פנים אחרות / ש"י עגנון
| סיכום זה זקוק לתיקוני עריכה. לפרטים ראה קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון
|
| נא לא להוריד הודעה זו עד שיגמרו כל תיקוני העריכה בסיכום זה. |
מוטיבים בסיפור
א. ראייה- עיניים
ב. בית
ג. אש
ד. נפילה
מהלך הסיפור
א. היציאה מבית המשפט
ב. ההליכה לפונדק בשעת הדמדומים
ג. האכילה בפונדק
ד. ההליכה אל הנחל
ה. החזרה לפונדק מהנחל
ו. היציאה של הרטמן אל התלולית
חלק ראשון
פירושי מילים
א. "שעה טובה": אמירה אירונית של הגברים על דבר גירושה של טוני מבעלה
ב. סוככה: שמשיה כנגד השמש
ג. "ידיים לאות: סינקדוכה- טוני היא זאת שעייפה מצרות החיים
ד. לבקן: חסר צבע
ה. הרטמן: (מאנגלית) איש קשה
ו. "קולה של טוני הרעיד את לבו של הרטמן": מטאפורה לכך שהוא עדיין אוהב אותה
ז. פעייה: בכי
ח. "עדיין לא יצא בשלום": רמז מטרים לכך שהנישואים של הרטמן וטוני לא הסתיימו
ט. פרקמטיא: סחורה
י. מיכאל: שם של מלאך- עומד בניגוד להרטמן
יא. עישון: מתקשר לחוסר סיפוק, חוסר אושר
יב. "עונג של טוני ממקום אחר": הרמז לבגידה של טוני בהרטמן (לפי דעתו של הרטמן)
פסקה ראשונה
זהו סיפור ריאליסטי שנכתב על רקע המאה התשע עשרה ועיקרו- קונפליקט בין בני זוג:
א. גבר ואישה
ב. אלוהים והמאמין
הסיפור מתחיל דרך תיאור סינקדוכי (הפרט מייצג את הכלל) של עיני טוני, כלומר העינייםשלה מייצגות את כל האישיות שלה ואת כולה. העיניים לחות ורטובות מבכי, דבר המעיד על עצב ומלנכוליה בחייה של טוני. היא יוצאת מבית המשפט עם גט בידה, ובחוץ מחכים לה שני גברים שמעוניינים בה מיד עם גירושה מבעלה. הם אורבים לה ומעוניינים ליהנות איתה הנאות מפוקפקות שקשורות לתאוות יצרים ומיניות. שני הגברים הם דמויות קומיות וגרוטסקיות (מגוחכות, נלעגות) , הם בעלי תאווה מינית ואינם מבינים לכאבה של טוני בדבר גירושה מבעלה. הם טיפוסים קלי דעת שדואגים להנאתם השטחית והאגואיסטית. קיים ניגוד חריף בין שמחת הגברים לעצבותה של טוני.
פסקה שנייה
- בעלה לשעבר של טוני המכונה הרטמן יוצא אף הוא מבית המשפט ופונה אל האפלה (סמל לאי- וודאות, תחושת חוסר אונים וכדומה). הוא נראה עצוב ומודאג מכך שאשתו לשעבר מסתובבת בחברת הגברים הללו, ניתן לראות שהיא עדיין חשובה לו וכי הוא אוהב אותה, אך מתקשה להביע את רגשותיו ואת מחשבותיו. הוא אינו מעיז להגיד בקול רם את המילה- גירושין ומתקשה לעכל את העובדה כי טוני כבר איננה אשתו אלא אישה זרה מהרחוב. הוא אינו מגולח, אינו לבוש יפה וכדומה. ההזנחה החיצונית מעידה על ההזנחה הפנימית של אהבתם.
- הרטמן הוא הגיבור ביצירה והדמות העגולה שיש בה כמה ממדים ותכונות אופי שעוברים שינויים במהלך העלילה. הוא מתגלה כאדם עם שתי פנים- רגיש ואוהב מול אדם קשה וקשוח. לעומתו, טוני היא דמות נשית רכה, אמיתית ורגישה, היא תלויה בדמותו של הגבר ובפרנסתו. לש"י עגנון היה קושי רב לתאר את דמותה ואת אופייה של האישה, לכן טוני היא הדמות המשנית ביצירה. הרטמן מתואר לפרטי פרטים הן מבחוץ והן מבפנים, ואילו טוני מתוארת מבחוץ בלבד, היא מוצגת כאישה אידיאלית שאינה ניתנת להשגה.
