ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים : התיישבות, כלכלה ותרבות

ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים התיישבות, כלכלה, ותרבות:

1. העלייה הבלתי לגאלית:

לאורך שנות ה-30 העפילו לארץ-ישראל כ- 25 אלף יהודים. ההעפלה התנהלה ללא גוף מרכזי שיפקח עלייה וירכז אותה. רק ב-1939 הקים ארגון "ההגנה" גוף מיוחד שיטפל בארגון ההעפלה מאירופה: "המוסד לעלייה ב". העלייה הבלתי לגאלית ברובה התקיימה לקראת סוף שנות ה-30. ההעפלה נתפסה כאחת מדרכי המאבק במדיניות הבריטית הנוקשה כלפי היישוב היהודי בארץ. הסיבות לעלייה הבלתי לגאלית:

1. צמצום רישיונות העלייה על-ידי השלטונות הבריטים,בעקבות נסיגתה של בריטניה מהתחייבותיה לתנועה הציונית.
2. ההחמרה במצבם של היהודים במזרח אירופה במרכזה והחשש מפני מלחמה באירופה.
3. הלחץ שבא מקיבוצי ההכשרה בפולין שהכשירו צעירים יהודים ציוניים לעלייה לארץ-ישראל.

דרכי העלייה וארגונה: ההעפלה הראשונה הייתה ב-1934 באונייה "ולוס" ביוזמת ארגון "ההגנה". באונייה זו הגיעו כ-350 מעפילים חברי ה"חלוץ" מפולין. ניסיון נוסף להעלות יהודים מפולין באונייה זו נכשל, בשל חשיפה על-ידי הבריטים. באותה שנה (1934) ארגנה גם התנועה הרוויזיוניסטית העפלה של כ-100 מעפילים באונייה "אוניון". העלייה הבלתי לגאלית ברובה התקיימה בשנים 1937-1939. הארגונים "ההגנה", "החלוץ" והתנועה הרוויזיוניסטית במסגרת "אף-על-פי" וגורמים פרטיים הם שטיפלו בנושא ההעפלה. אוניות המעפילים יצאו מנמלים באיטליה, ביוון וברומניה. יעדי המעפילים היו יישובי עמק חפר, ערי החוף נתניה ואשקלון, והיישובים שפיים ואביחיל.

2.הצגת הישגי היישוב היהודי בתחום ההתיישבות:

יעדי ההתיישבות בשנות ה-30 היו: חיזוקם והרחבתם של היישובים הקיימים,יצירת גושי התיישבות גדולים במקומות שונים ברחבי הארץ, חיזוקם של יישובים מרוחקים ממרכז הארץ (יישובי ספר), יצירת רצף טריטוריאלי בין יישובים והקמת יישובים חדשים כדי לעצב את גבולות המדינה שבדרך.

גידול היישוב העירוני: רוב עולי העלייה החמישית התיישבו בערים תל-אביב ירושלים וחיפה. ב-1936 מנתה אוכלוסיית העיר תל-אביב כ-130 אלף נפש. הקמת הנמל בעיר בשנת 1936 הביאה לתנופה בפיתוחה. העיר העברית הראשונה הפכה לעיר של תרבות ובילויים. העיר ירושלים התפתחה בקצב מהיר בעיקר בשל גידול אוכלוסייתה ותוכניות הפיתוח של שלטונות המנדט הבריטיים. אוכלוסיית העיר מנתה ב-1936 כ-75 אלף יהודים מתוך 125 אלף נפש. העיר חיפה אף היא התפתחה בקצה מהיר. הביטוי הגדול לפיתוחה של העיר היה חניכת הנמל ב-1933. נמל חיפה היה לנמל חשוב שממנו יצאה סחורה ונכנסה. ב-1936 מנתה האוכלוסייה היהודית כ-50 אלף נפש. ליד הנמל הוקמו בתי זיקוק המפורסמים. העיר חיפה התפתחה כעיר תעשייתית.

• יישובי עמק חפר: ב-1933 בוצעה רכישת קרקעות גדולה על-ידי יהושע חנקין לשם התיישבות. יותר מ-20 יישובים הוקמו בעמק חפר,והם נועדו ליצור רצף טריטוריאלי-התיישבותי בין צפון השרון לדרום השרון. יישובים אלה שימשו חומת מגן מפני היישובים הערבים הסמוכים. עם היישובים שהוקמו נמנו הקיבוצים והמושבים כפר ויתקין, כפר חיים, גבעת חיים ועוד.

התיישבות האלף: ב-1932 הוחל בשימוש תוכנית התיישבות של 1000 משפחות.
מטרת התוכנית הייתה ליישב את המשפחות ביישובים בסמוך למושבות,כדי שישמשו חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות.
בסופו של דבר,בשל סיבות תקציביות יושבו רק כ-450 משפחות בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד.
למשל,כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות, נטים ועוד.

3)הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה: בשנות ה-30 התבססה התשתית הכלכלית של המשק היהודי בתחומים שונים.
חלה התפתחות משמעותית התחום התעשייה ,הוקמו יותר מ-500 מפעלים חדשים,בניהם בתי-חרושת לנייר בעתלית,מפעל לטקסטיל "אתא",מפעל לברזל "להט",בית חרושת "דובק" לסגריות ועוד…מפעלים קיימים כמו "נשר" ו"שמן" הרחיבו את פעילותם.
העולים מגרמניה פתחו מספר בנקים.
התפתחות כלכלית זו התאפשרה הודות להגעתם של עולים משכילים מגרניה,בעלי ידע וניסיון בתחומים רבים,והודות להון שהביאו עימם שהושקע בתעשייה ובחקלאות.
עולים רבים מגרמניה אף השתלבו בענף הבנייה,והביאו לתנופה בענף זה.
ההתפתחות הכלכלית התחילת שנות ה-30 התאפשרה גם להודות למדיניות כלכלית מסייעת של שלטונות המנדט.
ממשלת המנדט יזמה פרויקטים ציבוריים רבים כגון סלילת כבישים,הקמת מפעלים,הקמת מבני ציבור ועוד,שבהם הועסקו רבים.

4)הצגת היישגי הישוב היהודי בתחום החינוך והתרבות: מוסדות להשכלה גבוה: במוסדות להשכלה גבוהה בארץ,הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים חלה התפתחות גדולה.
אל המוסדות הללו התקבלו אנשי רוח ומדע ואקדמאים מתחום המקצועות החופשים שהגיעו לארץ מגרמניה במסגרת העלייה החמישית.
שתלבותם במוסדות ההשכלה הגבוהה העלתה את רמתם של מוסדות אלו.

• התזמורת הפילהרמונית:

בשנות ה-30 הקימו את התזמורת הפילהרמונית מוזיקאים ואמנים בני העלייה החמישית שעלו מגרניה.
תאטרון: התאטראות "הבימה" ו"האוהל" שהוקמו בשנות ה-20 העלו הצגות לפני קבל חובב תאטרון.