הנשמה מחפשת כלים / ברוך כהנא
הנשמה מחפשת כלים / ברוך כהנא
1. התחברות – ישנה בעיה בציבור הציוני דתי שהציונים מתחברים לדברים מסוימים ביהדות דוגמא: תפילת הקרליבך, אך לא תמיד ליהדות כולה אלא כל אחד בורר לו משחו שהוא אוהב ביהדות וזה תופעה מדאיגה מפני שמצוות התורה אינן ניתנות לקיום חלקי ודבקות חלקית אם אדם עושה מצווה מסוימת הוא לא יכול לעשות רק אותה, רק מה שמתחשק לו אלא הוא צריך לעשות את כל המצוות בשלמותם. הרב עמיטל עונה על תופעת המחאה של הנוער על חוסר הרוחניות ואומר שזה נובע מכיוון שחוסר הרוחניות מאפיין את רוב בתי הכנסת של הציונות הדתית וגם מפני שהצוות הופכות להיות מנוקרות בעיני הנוער מפני שהם איבדו את המימד האנושי ולכן הם מחפשים דברים אחרים ביהדות שילהיבו אותם ויתנו להם הרגשת התחברות.
כותב המאמר מסכים עם דברים אלו ואומר שדבר זה גורם מצד אחד להקצנה דתית אך מצד שני לפריקת עול קיצונית לא פחות.
הרב קוק כתב מאמר "מאמר הדור" במציאות שפחות מבלבלת מהמציאות שלנו. בתקופת החלוצים ועמד על הסתירות שבין תפיסת עולמו הרבנית לבין תפיסת החלוציות שהיו בגישה "עולם ישן עד היסוד נחריבה". בשונה מימינו הנוער שואל את עצמו "מה אני עושה פה בעולם" "למה אני מתחבר" הנוער מפגין את הצורך שלו לחיות את הכל בדרכו הייחודית ללא אידיאולוגיה מסוימת אלא צורך נפשי שיש להבינו.
2. התנסות – כותב המאמר מביא דוגמא לבחירה שהתנסתה בחביות קשות לפי כל אמת מידה הלכתית ולמרות שהיא ידעה שמה שהיא עושה לא טוב היה בה צורך חזק להתנסות בזה ולהרחיב את גבולות עולמה החווייתי התנסותי.
3. רקע תיאורטי – צריך לבדוק כמה תיאוריות עוסקות בעולמם של מתבגרים על מנת לבחון זאת התפיסה הפשוטה ביותר מתבססת על כך שבגיל הבגרות מתעורר היצר המיני מתבגרים מתפתחים מבחינה פיזיולוגית מינית מובא על כך גם מימרא בגמרא שרב חסדא אמר שאם היה מתחתן בגיל 14 היה יכול להתגבר על השטן וזה מפנה שלא היה מתפתה לדברים פסולים כדברי רב הונא שאדם שאינו נשוי בגיל 20 כל ימיו בהרהור עבירה כלומר אדם לא יכול לעצור את מחשבתו הנובעת מצורך פיזיולוגי. אנה פרוייד פיתח תיאוריה שבגיל ההתבגרות מוצפים בדחפים מיניים עצומים שזה דבר המפר את איזון המתבגר ומפריע לו בחייו זה הכל עניין של יצר הרע על תפיסה זו יש ביקורת רבה אך לא הרבה מטילים ספק בזה מפני שידוע שהיצר הרע המיני רב עוצמה אך לא נכון להגיד שזה כל מה שרוצה מתבגר בחיים. אפשר להסתמך על מאהלר שקבעה שתינוק אינו מסוגל להבחין בינו לבין אימו בראשית חיו רק לאחר תהליך מורכב הוא לומד זאת שהוא פרט בפני עצמו ולומד להתרגל לזה כך גם בגיל ההתבגרות חוזר תהליך זה והמתבגר יודע שבקרוב הוא יצטרך לעמוד על רגליו מבחינה חברתית וערכית להחליט החלטות ולשלם מחיר על כך דבר שגורם לו לקונפליקט עם עצמו ומשפחתו ולא תמיד מגיב בחכמה בנוסף אריקסון טוען שמשבר הזהות נובע מכך שפתאום הנער שואל את עצמו האים אופיו ודרך חייו הזהה לדרך הוריו זה באמת הוא כלומר באמת מה שהוא מעוניין ומאמין בו בלב שלם. אריקסון טוען שבלי משבר זהות אין זהות אריקסון מדבר על גיל ההתבגרות כי משבר הזהות נפוץ מאוד בגיל זה וכך גם בדוגמא שהבאנו הנערה הרגישה שהיא רוצה ליצור זהות משל עצמה והאים מצב זה נוגע לכל הצעירים הדתיים
4. חיפוש הזהות כתופעה "דורית" – החברה הדתית משקיע מאמצים רבים על מנת לשמור על הצעירים במסגרת דתית למרות הפיתויים להם הם נחשפים בספר נוער הכיפות הסרוגות נאמר שמחנכי הנערים ניסו לכפות עליהם זהות ללא ניסיון להבין אותה ולבחור בה באמת מה שהביא לכך שהם חיפשו בעצמם את הזהות
ביקורת
בני ברוייאר מגדיר את בעיית הזהות ואומר שצריך לחפש את הזהות אך לא להיכנע לנטייה שלילית בכך יש בעיות רבות.