- לאחר היציאה מבית המשפט, הרטמן וטוני מתחילים מסע פיזי ומסע נפשי של גילוי רגשותיהם ויחסם האמיתי אחד כלפי השני. ההשלכות של הגירוש עדיין אינן מובנות במפורש וישנה תחושה של חוסר וודאות לגבי העתיד. ישנו תיאור רחב של תחושות הבלבול והמבוכה של בני הזוג, תוך הרמזים רבים לסיבת הגירושין שלהם ולכך שיש ביניהם עדיין רגשות כלשהם.
- מצב רוחו העכור של הרטמן בא לידי ביטוי בנוף מסביב במהלך המסע שלו עם טוני; החלונות שמציצים מבטאים זרות וניכור, בדומה לתחושותיו האמיתיים של הרטמן. לאחר הליכה ארוכה של שתיקה, הרטמן לקח את היוזמה לידיו והחל לשוחח עם טוני, הוא חש מבוכה ובלבול, אך טוני אינה אדישה כלפיו ומשתדלת להקשיב ולהבין אותו. טוני מרגישה שהרטמן חושב על שתי הבנות שלהם שנלקחו על ידי דודתה של טוני אל הכפר. הבת הבכורה חשה כי ההורים מסוכסכים, והרטמן מרגיש כי היא מאשימה אותו בפירוק של הבית ושל ההרמוניה המשפחתית.
- הילדה הקטנה שרצתה למכור לבני הזוג פרחים, הייתה זקוקה ליחס חם ואנושי, יחס שרק טוני כאישה רגישה יכלה להעניק לה. לעומתה, הרטמן התייחס אל הילדה הקטנה כמו שסוחר מתייחס לסחורתו, הוא נותן לה כסף ולא לוקח את הפרחים מידה. במקומו, טוני לוקחת את הפרחים ומדברת אל הילדה בנועם וברכות. בסיטואציה זו ישנו הרמז לסיבת הגירושין של הרטמן וטוני- הכישלונות של הרטמן בעסקים. בעקבותיהם, הרטמן הפריד בין חיי העבודה לחיי המשפחה ובכך הוא הפריד בינו (איש העסקים) לבין אשתו (משפחה). הבית של הרטמן הפך להיות כסניף לעסקים שלו, הוא חשב עליהם כל הזמן ולא שיתף את אשתו בצרות שלו. הוא שאף להיות גבר מצליח שיכול לפרנס את משפחתו, לכן הוא פחד שטוני תראה בו מפסידן וכישלון גמור. הפחד של הרטמן מפני האמת, גרם לו לזנוח את אשתו, ולשקוע בעולם דכאוני שבו הוא חש בודד, עזוב ומתוסכל.
- בסיפור ישנה אירוניה שבאה לידי ביטוי בכך שהרטמן פתח את לבו בפני טוני, אך במקום לדבר דברי אהבה וחיבה, הוא מתחיל לדבר על העסקים שלו ועל כך שהוא הפסיד הרבה מאוד כסף בשנים האחרונות. הרטמן מתקשה לדבר עם טוני על הרגשות שלו, הוא מתקשה לחלוק עמה את הצער והכאב שבכישלונו האישי,כישלונו כמפרנס המשפחה ושומר על שלמות ושלום הבית. בשלב זה, חל תהליך ההתפתחות הפנימית של הגיבור על כך שהוא הבין שהוא לא צדק לאורך כל הדרך. הוא קלט כי החיים אינם כל כך קשים כפי שתמיד היה נראה לו וכי ישנה אמת אחרת, אמת שיכולה לחולל שינוי פנימי בתפיסת עולמו. הוא מתחיל לצאת מהאגוצנטריות שאפפה אותו במשך הרבה זמן, אגוצנטריות שהתחלפה באהבה, רכות וחום. הוא חש כי הוא התאהב מחדש בטוני וכי ייתכן והגירושין הייתה טעות עצומה.
- טוני הבינה כי סיבת הגירושין האמיתית היא עסקיו הכושלים של הרטמן שגרמו לו להיות אטום, קר ומסוגר. היא החלה להיזכר בכל אותן השנים הקשות שהיא רצתה לעמוד לצדו, אך הוא דחה אותה מעל פניו. למרות כעסה, היא עדיין מתנהגת אליו ברכות ובטוב לב, כשתוך כדי כך היא מנסה לתת לו תחושה של בטחון עצמי ויציבות.
