שלטון העם
חזרה לאזרחות
העקרון הראשון של הדמוקרטיה הוא שלטון העם. הרעיון של שלטון העם נהגה כבר לפני כ-3000 שנה, אך רק במאה השנים האחרונות הבשיל הרעיון ויצר מהפך גדול בהשקפת העולם. הריבון הוא עם. כל ריבון לעצמו ואז כולם יחד ריבונים על המדינה. אם זאת יש לציין שמתוך 210 מדינות בעולם רק כ-40 הן דמוקרטיות
- דמוקרטיה ישירה:
צורה שבה שלטון העם בא לידי ביטוי בצורה השלמה ביותר- העם קובע ומחליט בכל נושא.
- דמוקרטיה עקיפה:
שלטון של נציגי העם. מה שמתקיים בימינו בעולם. העם בוחר נציגים שישלטו עבורו בפרק זמן מוגבל. האם העם באמת ריבון בצורת הממשל הזו? מקור הריבונות הוא העם. העם הוא סמכות העל הרשאית להשתמש בעוצמה במדינה.
- משאל עם:
משאל עם הוא כלי של דמוקרטיה ישירה בתוך דמוקרטיה עקיפה. קיימים שני סוגים של משאל עם- סוג אחד - בתוך החוקה כמו בשוויץ ששם יש 4 פעמים בשנה משאל עם מתוקף החוק, ואילו הסוג השני הוא משאל עם חד פעמי שנעשה הד הוק- לצורך עניין מסויים וחשוב שהוא קריטי לגור המדינה. למשל: הצטרפות לאיחוד האירופאי, לאיחוד המוניטרי {של המטבע וכו"}, התנתקות מהשטחים ועוד.
החסרונות והיתרונות של משאל עם:
חסרונות:
- ביטול הסמכות של נבחרי העם ושל הממשלה, יוצר זילות של המערכת המדינית.
- תשובה של כן/לא איננה מאפשרת פשרה והתייחסות מורכבת לסוגייה.
- הסוגיות מסובכות מדי להכרעה פשוטה של כן ולא של ציבור לא מקצועיץ
- השאלות נותנות אופציה למניפולציות.
- עליוניות גבוהות.
- הכרעה חד צדדית יכולה ליצור קרע בעם.
יתרונות:
- חיזוק הכוח והסמכות של העם. זוהי פעולה מאד דמוקרטית.
- הכרעה של העם מחזקת את ההחלטה של המנהיגים. הגברת הלגיטימציה של ההחלטה.
3 צורות עיקריות למימוש שלטון העם:
1. משטר פרלמנטרי-
מה שמתקיים בישראל.
כל אדם מצביע למפלגה = מצע + קבוצת נבחרים.
(המפלגה בוחרת בתוכה- בבחירות פנימיות- את הדרגו בתוכה.)
המפלגה שקיבלה את מירב הקולות והעומד בראשה יקבלו את המנדט להרכיב ממשלה- קואוליציה. לרוב אין להם את הרוב {61+ חברי כנסת} אז הם נדרשים לבנות את הקואוליציה עם מפלגות נוספות. עם המפלגות הללו יש למפלגה הנבחרת בעלת המנדט, הסכמים קואליציוניים בהם המפלגה המצטרפת זכתה בכוח מסויים- תיקי שרים, תקציבים ועוד.
מתוך הקואוליציה יוצאת הממשלה (שרים וסגני שרים) הרשות המבצעת. אל מול הקואוליציה ניצבת האופוזיציה שמתנגדת לקואוליציה.
מכיוון שחברי הממשלה הם גם חברים כנסת שיכולים לחוקק- במשטר הפרלמנטרי הפרדת הרשויות קטנה יותר לעומת המשטר הנשיאותי.
2. משטר נשיאותי-
מתקיים בארה"ב.
במשטר הנשיאותי העם בוחר את מי שיעמוד בראש הרשות המבצעת באופן אישי- בנשיא.
מצד שני היא גם בוחרת את הבמפלגה ואדם. שיעמוד בראש הראשות המבצעת בלבד. הוא לא חלק מבית הנבחרים והוא ממנה לעצמו את השרים מחוץ לבית הנבחרים.
לכן הפרדת הרשויות במשר הנשיאותי היא עמוקה יותר.
בבית התחתון יושבים נציגים לפי גודל המדינה- גדולה יותר, נציגים רבים יותר. בבית העליון לכל מדינה 2 נציגים בלבד בלי קשר לגודלה.
3. משטר מעורב-
שילוב חלקים מהמשטר הפרלמנטרי ומהמשטר הנשיאותי.
בצרפת למשל- הנשיא הוא ראש המדינה, נבחר ל7 שנים באופן ישיר. הנשיא אחראי על ענייני החוץ והבטחון של המדינה.
ראש הממשלה והפרלמנט נבחרים אחת ל-5 שנים בבחירות נפרדות. בבחירות אלה העם בוחר במפלגה שמרכיבה את הרשות המחוקקת וממנה יוצאים גם השרים.