על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
פלורליזם, סובלנות והסכמיות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־13:41, 10 בדצמבר 2005
עקרון הפלורליזם
עיקרון הפלורליזם מבטא את המובן הערכי והמהותי של הדמוקרטיה. (הפלורליזם שייך לדמוקרטיה המהותית). הפלורליזם הוא לא רק ריבוי דעות ותחרות חופשית, משמעותו הערכית של הפלורליזם זה הכרה בשונות של הפרטים והקבוצות במדינה, כלומר, הלגיטימציה של כל קבוצה לשמור על ייחודה, על השונות שלה, ולפעול בהתאם להשקפת עולמה.
חשיבות הפלורליזם לדמוקרטיה:
יש לו יכולת לפתח ולחזק את עקרון שלטון העם. האזרחים יכולים להשתייך למסגרות שונות ולהשפיע. פלורליזם מחזק את חופש הביטוי, חופש הבעת הדעה, וחופש ההתארגנות. פלורליזם נותן לגיטימציה לתחרות חופשית. פלורליזם תורם בדמוקרטיה לפיזור הכוח והעוצמה.
הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים:
- תחום כלכלי - ריבוי ארגונים, כמו ארגוני עובדים המתארגנים על בסיס קיומם של אינטרסים משותפים (ארגון המורים, אגודת העיתונאים וכו)
- תחום חברתי - ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מהם מטרות משותפות משלו בתחום העשייה החברתית (לדוגמא: "ויצ"ו", יד צרה)
- תחום תרבותי-חינוכי - ריבוי ארגונים הפועלים במישור התרבותי חינוכי (לדוגמא: אגודת שוחר המוזיקה המזרחית, מוסדות חינוך המיועדים לאוכלוסייות השונות).
- תחום חוקתי-מוסדי - קיומן של רשויות שלטון נפרדות: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת, והראשות המבצעת. קיומן של מרכזי שלטון מקומיים בעלי אוטונומיה מסויימת. מאפשר פיזור העוצמה בין הגופים ברמה הארצית והמקומית.
- תחום פוליטי - ריבוי מפלגות. מטרת ההתארגנות במפלגות היא להגיע לשלטון כדי לממש את הרעיונות המשותפים לחברי המפלגה.
סובלנות
הסובלנות הוא תנאי למימוש הפלורליזם. זה היכולת ללמוד לסבול דעות והשקפות שונות משלך, להכיר בזכות בקיומן של דעות אלה, גם אם ישנה אי הסכמה. הסובלנות נובעת מההכרה בערך המרכזי של כבוד האדם ובזכותו להיות שונה.
הסובלנות משמעותה אימוץ צורת התנהגות שמכבדת כל אדם באשר הוא האדם, סובלת את דעותיו והשקפותיו למרות אי הנוחות והכעס.
הסובלנות היא עיקרון חשוב בדמוקרטיה מהסיבות הבאות:
- הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה, כמו החירות, חופש הביטוי לדעות השונות, חופש ההתארגנות של כל קבוצה, השונות והשיוויון בין הפרטים והקבוצות השונות.
- סובלנות פוליטית מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות במערכת הפוליטית לרעיונות שונים. כך נוצר שוק חופשי של דעות. לאזרחים יש אפשרות לבחון את כל הדעות.
- סובלנות פוליטית מעניקה לגיטימציה לדעות של נציגי הקבוצות השונות ובהם קבוצות אופוזיציה. בכך מונח הבסיס הלגיטימי לחילופי שלטון, שהוא תנאי הכרחי למשטר דמוקרטי תקין.
- הסובלנות תורמת ליציבותם של המשטר והחברה, משום שהיא מאפשרת לקיים וויכוח ביןם הדעות השונות עפ"י כללי המשחק הדמוקרטי וללא אלימות, גם בנושאים טעונים כמו חילוקי דעות אידיאולוגיים. כך כל קבוצה יכולה להשתתף בגלוי בהליך הפוליטי במדינה, ואין חשש שהיא עשוייה לפעול במחתרת ולעבוד גורם העלול לסכן את היציבות במדינה.
הסכמיות
על מנת שהמשטר הדמוקרטי יוכל להתקיים בלי לוותר על חילוקי דעות, תחרות, ומאבק בין הקבוצות השונות, חייבים כל מרכיבים החברה להגיע לידי הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים. לכל הקבוצות השונות יש מכנה משותף, ומתוך מכנה זה כל קבוצה צומחת לכיוונה. ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים - כללי המשחק, המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות.
עקרון ההסכמיות נובע גם מרעיון ה"אמנה החברתית". באמנה החברתית יש הסכמה שחיים ללא פיקוח וחייים לא מאורגנים לא תורמים להתפתחות האדם.