ההעירכות הבריטית בעקבות המאורעות : הוועדות, "הספרים הלבנים" הראשון והשני ואיגרת מקדולנד

מאורעות תרפ"א (הספר הלבן הראשון של צ'רציל 1922)

ועדת היקרארפט

הנציב הבריטי ה. סמואל בתמיכתה של ממשלת ברטניה נקט בשתי דרכי פעולה, מצד אחד הוא החזיר ביד תקיפה חוק שלטון וסדר - דיכא את המתפרעים הערבים ולתקופת זמן קצרה הוא שם במעצר את המנהיג הערבי הפלסטיני חג' אמין אל חוסייני וגם את זאב ז'בוטינסקי.

במקביל הוא מינה ועדת חקירה בראשותו של השופט הבריטי הייקראפט אשר הוסמך לחקור את הגורמים להתפרעויות והוסמך להציג את ממציאיו והמלצותיו. ועדת היקרארפט קבעה :

1. הגורם האשם בהתפרצויות האלימות הם הערבים.

2. הועידה קיבלה את הטיעון הערבי שהתפרצות שלהם האלימה הייתה תולדה של המדיניות הבריטית שלקחה על עצמה לבנות את הבית הלאומי לעם היהודי, לעודד עליה והתיישבות יהודית.

3. הועדה קבעה שכל עוד שהמדיניות הבריטית הנזכרת תמשיך ערבי א"י ימשיכו ליזום יחס מתנגד אלים ולא רק נגד היהודים אלה גם נגד השלטון הבריטי.

הספר הלבן של צ'רציל

במקביל הממשלה הבריטית שלחה למזה"ת את שר המושבות וינסטון צ'רצילי על מנת לבנות הסדרים פולטים וטריטוריאליים במזה"ת לאחר תבוסת טורקיה. צ'רציל הגיע לקהיר שבמצרים (1921) ושם יזם כנס של כל המנהיגים הערבים באיזור. להלן להחלטות שהוא קיבל ביחס למדיניות הבריטית בא"י, מדיניות שקיבלה את השם "הס' הלבן של צ'רציל (1922)" :

1. צ'רציל החליט להקים יחידה פוליטית חדשה במזה"ת בשם עבר הירדן ובן הברית הבריטי עבדללה קיבל את התואר אמיר (=המלך). המשמעות של הקמת עבר הירדן, לתנועה הציונית, הייתה שמעתה והלאה לבריטים יש מחויבות לבנות את הבית הלאומי רק בעבר הירדן המערבי ולא המזרחי (בירדן).

2. הס' הלבן של צ'רציל קבע שברטניה לא מחויבת לבנות ליהודים מדינה בא"י,אלא בית לאומי. היינו לבריטים אין מחויבות לעשות את א"י יהודית כפי שאנגליה היא אנגלית.

3. הס' הלבן קבע שהבית הלאומי היהודי בא"י יתקיים בתנאי מפורש שהוא לא יפגע בזכויותיהם הדתיות והאזרחיות של הערבים ושהוא לא יביא לשעבוד תרבותם ולשונם.

4. הס' הלבן קבע שהעלייה היהודית לא"י תהיה מותנית בכושר הקליטה הכלכלית של כל תושבי הארץ.

5. הס' הלבן קבע שהיהודים חיים בא"י בזכות ולא בחסד ויש לנקוט פעולה שיביאו לבנות של הבית הלאומי היהודי.

באיזה מידה הס' הלבן מהווה נסיגה (אוסטיה) מהתחייבותה של ברטניה? הנסיגה הבריטית מתבטאת ב:

1. ברטניה קבעה שהעלייה היהודית תהיה מותנת בכושר הקליטה הכלילית של כל תושבי הארץ, היינו, לא תהיה עלייה יהודית חופשית.

2. הבית הלאומי היהודי יקים רק בא"י המערבית לא בא"י המזרחית (ירדן). פרט לכך, הס' הלבן של צ'רציל הבטיח את זכויותיהם בא"י ומעתה והלאה הוא שימש בסיס למדיניות הבריטית בא"י.

מאורעות תרפ"ט

ועידות

התגובה הבריטית למאורעות תרפ"ט היה :

א. השלטון הבריטי השתמש בכוח משטרתי וצבאי, להחזיר בתק' חוק שלטון וסדר.

ב. במקביל ממשלת ברטניה בהנהגת ראש הממשלה (רה"מ) רמזיי מקדונאלד ושר המושבות פאספילד החליטו למנות ועידת חקירה מלכותית בראשיתו של השופט הבריטי ולטר שאו.

ועדת שאו

בחודש ספטמבר 1930 ועדת שאו פרסמה את ממצאיה והמלצותיה ושם נאמר :

א. הועדה הטילה את האשם לפרוץ מעשי האיבה על הערבים, היא טענה שהתפרצות האלימה של הערבים נעשתה בצורה בלתי מוצדקת וללא התגרות מהצד היהודים.