- הרטמן מתואר כאדם קשה- יום שבנה את כל מה שיש לו לבד בעבודת פרך קשה ומייגעת. בצעירותו, הרטמן סבר כי ברגע שהוא יתחתן ויקים משפחה, החיים שלו יהיו קלים יותר והוא לא יהיה בודד ועזוב. היה לו אידיאל של המשפחה המושלמת, לכן טוני היוותה בשבילו כאמצעי למימוש האידיאל שלו, אך לא ברור אם הוא אהב אותה באמת. לאחר הגירושין, להרטמן אין לאן לחזור, התא המשפחתי שלו נשבר והוא אינו מחובר רגשית יותר למשפחתו, כיוון שבבית הוא היה רגיל לחשוב על העסקים שלו.
חלק שני
פירושי מילים
א. מקשאות: שדות של אבטיחים, מלונים, קישואים
ב. דודאים: צמחי מרפא (ורעל בו זמנית) שמפיצים ריח
ג. בתולה: נערה צעירה
ד. "נפשו רווחה עליו": הוקל לו
- הדרך הפיזית שהרטמן וטוני עוברים מסמלת את הדרך הנפשית שלהם, מרחב הזמן הוא המרחב של הנפש. בחלק זה ישנה התייחסות רחבה לחושים- חוש ריח, חוש ראייה שמבוססת על ספר שיר השירים. היחס של הרטמן לטוני הוא כאילו הם נפגשו לראשונה, הם כביכול נמצאים בתהליך ההכרות הראשוני. הפריחה של הטבע אנלוגית לפריחת האהבה בין הרטמן לטוני, והזוג הצעיר אנלוגי אף הוא להרטמן וטוני, כך שנוצרת אווירה סמויה של ארוטיקה, רומנטיקה ומאווים מיניים. ברגע זה, הרטמן הפכך להיות בעיניה של טוני- מיכאל (המלאך), היא מביטה בטבעת הנישואין שלה ומבטה תוהה על עתיד הקשר ביניהם.
- היציאה של הרטמן וטוני מהאזור המיושב אל הטבע, פותחת את נשמתם ומאפשרת לשניהם לעשות חשבון נפש. הויכוח שלהם אודות שני הגברים, קוטע את רצף העלילה, אך יחד עם זאת, הרטמן מבין שטוני אינה מעוניינת בהם וייתכן כי היא עדיין מעוניינת בו ואוהבת אותו. התקשורת בין הרטמן לטוני, היא פחות מילולית ויותר מוחשית, הם מנסים לשקם ולשחזר מערכת יחסים על ידי ההבנה הפנימית האחד את השני.
- הילד הקטן שעובר עם הגפרור הדולק, מחזיר את הרטמן אל העבר- שימוש בטכניקה רטרוספקטיבית ומזכיר לו תחושות של חום ואהבה שהיה רגיל לחוש אותם בימי ילדותו. מוטיב האור בא לידי ביטוי גם בהליכתם של הרטמן וטוני אל האור- פונדק, למרות שטוני הייתה בטוחה שזו גחלילית בקצה הדרך.
חלק שלישי
פירושי מילים
א. קינבה: חתכה
ב. "רגליים עייפות": מטונימיה לעייפות של טוני
- בפרק זה מסופר על שהייתם של הרטמן וטוני בפונדק. לפי התנ"ך, גבר ואישה שהתגרשו, ולאחר מכן הם ישנים יחדיו בפונדק, כאילו הם לא התגרשו מעולם. זהו רמז לכך שהנישואין של הרטמן וטוני לא הסתיימו באמת וכי הם עדיין אוהבים אחד את השני. בישיבתם לאכול את הארוחה בחוץ, הרטמן מתחשב בטוני ושואל אותה היכן היא רוצה לשבת, מה היא רוצה לאכול וכדומה. הוא מגלה כלפיה יחס של אכפתיות, חום ומחויבות. הוא נפתח לפניה ומאזין יחד עמה לקולה של הציפור ולשקט של הטבע מסביב.
- ישנה הקבלה בין מערכת היחסים של הרטמן וטוני לבין הארוחה שלהם, לשניהם הם מקדישים את תשומת הלב המלאה. בזמן הארוחה, הרטמן הבין את המשמעות של הנישואין ואת התקשורת האמיתית שצריכה להיות בין שני בני הזוג, אך יחד עם זאת הוא נשאר באופיו אדם קשה- יום שחושב על עסקים ועל כסף.
- גן הפירות מחוץ לפונדק הוא הזכר לגן העדן מהתנ"ך, מקום של יצרים ומיניות. גם המלצרית האדמונית והשזיפים שהיא החזיקה בידה, תורמים לאווירה הארוטית והמינית שנוצרת סביב שהותם של הרטמן וטוני.
- הכוכבות (פרחים) הן מטונימיה לטוני, את שתיהן צריך להשקות מעט והן ישר פורחות= מתעוררות לחיים. לאחר הארוחה, האורות בגן כבים והרטמן וטוני נשארים באפלה, זהו הרמז להתדרדרות במערכת היחסים ביניהם.
