על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הלכתי - תהילים מזמור א'

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־15:13, 3 באוקטובר 2007 מאת DaViDHsikum (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תהלים מזמור א'

חלוקת המזמור לנושאים – אפשרות 1: חלוקת המזמור לנושאים – אפשרות 2:
א' – ג' – הצדיק א' – ב' – ההבדל בין מעשי הצדיק למעשי הרשע
ד' – ו' – הרשע ג' – ד' – הניגוד בין הצדיק לרשע
ה' – ו' – הגמול לצדיקים ולרשעים

הערה: הרד"ק אומר שמזמור זה מכיל בתוכו את תורת החיים של האדם, איך הוא צריך להתנהג וממה הוא צריך להתרחק והשכר והעונש על כך, ובהמשך לכך, מציין "דעת מקרא" שמזמור זה מהווה פתיחה לכל ספר תהילים - כי ספר תהילים הוא ספר של תפילות, ומזמור זה, כפי שאמרנו, מתאר מה האדם צריך לעשות כדי שתפילתו תתקבל.

פסוק א' – "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב."

אשרי האיש (=צריך לספר בתהילות ובשבחים של האיש) אשר לא הלך בעצת רשעים (=לא היתה בליבו הרגשה ללכת בעצת הרשעים ולעשות כפי מה שהם עושים), ובדרך חטאים לא עמד (=וכתוצאה מכך הוא גם לא עמד בדרך שהחוטאים עוברים בה, כי הוא חשש שמא הם יבואו בדרך הזו ויסיתו אותו לחטוא), ובמושב לצים לא ישב (=וכתוצאה מכך הוא לא ישב אפילו עם לצים [=רשעים שיודעים לפתות בדיבורם את האנשים לחטוא] ולכן לא שמע את דבריהם).

הערה: הפסוק הזה מראה לנו שהצדיק עושה משמר למשמרות כדי להתרחק מהרשעים. לא רק שהוא נזהר לא לשמוע לעצותיהם אלא הוא גם מתרחק מהם וממקומותיהם! הערה: יש הדרגה בפסוק – הלך, עמד, ישב. ללכת זה הכי פחות חמור כי את זה הכי קל להפסיק, אבל ישיבה היא הכי חמורה כי ישיבה מבטאת התמכרות והשתקעות, ואת ההתמכרות הכי קשה להפסיק. במקביל, רשעים הם הכי פחות חמורים, כי הם פשוט רק לא מבחינים בין טוב לרע, החוטאים עוד עושים חטאים ומודעים לכך שהם חוטאים, אבל הלצים – לא רק שהם חוטאים, אלא הם מנסים לפתות אחרים לחטוא! ההדרגה אם כן מראה שבזכות שהצדיק מתרחק אפילו מהרשעים הכי "חלשים" הוא זוכה גם כן לא להתקל ברשעים ה"חזקים".

פסוק ב' – "כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה."

(ולא רק שהוא נזהר מהרשעים) כי אם (=אלא) בתורת ה' חפצו (=כל חפצו [=רצונו] הוא לעסוק בתורת ה'), ובתורתו יהגה (=ובתורתו יהגה [=ילמד ממנה בלבו] ) יומם ולילה (=תמיד). [כלומר אנחנו רואים שהצדיק לא רק נוקט דרכי זהירות מהרשעים, אלא הוא גם עושה את הטוב.]

הערה: "בתורת ה' חפצו ובתורתו" – דרשו חז"ל: בתחילה היא נקראת תורת ה', וכשהאדם עמל בה היא נקראת "תורתו". פסוק ג' – "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו, ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח."

והיה (הצדיק) כעץ שתול (=כמו עץ נטוע) על פלגי מים (=במקום של מים שזורמים אל נהר) אשר פריו יתן בעתו (=אשר יגדל את פרותיו בזמן, שלא כמו עץ שנטוע במקום יבש שפירותיו לא צומחים בזמן), ועלהו לא יבול (=ועליו לא נובלים מפני שכל הזמן הוא נטוע בתוך מים), כל אשר יעשה יצליח (=כל הנטיעות שינטעו מהעץ הזה יהיו מצליחים כמו אותו עץ) – הנמשל: הצדיק גדל בשפע של טוב, אין לו מחסור, וכל צאצאיו יהיו כמוהו.

פסוק ד' – "לא כן הרשעים, כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח."

בניגוד לצדיק שמצליח: לא כן הרשעים (=לא יהיו הרשעים מצליחים), כי אם (=אלא) כמוץ אשר תדפנו רוח (=הם כמו המוץ [=קליפות העוטפות את גרגירי התבואה] שאותו הרוח מטלטלת מכל נשיבה קלה שלה). [והכוונה היא לומר שכמו שהמוץ עף בקלות ובמהרה – כך גם הרשעים יאבדו בקלות ובמהרה מן העולם – רד"ק.]

פסוק ה' – "על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים!"

(מכיוון שהרשעים הולכים בדרך רעה בעולם הזה) על כן (=לכן) לא יקומו רשעים במשפט (=לא תהיה תקומה לרשעים ביום הדין [=ביום המוות שלהם] והם יאבדו לגמרי באותו יום) וחטאים בעדת צדיקים! (=והחוטאים לא יכללו בתוך עדת הצדיקים אלא יאבדו כליל, שלא כמו הצדיקים שביום המוות שלהם תהיה להם תקומה!) [פסוק זה בא אם כן להראות שהרשעים ביום המוות שלהם – גם גופם וגם נפשם יאבדו, ולעומת זאת הצדיקים – נפשם תתענג מכבוד ה' בעולם הבא – רד"ק.] הערה: הרד"ק מציין שהכוונה שגם ללצים יהיה אותו דין כמו של הרשעים והחוטאים, ואם נשאל מדוע זה לא נכתב בפסוק? אז תשובה אפשרית אחת היא – זה די ברור, אם הרשעים שהם בדרגה הכי נמוכה יענשו באבדון – אז כל שכן שהלצים שהם הרשעים הכי חמורים - גם הם יהיו חייבים להיענש באבדון!

פסוק ו' – "כי יודע ה' דרך צדיקים, ודרך רשעים תאבד!"

כי (=אכן) יודע ה' דרך צדיקים (=ה' שם דעתו להשגיח על דרך הצדיקים לבל יכשלו בדרכם), ודרך רשעים תאבד! (=אבל דרך הרשעים תהיה אבודה מהשגחת ה', והם לכן לא יכללו בעדת הצדיקים כפי שנאמר בפסוק הקודם).


  • תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.