ב. בהמשך לכך הועדה טענה שיש להבין את הצד הערבי הם נקטו באלימות נוכח הפחד שלהם מאפשרות שמעמדם בא"י יתערער, שהם ינושלו מהקרקע לנוכח העלייה והתיישבות היהודית.

ג. בנסיבות הללו ועדת שאו המליצה שיש לקבוע אמות מיד (קריטריונים) חדשות לעלייתם של היהודים לא"י.כלומר, ועדת שאו המליצה להטיל פיקוח והגבלות על עליתם של יהודים לא"י.

ועדת סימפסון

הממשלה הבריטית החליטה על מינויה של ועדת נוספת , זו הייתה ועידת סימפסון בראשותו של הופ-סימפסון. הופ-סימפסון קיבל סמכות לבדוק את שטחי הקרקע החקלאי בא"י והוא התבקש לתת חוות דעת האם בנסיבות הללו אפשרי להמשיך עלייה והתיישבות יהודית בא"י. ועדת סימפסון נפגשה עם יהודים, ערבים ובריטים. היא נעזרה בתצלומי אוויר ולבסוף פרסמה את ממצאיה והמלצותיה :

א. הוועדה קבעה שאין יותר קרקע חקלאית עודפת בא"י ולכן כל התיישבות יהודית נוספת עלולה להביא בהכרח לנישול חקלאים ערבים מהקרקע.

ב. ועדת סימפסון הטיחה ביקורת קשה על מדיניות קק"ל על כך שהיא רוכשת קרקע ומכריזה עליה כעל קרקע של הלאום היהודי. בהתאם לכך היא לא מעבירה קרקע זו לידים לא יהודיות. ועדת סימפסון קבע שמדיניות זו נגרמת הבל לפלחים הערבים.

ספר לבן שני של פאספילד

הס' הלבן של פאספילד מבטא את המדיניות הבריטית בשאלת א"י כפי שנקבעה ע"י הממשלה הבריטית בראשיתו של ר"מ מקדינאלד ושר המושבות פאספילד. הספר הלבן אימץ את ממצאיו והמלצותיו של ועדת שאו וסימפסון ובהתאם לכך היא פרסמה את החלטותיה :

א.הגבלת עלייה - העלייה היחידה לא"י תהיה מותנת בכושר הקליטה הכלכלית של האוכלוסייה הערבית בא"י.

ב.הגבלות על התיישבות - הס' הלבן קבעה שהיישוב היהודי בא"י צריך להסתפק בשטחי הקרקע העומדים לרשותו ושיש צורך להטיל פיקוח ובקרה על עברות קרקע מבעלות ערבית לבעלות יהודית.

ג.תוכנית חקלאית - הספר הלבן המליץ לעבד תוכנית חקלאית לשיקומם של החקלאיים הערבים (פלחים) בין השאר ע"י בנית תשתית מים של השקיה.

ד.מועצה מחוקקת - הספר הלבן המליץ להקים מועצה מחוקקת שבה יהיה ייצוג הולם ליהודים, למוסלמים ולנוצרים.

איגרת מקדונאלד לויצמן (פבואר 1931)

הספר הלבן של פאספילד מחווה נסיגה מהתחייבותה של ברטניה ליישוב היהודי ולתנועה היהודית , כפי שבאו לידי ביטוי בטופס במנדאט סעיפים 2,4 ו-6, שם ברטניה התחייבה לבנות את הבית הלאומי לעם היהודי תוך שיתוף פעולה והתייעצות עם הסוכנות היהודית ומתוך התחיבות לעודד עלייה והתיישבות יהודית.

הספר הלבן התקבל בתדהמה, בכעס ובתסכול ע"י התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י.כל זאת נוכח העובדה שברטניה התכחשה מהתחייבותה. נשיא התנועה הציונית, חיים וייצמן, שיישב בלונדון החליט להתפטר מתפקידו וזאת כמחמאה על המדיניות הבריטית החדשה. יש לזכור שלחיים וייצמן היו קשרים הדוקים, בלתי אמצעים עם התקשורת הבריטית, עם חברי הפרלמנט הבריטי וחברי הממשלה הבריטית. כל אלה תמכו והצדיקו את הנהגתו והטיחו ביקורת על הס' הלבן של פאספילד. ככל שהזמן חלף ביקורת זו החריפה. לכן ר"מ בריטניה מקדולנד הזמין את חיין ויצמן לשיחה ובה הוא נסוג מכל ההחלטות של הספר הלבן של פאספילד. יתר על כן ב-13.2.1931 ר"מ שלח מכתב לחיים וייצמן שבו הבטיח בשמה של ממשלה הבריטית שברטניה ממשיכה לראות עצמה מחויבת לבנות ליהודים בית לאומי, לעודד עליה והתיישבות יהודית בא"י.ועוד כצב ר"מ שכל ההגבלות של הס' הלבן השני היו זמניות ומטרתן הייתה להבטיח את השקט וההרמוניה שבין היהודים לערבים בא"י.