ספר יהושע פרק ב'

סיפור המרגלים ורחב הוא סיפור מהתנ"ך המופיע בספר יהושע, בפרק השני.

המרגלים ורחב

לפני כניסתו המיועדת לארץ ישראל, ביקש יהושע שהיה מנהיגם של בני ישראל בכניסה לארץ ישראל לדעת יותר על טיב אנשי יריחו, העיר הראשונה אותה תכנן לכבוש. לכן שלח ליריחו שני מרגלים. המרגלים הגיעו אל ביתה של רחב. בלילה, לפני שנסגר העיר, חומקים שני המרגלים, ובאים להתאחרח בפונדק רחב.

תושבי יריחו

רחב מספרת למרגלים, שתושבי יריחו, ביניהם מלך שנער שבא לבית הקיץ שלו, ועוד מספר מלכים שרואים את יריחו כשנייה לבבל ולנינווה בחשיבותה באים להתארח ביריחו, ובין היתר נהנים משירותיה של רחב, מפיהם היא שמעה על חששותיהם מפני בני ישראל, היות והם שמעו מה שאלוהים עשה למלכי האמורי ולמצריים, ואם עוג מלך הבשן לא נפל מפניהם, בטח אנחנו שאנחנו משרתיו ניפול בידיהם. רחב, שרוצה להתגייר, שומרת על המרגלים, ומחביאה אותם בשיחי הפשתן אשר בגגה בגגה, שם, בזרעי הפשתן ובגבעוליו, איש לא יחשוד כי המרגלים מתחבאים שם, שהרי ידוע, שפשתן צריך להתייבש בשמש.
חיילי מלך יריחו פושטים על הפונדק, ואומרים לרחב שיש אצלה שני מרגלים של יהושע, ושהיא תוציא אותם מייד.

המרגלים בורחים

רחב החכמה, לא מכחישה, כי היא יודעת שלמלך יריחו יש מכשפים ואסטרולוגים, ושהם יודעי כל, והיא אומרת " כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה".
וכתוספת לדבריה היא יועצת עצה לחיילים, " רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם."
אחרי שחיילי היבוסי נעלמו מן העיר, יושבת רחב כביכול על החומה, כי אחד מכתלי ביתה הוא החומה, והיא ידועה במנהגה לשבת על החומה, אלא שבמקרה דנן היא רק השגיחה שאין למרגלים מארב מצד בני העיר או החיילים, והורידה אותם בחבל, היא אמרה גם זאת, שישארו בהרי יהודה כמה ימים, עד שהחיילים יתייאשו, ואז יחצו את הירדן מזרחה.

ההבטחה להחיות את רחב

המרגלים מבטיחים לרחב שהם ייתנו לה לחיות וגם למשפחתה, אך ורק אם הם יתלו על החלון של החומה את חוט השני, ועל ידי כך הם יידעו שזהו ביתה. "הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים, בָּאָרֶץ; אֶת-תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי, בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ, וְאֶת-אָבִיךְ וְאֶת-אִמֵּךְ וְאֶת-אַחַיִךְ וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִיךְ, תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה. "

על המרגלים

על פי חז"ל המרגלים ששלח יהושע הם פינחס בן אלעזר וכלב בן יפונה. אם הדבר נכון, כלב נשלח כמרגל כשהיה בן 78: במעמד חלוקת הארץ כלב מעיד על עצמו שהוא בן 85, וכיבוש יריחו היה 7 שנים לפני כן.

רחב הזונה

בין הפרשנים המסורתיים היו שפירשו את מקצועה של רחב - זונה, שלא כמו במקומות אחרים בתנ"ך, כמי היתה מוכרת מזונות, דבר שאינו כפשוטו של מקרא ולא כפי גישת התלמוד. רש"י שהיה מהראשונים שסברו כך הלך בעקבות הפרשנות של תרגום יהונתן שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק) גם הספרי סבר כך והעיר שהיתה בעלת אכסניה [7] . אך הרד"ק העיר שהבנתו של רש"י את דברי התרגום היתה מוטעת. גם המלבי"ם סבר שרחב היתה זונה, והמרגלים הלכו אליה לא במקרה אלא על מנת לתשאל אותה, כי היא ידעה את מסתרי יריחו, בשל העובדה שגדולי הארץ ביקרו אצלה.

קישורים חיצוניים

האזנה לפרק ב'

מאמר על הגרים מפי הרב יוסף אביאור

פרק ב' ביהושע

נפילת חומות יריחו, ציור מאת גוסטב דורה