סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, על המשפחה ועל החברה.

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צפיפות:

שטחי הגטאות היו קטנים הן ביחס שלהן מכלל השטח העירוני והן מכמות האוכלוסייה שנאלצה לחיות בתחומם,כאשר בנוסף לזאת הגטאות הוקמו באיזורים נכשלים ביותר ובם עוני כבד.למשל בגטו וורשה שטח הגטו היווה רק 2.4% מכלל השטח העירוני כאשר בו התגוררה קרוב ל 1/3 מהאוכלוסית העיר.כמו כן,בגטו לודז' היו תנאי צפיפות קשים ביותר,כאשר יחס הנפשות לחדר נע בין1/6 ל1/8 ואף יותר בחדר אחד.



רעב

בגטאות שרר רעב כבד.כך למשל בגטו לודז' צרכו רק את המזון הירוד שהוקצב להם וזאת בשל היתוקו המוחלט.לעומת זאת בגטו וורשה כ-80% מצריכת המזון היומית הגעיה בצינורות הברחה השונים,המאורגנים והפרטיים בהם העוברו טונות של מצרכים חיוניים,חלק ניכר מהם עי ילדים.הנאצים סיפקו מזון מועט מאוד כדי לגרום לרעב מכוון כאשר המפתח לחלוקת האוכל היה אתני: גרמנים 2,613 קלוריות ביום,פולנים 699 קלוריות וליהודים רק 184 קלוריות ליום.פחות מ10% מהתצרוכת של אדם בוגר.מנת המזון השבועית של ילדים עד גיל 3 כללה:1/4 ליטר חלב,שתי ביצים וכ-250 גרם דייסת סולת בלבד.איכות המזון הייתה ירודה,הקמח שהגיע היה לרוב נגוע בתולעים או לח והירקות קפואים או רקובים.על כן יהודי הגטו ניסו למכור את כל רכושם הנותר כדי לממן תוספת מזון.הרעב יצר מחלוקות קשות בין היהודים ואף בתוך המשפחות.בגטו וורשה כ200,000 נפשות סבלו מרעב ונאבקו בו בעוד 200,000 אחרים היו במצב של גוויה למוות.


תברואה וסיטציה:

הגטאות הוקמו במכוון בשכונות העוני הקשות ביותר והמוזנחות ביותר.המצב התברואתי והסינטרי הקשה בגטאות נבע מהעדר תשתית תברואתית נורמלית בגטו.בגטאות שרר מחסור באמצעי הסקה,סבון ומים.היה קושי רב שמירה על ניקיון סביבתי והגייני,ערמות זבל ואשפה מילאו את הרחובות ומערכות הביוב הוזנחו כאשר אלה גרמו מאוחר יותר להתפשטות של מגפות ותמותה רבה.


עבודות כפייה ותעסוקה

בודות אלו היו קשות מבחינה פיזית ונפשית ומשפילות ביותר,אך רבים מיושבי הגטאות התנדבו להן בגלל תוספת מזון שקיבלו ועוד הטבות.תחילה עבדו,עובדי הכפייה בתוך הגטו או לידו,אך מתחילת 1940 נשלחו עובדים גם למחנות עבודה מחוץ לו שם רבים מצאו את מותם עקב השחיקה הפיזית,משפחות רבות נותרו ללא אב ועול הפרנסה הוטל על הילדים והנשים והילדים הבוגרים.אופי התעסוקה בגטאות לא היה הומגני אלא היה תלוי מההנהגה היהודית המקומית,מעורבות הרשויות הגרמניות ובעלי העסקים הגרמניים.


מחלות ומוות:

הרעב,הצפיפות,,תנאי התברואה הירודים והלחץ הפסיכולוגי בו היו שרוריים הובילה להתפשטות מחלות בגטאות השונים ולעלייה בכמות התמותה.בוורשה ובלובלין התפשטה מגפת טיפוס הבהרות ובלודז' מגפת השחפת.חלק ניכר ממקרי המוות התרחשו בחורף עקב הקור,והמחלות,היו רופאים בגטאות אך המחסור במזון,תרופות ואמצעי בסיס אחרים לא הותירו הרבה סיכוי להתאוששות.


פגיעה בדת ובמסורת:

יהודי הגטאות לא הורשו להתפלל בצוותא,יהודים רבים הוכרחו לאכול מזון לא כשר,רבנים הושפלו.בתי כנסת,ספרי תורה,ותמשישי קדושה הושחתו כליל.למרות זאת המשיכו יהודיים דתיים להתכנס לתפילה או להתפלל לבדם,לשמור על כשרות ככל הניתן ואף שילמו בחייהם על כך.


קשיים משפחתיים

החיים הקשים בגטאות השפיעה רבות על קיומה של המשפחה ותפקודיה כיחידה.לא פעם משפחות רבות מצאו את עצמן ללא אב על כן דבר זה הצריך שינוי,האישה תפסה את מקום האב במשפחה,הוטלו עליה משימות השגת המזון,תחסוקת הבית וטיפול בילדים.

הילדים בגטאות הוצאו ממסגרתם החינוכית-חברתית הרגילה,אולם הופעלו מסגרות חברתיות מסוימות לא חוקיות אך רק מקצת הילדים נקלטו בה.בתי היתומים ומוסדות הסעד התקשו לקלוט ילדים ונערים.מצב חדש זה גרם לילדים להתארגן בקבוצות,שעסקו בהברחה ובקיבוץ נדבות למען משפחותיהם.