האימפריה של אלכסנדר הגדול.

ראשית התקופה ההלניסטית

לאחר מסע כיבושים ארוך, אלכסנדר מוקדון כבש את כל שטחי המזרח התיכון ואחר כך גם את פרס וצפון הודו. האימפריה שלו השתרעה מיוון ועד קשמיר וטורקמניסטן, ובכל אזור בו עבר הקים ערים על שמו. שאיפתו של אלכסנדר הגדול בשטחים שכבש היא מיזוג תרבויות- מזרח (תרבות הודו ופרס) ומערב (תרבות מקדוניה, יוון ומצרים) לתוך כדי מסגרת מדינית, חברתית ותרבותית אחת- ההלניזם. הקתופה ההלניסטית בארץ-ישראל התחילה ב332 לפנה"ס כאשר אלכסנדר הגדול כבש את ארץ ישראל מידיי הפרסים. אלכסנדר הגדול מת ב322 לפנה"ס בבבל, מסיבות לא ידועות, ואחרי מותו נלחמו יורשיו- הדיאדוכים- על שטחי האימפריה ונוצרה חלוקה ביניהם.

מאפייני התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית הינה תרבות אוניברסלית, כמו הכפר הגלובלי בימינו. היא פתוחה ומקבלת כל אדם לא על בסיס מוצא אלא על בסיס ידיעת השפה היוונית וקבלת הדת והתרבות המאוחדת. זה מה שהופך תרבות זו לתרבות מיזוג- תרבות סינקרטיסטית. הפוליס- עיר מדינה- מבנה ישובי שמקורו ביוון הקלאסית. הפוליס כוללת מגוון מוסדות כגון: שוק האגורה, האפביון והגימנסיון. הפוליס היוונית הקדומה הייתה עצמאית, ולכל אחת היה שלטון נפרד: מדמוקרטיה (אתונה) ועד אוליגרכיה (ספרטה) ומונרכיה (פלה, בירת מוקדון). אך בתקופה ההלניסטית, לכל פוליס אוטונומיה בתחומי ניהול העניינים הפנימיים, אך היא תחת משטרו של המלך הקיסרי השולט באזור. מלך זה במעמד של אל, עם פולחן אישיות. הוא אבסולוטי אך לא עריץ אלא נאור ונאהב על ידי העם. בפוליס השפה, התרבות והדת היו מרכזיים: קוימו טקסים דתיים, חגים, תהלוכות והקרבת קורבנות לאלים ממגוון אמונות, מאלי יוון דרך אלי מצרים ועד אלי בבל, פרס והודו.