הדמוקרטיה כערך, כהשקפת עולם וכאורח חיים

האדם כערך מרכזי

האדם עומד במרכז והוא חופשי לעצמו, במקום התפיסה הקדומה שבה האל וחוקיו היו במרכז. כל בני האדם שווים ומגיע להם חיים חירות ושיוויון בכל זמן ובכל מקום.

תהליך ההתפתחות של הדמוקרטיה עפ"י ג'ון לוק:

• בהתחלה האדם חי חיים חופשיים ושררו בין הכל יחסי שיוויון
• לאחר מכן התגלו סכסוכים בין בני האדם והיו צריכים לכונן אמנה חברתית בהסכמת כולם כדי שהזכויות לא יפגעו.

כך נוצרה המדינה אשר איגדו אותה בכדי לשמור על זכויות האנשים שלא יפגעו.

החוקים נוצרו כהגנה לאדם עצמו ולא תוצאה של קשרים חברתיים של בני האדם.

האדם כיצור תבוני

האדם מיסודו הוא יצור רציונלי ומוסרי, בעל תבונה, השואף להשתמש בתבונה זו במהלך כל חייו. האדם הוא יצור אוטונומי (עצמאי). מכיוון שאדם רציונלי, אוטונומי ובעל תבונה, יכול להחליט החלטות הנוגעות לו בכוחות עצמו, הרי שהוא גם יכול לארגן לעצמו את השלטון המדיני כך ששלטון זה יגן על הדברים החשובים לו כאדם- זכויותיו ורכושו.

חירות ושיויון: ערכי יסוד בדמוקרטיה

חירות היא ערך יסוד בדמוקרטיה, משמעה של חירות היא שלכל אדם יש את הזכות לבקש את טובתו על פי דרכו. כלומר, יש לתת לכל אדם את הרשות לנהל את חייו באופן הנראה לו, ואין להכריח אותו לנהל את חייו באופן הנראה לשאר בני האדם. זאת ועוד, זכותו של כל אדם להשתמש בחירותו כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו לחיות חיי אושר. קיימים שלושה מצבים בהם חירות אינה מוחלטת: 1. כאשר אדם עלול לפגוע בעצמו (אשפוז בכפייה). 2. כאשר אדם עלול לפגוע בזולת (מאסר). 3. כאשר אדם עלול לפגוע בחברה.