זכויות האדם והאזרח

גרסה מ־13:12, 17 באפריל 2006 מאת Guy89 (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)

עקרון שקשור ללב הדמוקרטיה- משרת את האדם ומעמיד אותו במרכז. זכויות האדם והאזרח הן טבעיות/בסיסיות- ניתנות לאדם עקב היותו אדם- אף אחד לא יכול לקחת אותן ממנו. תפקיד המדינה, הוא לדאוג שהן תתקיימנה. הזכויות האזרחיות ניתנות לכל אדם, שייכות לכל אדם הן אינן משתנות ממדינה למדינה אלא הן רק נלקחות, או נשללות לחלוטין.

  • זכויות אדם- מתקיימות בכל מקום בעולם.
  • זכויות אזרח- מתקיימות במדינה שבה האשם הוא אזרח.
  • זכויות חברתיות- סקציה נפרדת, המתממשת בעולם בצורות שונות על פי המדיניות החברתית של השלטון במדינה (בריאות, חינוך, דיור וכו")

זכויות האדם והאזרח הן יחסיות ולא מוחלטות- הזכות שלך נגמרת כאשר של אחר מתחילה.

6 הקטגוריות של זכויות האדם והאזרח:

  • 1. הזכות לחיים ובטחון (שלמות הגוף):

הזכות הבסיסית ביותר- הזכות של כל אדם פשוט לחיות; וכן של בטחון- להסתובב ולהרגיש בטוח. הזכות לשלמות הגוף.

  • 2. הזכות לחירות:

בלי הזכות לחירות אנו שוללים את הפוטנציאל להגשים את עצמנו. גם היא מסתיימת במקום שמתחילה הזכות של אדם אחר. הזכות לחירות היא הזכות של כל אדם לעשות ולפעול כראות עיניו כל עוד אינו פוגע בזולת או באינטרסים חברתיים- דאגת בטחון המדינה.

ממנה נגזרות הרבה חירויות ספציפיות-

  • המחשבה והדעה- היחידה שלא ניתן לקחת מאיתנו- נשאר למחשבות.
  • חירות המצפון- מחשבות מוסריות הנוגעות לאנשים אחרים.
  • חופש הביטוי והמידע- משמעותי. הרגע בו אדם מבטא את חשבותיו. חופש המידע מצטרף לחופש הביטוי- כל התקשורת משמשים ככלי ביטוי למידע.
  • חופש האספה- זכות להתבטא ביחד. חופש להתאסף עד 49 איש.
  • חופש ההפגנה- מ-50 איש ומעלה צריך לבקש אישור מהמשטרה. כדי להגן על זכויות של אזרחים אחרים.
  • חופש התאגדות-
  • חופש דת ומדת- החופש לממש את הדת (בעזרת פולחן) ולהאמין במה שהוא רוצה. במדינת ישראל החופש מדת לא מתממש במלואוץ.
  • חופש התנועה- החופש לנוע ממקום למקום- לצאת ולהכנס למדינה. יוגבל כשאר נפגע באחר (חצר של שכן, בסיסי צה"ל וכו")
  • חופש העיסוק- החופש של כל אחד לבחור במה ירצה לעסוק לפי רצונו. אך החברה מגדירה אמות מידה לגבי עיסוקים אשר פוגעים בחברה- סחר בסמים, סחר בנשים ועוד.
  • חופש הבחירה- קשור בזכויות אזרח, החופש של אדם לבחור.
  • חופש השביתה- החופש לשבות, התאגדות של כמה אנשים, סוג של הפגנה.
  • 3. הזכות לקניין:

הזכות לרכוש, להחזיק ברכוש, להיות בעליו. הקניין מתחלק ל-2:

  • א. קניין חומרי- כסף, בית, רכב קרקע.
  • ב. קניים רוחני- המצאות, ספר, פטנט- כל מה שקשור לזכויות יוצרים.

גם זכות זו יכולה להפגע- הפקעת קרקעות, מיסים- אך זהו אינטרס מדיני מחייב.


  • 4. הזכות לשוויון:

בני אדם הם שווים כבני אדם. אך הם גם שונים- יכולות שונות, אינטיליגנציה, מעמדות. כשמדובר בזכות לשוויון מוענקות לכל בני האדם זכויות שוות, אך מאידך בכדי להגיע לשוויון מלא צריך להתחשב בייחוד ובשוני של בני אדם. יש שתי צורות שהחוק מנסה ליצור שוויון מתוך המצב של חוסר השוויון, השוני: א. הבחנה- התייחסות לפרטים, בעלי יכולות ונתונים גופניים שונים שמחייבים התייחסות שונה של החוק, למשל: הקלות בבחינות לליקוי למידה, זא בכדי שלשניהם תהיה נק' פתיחה שווה. נכויות- צורה ספציפית על בן אדם- פרטים.

ב. העדפה מתקנת- התייחסות לקבוצות, קבוצות שהופלו בעבר/בהווה. ברציונל שמאחוריה הוא ליצור שוויון לקבוצות אלו: נשים, ערבים, שחורים, יהודים, מזרחיים. בארץ: שיקום שכונות, שיריון מוקמות באוניברסיטה: למזרחים, ערבים, שיריון מקומות לנשים בהנהלות.


  • 5. הזכות לכבוד:

בתוכה: הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות. בבסיסה- כל אדם זכאי ליחס של כבוד, בלי זלזול גם מחבריו ומרשויות המדינה.

זכות זו משתנה בין תרבות לתרבות, שם הנורמות שונות- ולכן לא מוגדרת לגמרי. בזכות לשם טוב- זכותו של כל אדם שלא ידברו עליו לרעה, במידה ופרסמו עליו דבר כזה הוא רשאי לתבוע ולהגן על שמו הטוב. הזכות לפרטיות- זכותו של כל אדם לחיים משלו, למרחב משלו, למרחב פרטי, למשל: אסור לחטט בחפציו של אחר, לפלוש לביתו, לגעת בגופו.

מול זכויות אלו עומדות "זכות הציבור לדעת"- חופש הביטוי והמידע. הפגיעה בפרטיות תהיה כאשר יפורסם מידע שהוא לא רלוונטי. הפגיעה בשם הטוב תהיה כמובן כשיפורסמו שקרים.


  • 6. הזכות להליך משפטי הוגן:

כוללת מספר סעיפים: (זכויות החשוד לפני שנהיה נאשם) א. אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו שופט. ב. מעצרו של אדם מוגבל ל-24 שעות אלא אם שופט מעצרים אישר להאריכו. ג. אין להעניש אדם במאסר/בקנס ללא משפט. ד. מהשלב הראשוני של החקירה זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם כדי שיוכל לא להפליל את עצמו. התביעה תובעת והאדם מגיב.