משפטים - דיני משפחה: הבדלים בין גרסאות בדף

חוק זה דן באפוטרופסות של ילדים קטינים ומבוגרים חסרי כשרות משפטית. האופוטרופסים של ילדים קטינים הם הוריו. בתקופה הקדומה הילד היה קנינו של ראש המשפחה כחפץ. בתקופת הביניים מעמד הילד היה כך שלאבא היו זכויות מצומצמות על גוף הילד עצמו, אך נשתמרה מידת שלטונו של האבא בילד. בתקופה הנוכחית לילד יש מעמד משפטי משל עצמו, ויחסיו עם הוריו הם מערכת של זכויות וחובות. חוק שיווי זכויות האישה קבע כי האם היא בעלת זכויות טבעיות לאפוטרופסות השוות לזכות האב. כמו כן, חוק זה קבע כי כאשר נפטר אחד ההורים הילדים נשארים אצל ההורה האחר.  

כאשר הורים חיים בנפרד הם רשאים להסכים ביניהם מי יחזיק את הילד, אך הסכם זה טעון אישור של בית המשפט. כשבית משפט קובע מי יהיה ההורה המשמורן (מי יחזיק בילד), הוא קובע את החלטתו ע"פ טובת הילד, כאשר ילדים עד גיל 6 אצל אמם אם אין סיבות אחרות להורות אחרת.  

ההבדל בפועל בין בית הדין לבית המשפט, הוא בהגדרת המונח טובת הילד. לפי בית המשפט טובת הילד היא בדיקה של ההורה שיש לו יותר זמן ויכולת להשקיע בילד, אצל מי הוא יקבל את צרכיו יותר טוב: ביגוד, מזון חינוך וכו' ומי ידאג לצרכיו הנפשיים של הילד יותר טוב.

בית הדין בודק גם הוא את שאר הצרכים של הילד כמו ביהמ"ש. כמו כן לפי המשפט העברי מוטלת חובה על ההורים לדאוג שילדם ירכוש מקצוע, לחתן את הילדים, למול אותם ולחנכם.