1. המחויבות להלכה - דברי הרב עמיטל שאומר שבכך הנוער בוחר לעצמו רק את הדברים שהוא רוצה בתורה ולא בכל.
2. תפיסת הביטול החסידית - צעירים רבים מסתמכים על תפיסה של החסידות. החסידות בניגוד לפילוסופיה ולמשוררים החדשים מתנגדת לאינדיבידואליות ורואה בזה חטא ונפילה כשכל אחד אומר אני אמלוך. בספר התניא יש רעיון שזוכה להסבר "הלעיטני להיות יש ודבר בפני עצמו" מפי יורם יעקבסון. האני שבאדם לעיתים פורץ גבולות ומתנשא עד כשהאדם יכול לעבוד את עצמו לכן האדם צריך לבטל את היש ולחתור להכרעתו של האני כלומר לגלות את האור האלוקי הסובב וגם כיום יש הוגים חסידים הסוברים כך.
3. תפיסת ה"כלליות" של הראיה קוק - יש ביקורת דומה אצל תלמידי הרב קוק האומר שהאדם אינו צריך לנתק את עצמו מן הכלל ואדם שעושה כך יכול להיכנע לשליליות והרסנות כפי שמצטט הרב עמיטל את הרב קוק. הדבקות הדמיונית שהיא הזרה, שיש בעצמיותה, לא מקראה, ניגוד התורה המכוונת, להשכלה ולדרך ארץ לשלום הבריאות ולישוב העולם הרי היא יונקת מטומאת עבודה זרה כלומר אדם שמנשא להגיע לעצמיות בניגוד לדרכי התורה זה בא ממקום של עבודה זרה.
עיון מחודש במקורות
1. זהות ואינדיבידואליות - הרב קוק מזהיר ואומר שלמרות החיפוש העצמי לאינדיבידואליות צריך להיזהר מאובדן "האניות". גם בקבלה מובא עניין הדמות כלומר שצריך לשלב מצד אחד צריך שיהיה אינדיבידואליות אך צריך גם שיהיה כלל וזה בעצם המודל החסידי לאינדיבידואליות אומנם זו תפיסה מקורית ביהדות אך אפשר למצוא כמוה גם בעולם הפסיכולוגיה. כמו למשל אצל יונג, שצריך אינדיבידואליות ולחפש את ייחודינו הפנימי אך אין זה נחשב אנוכיות ואילו אינדיבידואציה פירושה קיום טוב יותר של ייעודיו של האדם בחברה.
2. סכנת טשטוש - בנוסחה זו ישנם יתרונות אך רבות הם החסרונות והם: - המודל הזה יפה מדי לכאורה מבטא מציאות שאי אפשר להשיגה, משהוא לשאיפה, אך לא ניתן להשיגו במציאות הקיימת שלנו ומלאת הקשיים. - האדם מאבד את עצמו בתוך הכלל הוא נחשב כדבר חיי אך הלאומיות היא העיקר ועלינו לברר היכן בדיוק עובר הגבול לכן עלינו לבדוק כיצד לשאוף אל הכלל אך עם זאת לא להתבטל בפני רצון זה וליפול לתהום הטשטוש והמחיקה של האינדיבידואליות. הרב קוק אומר כמו התפיסה החסידית שהאדם צריך לשאוף לכלל לאחר שעבר בתוך עצמו את המאבקים הפנימיים שלו על מנת להגיע אל עצמו.
