3
עריכות
←דמויות המשנה
מ (←סיום הרומן) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עולה מסר שיש דמויות שנתפסות כאחרות ע"י החברה. אילו הן דמויות מורכבות. בעצם, בכל אחד מאיתנו יש מורכבות. כולנו מזוגזגים ע"י מיזוג של אב ואם שבאים בדר"כ ממשפחות מוצא שונות. הצירוף יוצר ילד מורכב, שהוא מיזוג של ניגודים. המסר הוא שאדם שמורכב מניגודים וקונפליקטים, הוא לגיטימי, ואף יש לו יתרון. מה שהחשוב לפי הרומן הוא שהאדם יכיר היטב ממה הוא מורכב, ידע אילו יסודות יש בו, מהיכן בא, מה כוחותיו ומה חולשותיו, ושיחליט כיצד הוא רוצה לטפל בהם.(אילאי) | עולה מסר שיש דמויות שנתפסות כאחרות ע"י החברה. אילו הן דמויות מורכבות. בעצם, בכל אחד מאיתנו יש מורכבות. כולנו מזוגזגים ע"י מיזוג של אב ואם שבאים בדר"כ ממשפחות מוצא שונות. הצירוף יוצר ילד מורכב, שהוא מיזוג של ניגודים. המסר הוא שאדם שמורכב מניגודים וקונפליקטים, הוא לגיטימי, ואף יש לו יתרון. מה שהחשוב לפי הרומן הוא שהאדם יכיר היטב ממה הוא מורכב, ידע אילו יסודות יש בו, מהיכן בא, מה כוחותיו ומה חולשותיו, ושיחליט כיצד הוא רוצה לטפל בהם.(אילאי) | ||
== כותרת == | |||
====דמויות המשנה==== | ====דמויות המשנה==== | ||
הדמויות ביצירה מנחות את נונו, אך עוברות מסע משלהן! כיצד לומד עליהן הקורא?- גם באפיון ישיר (המספר מתאר בעצמו, באופן ישיר את הדמות), וגם באפיון עקיף (דרך דברים של דמויות מהרומן על אחרות, מתוך דברי הדמות עצמה על עצמה, מתוך מעשי הדמות, מתוך חלומות, הזיות, מחשבות ועוד). רוב האפיון הוא ישיר, שכן, נונו מתאר את הדמויות מזווית ראייה שלו. (מתאר מה חשב אז, בהיותו נער בן 13, ומוסיף כמובן ראייה עכשווית של אדם בן 40). אנו למדים על הדמויות גם מדברי הדמויות על עצמן: פליקס ולולה מתארים את עצמם, או לומדים מדברי דמות אחת על השנייה- פליקס על זוהרה. | הדמויות ביצירה מנחות את נונו, אך עוברות מסע משלהן! כיצד לומד עליהן הקורא?- גם באפיון ישיר (המספר מתאר בעצמו, באופן ישיר את הדמות), וגם באפיון עקיף (דרך דברים של דמויות מהרומן על אחרות, מתוך דברי הדמות עצמה על עצמה, מתוך מעשי הדמות, מתוך חלומות, הזיות, מחשבות ועוד). רוב האפיון הוא ישיר, שכן, נונו מתאר את הדמויות מזווית ראייה שלו. (מתאר מה חשב אז, בהיותו נער בן 13, ומוסיף כמובן ראייה עכשווית של אדם בן 40). אנו למדים על הדמויות גם מדברי הדמויות על עצמן: פליקס ולולה מתארים את עצמם, או לומדים מדברי דמות אחת על השנייה- פליקס על זוהרה. | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
חייה של זהרה מתגלים כמלאי דמיון, פעילויות ומלאי מסכות. זהרה היתה הקמע של התיאטרון (267) , ונונו הוא הקמע של המשטרה. "אני בן של שוטר ופושעת. אפשר להתפוצץ, אפשר פשוט להיקרע לשניים". 222 | חייה של זהרה מתגלים כמלאי דמיון, פעילויות ומלאי מסכות. זהרה היתה הקמע של התיאטרון (267) , ונונו הוא הקמע של המשטרה. "אני בן של שוטר ופושעת. אפשר להתפוצץ, אפשר פשוט להיקרע לשניים". 222 | ||
כל הדרך שעובר נונו בתהליך החדירה אל עצמו, ובהיכרות עם עצמו, חולפת בצד האמצעים שהוא רוכש עמו על מנת להיכנס לראש של אימו. הוא מגלה שאימו לא אוהבת את הכסף עצמו, אלא את ההתרגשות שלקראת השגתו. | כל הדרך שעובר נונו בתהליך החדירה אל עצמו, ובהיכרות עם עצמו, חולפת בצד האמצעים שהוא רוכש עמו על מנת להיכנס לראש של אימו. הוא מגלה שאימו לא אוהבת את הכסף עצמו, אלא את ההתרגשות שלקראת השגתו. | ||
לסיכום, נונו מחפש את עצמו. אך החיפוש הזה מלווה בפחד. פחד מגלוי האמת, ובשל היותו ילד מתחלף, הוא פוחד מאובדן הזהות: מבן של שוטר שומר חוק, לילד שעובר על החוק. בתיאטרון יש סכנה: לעיתים נעלמת נשמת השחקן, לטובת הדמויות שאותן הוא משחק. מוטיב המשחק מסמן בין השורות שהחיים מלאי אי ודאות, מתנדנדים, לא יציבים, בעלי הפתעות ותהפוכות. | לסיכום, נונו מחפש את עצמו. אך החיפוש הזה מלווה בפחד. פחד מגלוי האמת, ובשל היותו ילד מתחלף, הוא פוחד מאובדן הזהות: מבן של שוטר שומר חוק, לילד שעובר על החוק. בתיאטרון יש סכנה: לעיתים נעלמת נשמת השחקן, לטובת הדמויות שאותן הוא משחק. מוטיב המשחק מסמן בין השורות שהחיים מלאי אי ודאות, מתנדנדים, לא יציבים, בעלי הפתעות ותהפוכות. (אילאי) | ||
[[קטגוריה:ספרות]] | [[קטגוריה:ספרות]] | ||