קובץ:רצון הלוי עם יוסף עוזר.jpg

המשורר רצון הלוי מימין עם יוסף עוזר משמאל שיר של רצון הלוי:

אָדָם פּוֹקֵחַ לִבּוֹ אָדָם פּוֹקֵחַ לִבּוֹ, אֶל הָאֶחָד אֵין-בִּלְתּוֹ, וּמוֹצֵא שָׁם אֶת עַצְמוֹ, בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ, אַךְ יֶחְסַר מְעַט מַנְהוּ, וְ"הַמְּעַט" הוּא כָּל-כֻּלּוֹ, מֵחֲמַת אִי-בִּצָרוֹן, בִּמְהוּתוֹ וְזֵהוּתוֹ, אִישׁ אֵינוֹ נֶחְרָז עִם אֵשׁ, כִּי הוּא רַק בָּשָׂר עִם דָּם, אַךְ הִי מִמִּזְגֵי נַפְשׁוֹ לוֹהֶטֶת בִּיסוּדָתוֹ, וִיצוּר אָדָם שֶׁכָּזֶה, עֲדַיִן טֶרֶם לָמַד, לְאַזֵּן אֶת מִמְזָגָיו, בֵּין תָּכְנוֹ לִקְלִפָּתוֹ קָצְרוּ דֵּעָיו מֵהֶשֵּׂג, אֶת מַה שֶׁהָיָה לִפְנֵי, וְאֶת שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי פְּרוּדַת הֲוָיָתוֹ, אָז – וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ סָבִיב, רַק הֲמוֹנֵי אָדָם רָב, וְלֹא אַף אֶחָד אִתּוֹ, וַיִּזְעַק אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ, וַיִּדּוֹם לִסְגּוֹר נַפְשׁוֹ, וְאֵין הֵד לְזַעֲקָתוֹ, וְלֹא הוֹד לְדִמְמָתוֹ, יְנַס לְאַתֵּר עַצְמוֹ בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, הַא פַּס כֹּשֶׁר אִבְחוּנוֹ, בֵּין רִגְעוֹ וְנַצְחוּתוֹ, הַימִינוֹ הַשְׂמְאִילוֹ, עֲלוֹתוֹ וִירִידָתוֹ, כָּל אִלּוּ כֻּלָּם עִוּת, בְּכִוּן תְּנוּעָתוֹ, הֵן שִׁבְעַת הָרְקִיעִים, נְסוּכִים בְּמַסַּכְתּוֹ, וְכָל שֶׁבַע הַסְּפִירוֹת, יְאִירוּן בִּמְאוּרָתוֹ, נֶעְדָּר בּוֹ חוּשׁ הַקִּשּׁוּב, אֶל קוֹלוֹת עַל קוֹלִיִּים הַהוֹמִים בְּתוֹדַעְתּוֹ, וּפוֹעֲמִים בִּפְנִימוּתוֹ, לוּ נֶעְצַר רַק דַּק – דַּקָּה, לְהַשְׁקִיף אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ, חָשׁ גַּלְמוּד כִּיחִיד עוֹלָם, וְרָק אֱלֹהָיו אִתּוֹ, לוּ רַק נָב אֶת נִיב הַלֵּב, לוּ הֵבִין אֶת נִיב לִבּוֹ, כִּי אָז גָּח לִפְקַח – קֹחַ, מִכִּלְאוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ, מַהוּ זֶה שֶׁכֹּה שִׁבֵּשׁ, דֶּרֶךְ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו, מַה נוֹתֵק יְצוּר אָדָם מִשָּׁרְשׁוֹ וְקַרְקַעְתּוֹ, כְּלִי הוּא זֶה שֶׁלֹּא זֻקַּק, אַסְפַּקְלַר שֶׁלֹּא מוֹרַק, כֹּה יֵלֵךְ וְיִתְפּוֹקָק, עַד מְלֹאת יְמֵי עִתּוֹ.