצ'ואי. באפריל 1911 האגודה מנסה מזלה בהתמרדות נוספת ומצליח. הסיבה להצלחה אינה הניסיון המהפכני, אלא חוסר שביעות הרצון של המעמד הבינוני מהמצב הלא יציב שנוצר בסין.

המעמד הבינוני ראה עצמו נפגע מפעולות הממשלה בסין, בעיקר מתן זכיונותלחברות זרות לקידום פרוייקטים בסין. בני הבורגנות הסינית רכשו מניות בחברות הללו שהולאמו על ידי המששלה מבלי שניתן פיצוי הולם לבעלי המניות. מכאן שהקבוצות שהביאו למהפכה ולשבירת הכוח אינן של החלשים וחסרי הכל, אלא דווקא מעמד הביניים שיש לו ציפיות מהשינוי, ציפיות שהתאכזבו וגורמות למרד.

בשנת 1911 יואן שי קאי יחד עם לי הונג צ'אנג שניהלו את המו"מ על הסכם השלום ב- 1895 וטסנג קו פאנג ממדכאי מרד הטאי-פינג נשלחו לדכא את המהפכות ללא הצלחה. ב-9 בדצמבר 1911 העוצר המנהל את הממלכה בשמו של הקיסר התינוק פו-אי מוותר על השלטון ומעביר את הסמכויות ליואן שי קאי YUAN SHIH KAI שחותם הסכם עם המורדים. מטרתו להציל את עורו ולנתק את עצמו מהמשטר המנצ'ואי שאותו שרת. סון יאט סן מגיע לסין בסוף דצמבר ומוכרז כנשיא הרפובליקה וסמכויות השלטון עוברות ליואן שי קאי. הובטח שתקום רפובליקה של סין על-ידי איחוד חמשת העממים: המנצ'ואי, הסיני, המונגולי, המוסלמי והטיבטי – הדגל בעל 5 הצבעים בפסים אופקיים סימל בפס אחד כל אחד מחמשת העממים המרכזיים.

סין בשנת 1912

בפעם הראשונה קורה מצב שהשלטון קרס ולא מובן מאליו מה יבוא במקומו. בדר"כ כששושלת נפלה על-ידי כוח מורד המורדים יצרו שושלת חלופית והמערך השושלתי הקסרי נמשך. ב1912 זה לא קורה והאפשרות לחידוש השושלת אפסית. התוצאה קריסת המערכות, יצירת אנארכיה ועליה בכוחם של גנרלים סינים שלא קבלו את המרות של השלטון. נוצרות מעין ממלכות זוטא, המונהגות על ידי האדם החזק באזור = אילי מלחמה WARLORDS איש איש שולט על מקורות המזון, המים ושולט בחבר.

פרק שביעי:

תקופת אילי המלחמה WARLORDS 1912 – 1928

המנצ'ואים העבירו את השלטון ליואן שי- קאי והם שומרים על העיר האסורה כאזור אקסטריטוריאלי, ומתקים בה שלטון מנצ'ואי, ןהם מקבלים מטילי כסף להמשיך את אורחות חייהם.

במקביל חוזר סון יאט סן לקנטון וכך בנוסף למרכזי השלטון של אילי המלחמה, שולט בביג'נג יואן שי קאי ובקנטון סון יאט סן, שרוצה להעתיק את הבירה לנאנגינג.

במקביל לכך במונגוליה יוצאות קבוצות שמרחיבות את שליטתן בצפון וטיבט מכריזה על עצמאות.

התוצאות

מצב של אנארכיה, אילי המלחמה שולטים ומספרם משתנה.

מתחזקים שני אישים:

• יואן שי קאי – ששולט בבייג'נג.
• סון יאט סן - ששולט בקנטון.

יואן שי קאי - הוא איל מלחמה שהגיע לשלטון על-ידי שרות המנצ'ואים, כך הגיע לתפקיד ראש הממשלה, קבל עליו את השלטון ב- 1912 ומשלם מס שפתיים למהפכנים סון יאט סן – הוא בעל פילוסופיה מדינית משלו: הוא מדבר על שלושה עקרונות של העם:

1. לאומיות,

2. דמוקרטיה,

3. רווחת העם = טובת העם