על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
ארגון הגטו וניהולו על ידי היונדארט, פעילות של ארגונים אחרים בגטו.
היודנארט
אספקת מזון: הרשויות הנאציות שלטו במעט המזון שהוקצב לגטו, והנציגות היחידה שיכלב לרכוש מזון היתה היודנראט. היודנראטים הקימו מן " בתי חרושת" ליצר מצרכים בסיסיים. כמו כן הקימו בתי תמחוי לנזקקים.
רפואה: ראשי היודנראטים עשו ככל שביכלתם להרחיב את שרותי הבריאות, אך לרוב הכריעו התנאים הקשים.
דיור: היודנראטים ניסו לטפל בצפיפות, וכשהגיעו פליטים ממקומות אחרים היו חייבים למצוא פתרונות דיור.
חינוך והשכלה: יודנראט ארגן את החינוך בגטו, טיפח יצירה תרבותית וארגן ארועי תרבות ואמנות.
העבודה כהצלה: היודנראטים עסקו בפיתוח תעשיה, מכמה סיבות:
א. צורך כלכלי. ההכרח למצוא תעסוקה ומקורות מחיה להמונים בגטו.
ב. הוכחת יעילות הגטו. בניגוד לתפיסה הנאצית שראתה ביהודי יסוד בלתי יצרני, ניסו היודנראטים בגטאות להוכיח שניתן להפיק תועלת מהעסקת פועלים יהודים, ובכך להציל את הגטו מההשמדה.
המשטרה היהודית
הממשל הגרמני הורה על הקמת משטרה יהודית בגטאות. הגיוס נעשה בעיקר באמצעות פרסום מודעות, התנאים כללו: תעודת גמר תיכון, משקל וגובה מתאים, שירות צבאי, ועבר נקי. הזכויות שהוענקו לשוטרים: פטור מעבודות, תשלומי כופר, ושילוח למחנות. השוטרים קיבלו מנות מזון מוגדלות, אך בשלב הראשון לא קיבלו משכורת- מה שהביא לשחיתות במשטרה.
תפקידי המשטרה:
א. סיפוק דרישות הגרמנים, שנמסרו ישירות או על ידי היודנראט.
ב. שירות הצרכים היהודים הפנימיים, בשליטת היודנראט.
השוטרים היהודים השתתפו בחטיפת היהודים ובגרושם, ולכן התיחסו אליהם החוגים השונים בחשדנות, בעיקר תנועות הנוער, שהורו לאנשיהם לא להתגייס למשטרה היהודית.
מוסדות לעזרה עצמית במימון ה"ג'וינט"
ברחבי פולין הוקמו בגטאות השונים, ארגונים עצמאיים שעזר לאנשים שמצבים היה קשה ביותר. ה"ג'וינט" התגייס למימון פעולות אלו, ובהפעלת מטבחים עממיים, גני ילדים, בתי יתומים וסיוע רפואי וחמרי לנזקקים ביותר.