- הנחל שהרטמן וטוני הולכים אליו לאחר הארוחה, מתואר משתי נקודות מבט שונות- מנקודת המבט של טוני ומנקודת המבט של הרטמן. טוני מתארת את הנחל בצורה עדינה, ואילו הרטמן מתאר את הנחל בצורה ארוטית, רמז לכך שהוא חושק בטוני.
חלומו של מיכאל הרטמן
- החלום שמסופר לטוני על ידי הרטמן, הוא חידוש במערכת היחסים שלהם וביטוי לקרבה. הרטמן פותח את לבו לפני טוני, הוא אינו רוצה לאבד את תשומת הלב שלה, כך שהוא חש מבוכה ולחץ ברגע אינטימי שכזה. החלום הוא שלב נוסף לשיקום מערכת היחסים של הרטמן וטוני, הוא מבטא את הקור ששרר בזוגיות שלהם ואת הריחוק הרב שהם חיו בו במשך שנים רבות.
- המוטיבים המרכזיים בחלום הם מוטיב הבית, נושא שמעסיק מאוד את הרטמן ומוטיב הראייה. בחלום זיסנשטיין (מתוק- קטן) הוא נציגה החיובי של הילדות והוא היבט אחד לאישיות של הרטמן. זיסנשטיין שבא לחפש דירה והרטמן עוזר לו בחיפושיו, מחליף תפקידים עם הרטמן, כך שהרטמן הוא זה שמחפש את הדירה (ביטוי לגירושין שלו עם טוני ולפירוק התא המשפחתי שלו). הדירה שהרטמן נכנס לתוכה, יש בה תנור בחדר השינה, אך אין בה תנור בחדר העבודה, (התנור מסמל את התיחום שעשה הרטמן בין המשפחה= חדר שינה לבין העסקים= חדר עבודה). החלום מסמל את הפחד של הרטמן מפני איבוד המשפחה והאהבה, זוהי נורת אזהרה להרטמן כי הגירושין שלו מטוני הם טעות חמורה בחייו.
חלק רביעי
פירושי מילים
א. "לקח לו לב": אזר אומץ
ב. "פקח את לבו": מטאפורה לשינוי מהותו ותפיסת עולמו של הרטמן
- זהו חלק ההתרה של העלילה. הרטמן וטוני חוזרים אל הפונדק מהטיול שלהם אל הנחל, הם מחפשים בפונדק מקום ללון, כאשר בעל הפונדק רואה בהם זוג אוהבים שמחפש מקלט אהבה למשך הלילה. הרטמן מאבד שליטה אל מול בעל הפונדק הזקן שמשכיב את שניהם בחדרים נפרדים, הוא מקבל את גזר דינו מבלי להתווכח ולהילחם עמו.
- חדרה של טוני בפונדק אפוף בסמליות- זר כלולות (סמל לנישואין), ראשי חזיר ואייל (סמל לשתי פניו של הרטמן). הרטמן נשאר בחדרו לבדו, הוא יוצא החוצה אל הגן, כאשר יציאתו מלווה במוטיב הנפילה של הערמונים. הוא מנסה להסיח את דעתן מעניין הגירושין על ידי היזכרות בילדות שלו וחשיבה על הטבע מסביב.
- התלולית היא סמל לפחד הנפילה ואיבוד השליטה של הרטמן. הפחד קיבל משמעות מוחשית על ידי הגירושין שלו מטוני ופירוקה של המשפחה. הפחד מהנפילה ומהכישלון, גדול יותר מנפילה עצמה אל תוך התהום. התלולית שהרטמן נפל ממנה בילדותו, שבה ומציפה את זכרונו- הנפילה גרמה לו להיפצע, אך אחריה הוא חש שהרע מכל כבר אחריו, הוא חש הקלה ומרגע. התלולית מסמלת קושי, מחסום, בעיה בעבר של הרטמן שלא באה לפתרונה, משהו שהשאיר בו צלקת למשך כל החיים.
- הסיפור מסתיים במילים "ואין כל מחיצה חוצצת ביניהם", כלומר זהו רמז לכך שייתכן הרטמן וטוני יחזרו להיות ביחד. התלולית התכסתה בכוכבות, זהו סמל לכך שטוני היא הפתרון של הרטמן לכל הבעיות שלו. היא זאת שתוכל להעניק לו תמיכה ואהבה. הסיום של הסיפור הוא אופטימי, ישנה תחושה שתהיה גאולה ושלום הבית יישמר.