סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

שמות עצם מיודעים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


יידוע השם בערבית

בערבית, בדומה לעברית, ישנן מספר דרכים ליידוע שם עצם: 1. יידוע על-ידי "אל הידיעה" (למשל: אל-כלב = הכלב). 2. נמסך בצירוף סמיכות נחשב מיודע (למשל: בַּיְת אל-וַלַד = בית הילד. "בית" הוא נמסך ולכן מיודע). 3. הוספת כינוי קניין (שייכות) - דינו כדין סמיכות, ולכן הוא מידע את השם (למשל: כִּתָאבִּי = הספר שלי).

כמו כן, שמות פרטיים (של אנשים, מקומות וכדומה) מיודעים מעצם רמיזתם על אדם/מקום מסויים. דוגמאות:

  • וַצַלַ יַעְקוּבּ אִלָא אל-מַדְרָסָה (יעקוב הוא שם פרטי ולכן ינוקד בדמה).
  • וַצַלַתְ מָרְיָם מִן תָלּ אָבִּיבּ (מרים ינוקד בדמה, תל אביב: אביב ינוקד בפתחה).


הערות לנושא:

1. שימו לב, כי רבים מן השמות הפרטיים (כפי שהוצג לעיל) הינם מתוך

  קטגוריית מחוסרי תנווין (בערבית: ממנוע מִן אל-צרף). על נושא זה
  - ראו נושא נפרד. יוצאי דופן מכלל זה הינם שמות המקומות המיודעים
  באל הידיעה, למשל: אַלְ-עִרַאק, אַלְ-בַּרַאזְיל, אַלְ-יַאבַּאן.


2. שימו לב! כמו בעברית, אסור ליידע פעמיים אותו שם!

  למשל:  הצורה "אַלְ-בַּיְתִי" (הָבֵּיְתִי) אינה קבילה!

3. מקורות נוספים לעיון (כולל נושא מחוסרי התנווין):

  א) דן בקר, "תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי" (ת"א: דיונון, 1998): עמ' 27-26, 59-57, 186-185.
  ב) ציפי קימלדורף-תבור ונעמי וייסבלט, "תרגילים בתחביר ערבי" (גבעת חביבה, 2006), עמ' 84.