3. שבירת הכלים - בעל התניא מביא לכאורה טענה מנוגדת לרב קוק שאומר שעצם זה שהפרט רוצה להגיע אל עצמו הורס את יכולתו של הכלל להיות בעל משמעות ולכן כדי להגיע לכלל האדם צריך לצמצם את עצמיותו ככל האפשר, לפי בעל התניה נראה שכל פרט יש לו תחושה חזקה שיש לו מה לומר והוא צריך להגיד זאת אלא צריך להביא את כל הכוחות שלו לטוב ולא ליצור הרסני. עוד סובר הרב קוק ומתאר טיפוס אנשים שמרוב הטוב שבו מדרדר מבחינה מוסרית ומעשית ואפשר לשייך את דברים אלו כתיאור לגיל ההתבגרות הסוער אך האים ניתן לקשר זאת בין מוסג גיל ההתבגרות של הרב קוק לבין עולם התוהו של עולם החסידות ונראה שכן אפשר לעשות זאת.
4. התבגרות ותורה ההתפתחות - האדם עצמו נולד במצב של תוהו מהיותו תינוק ועד גיל ההתבגרות שבו הוא מתחיל להבשיל ונקרא כבר איש במושגי היהדות דווקא אז הנפש האלוקים של האדם מתחילה לפעול ולהתבשל בתקופה זו הילד עובר את כל הסערות הרגשיות והמאבקים עם עצמו ומובן הרצון שלו לרכוש ניסיון משלו ולהתנסות בכל דבר בדרך שלו.
מסקנות:
1. חנוך לנער עפ"י דרכו – אסור להיכנע לנטייה שלילית למרות הצורך בהתנסות לא מבוקרת כמו סמים וכד'. מצד שני לא לעצור את החיפוש העצמי מפני שזה גורם לפגיעה ביכולתו של הנער להגיע לעצמיותו וגם למרידה מצד הנער השאלה כיצד אפשר לכוון את האנרגיה העצומה בלי להגיע למקומות הרסניים, לכן חייב להתקיים דיאלוג עם הנער המתבגר ולבדוק היטב במחשבותיו ולא לדחותם על הסף אלא לנסות לתקנם ולבדוק באמת ואל למחנך לנסות להבין בעצמו ללא שיחה כנה עם הנער כך יגדל הסיכוי שיבחר בדרכו האמיתית.
2. שאלת הלגיטימציה - דברים אלו נכונים בכל חינוך והמטרה היא לעזור לנער לבחור לעצמו ושלא יגיע להרס לחיפוש עצמיות, אסור לנסות ולשכנע שהדרך שהילד חושב אינה נכונה זו אינה דרך של כבוד אל המתבגר ואף לא לנסות לשכנע אותו שדבר מסוים פסול כל עוד שאינו עובר עליו בפועל כי אז זה הופך להיות עם דעות מנוגדות עם בן שיחו.
3. מילה על מצוינות רוחנית - הנוער בימינו מנסה להגיע לרמה שונה ממה שהיו אבותיו ולהגיע לרמה רוחנית בדרך שונה מבעבר, המחנכים כיום שואפים להמשיך בדרך שבה חינכו כי מבחינתם דרך המלך לא תשתנה לעולם והיא נדחית ובלתי משתנה ויתכן שלא צריך להרחיק את הבעייתיים ולסיים עליהם תווית של בעייתיים כי הם יכולים להגיע לרמה גבוהה. לסיכומו של עניין צריך להתמודד עם המציאות כמו שהיא ולדעת לשלוט ביצרים עם ביקורתיות מפותחת ודיאלוג רצוף ופתוח ויש לאפשר לנער לחפש את עצמו במקומות רחוקים למרות שיש סיכוי שימצא את עצמו קרוב לבית.
נספח: על השעבוד להורים
הרב צבי יהודה קוק נותן זכות מוחלטת למתבגר להגיע לעצמאותו ויוצא נגד ההורים שמרשים לעצמם לשלוט בילדיהם. ומגיעים למצב שהם מדכים ומבלבלים את הילדים הרב מדבר בעיקר על הורים המונעים מילדיהם ללכת לישיבה או למוסד דתי כלשהו שהילד יכול לפתח את עצמו מבחינה רוחנית למרות זאת הרב מדגיש את חירותו המוחלטת של המתבגר.