סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
  • רמה:כיתות י'-י'"ב.

פרק י"ז

תקציר הפרק היה אדם משבט אפריים ושמו היה מיכיהו.

מסופר על כך שאימו האשימה אותו בגניבת כסף ממנה. היא קיללה אותו בחשד שהו הגנב.

הפרק מתחיל בכך שבנה מחזיר לה את הכסף והיא (אימו) מסירה ממנו את הקללה ומברכת אותו. האם החליטה שבכסף שהושב לה, בנה יכין לה' פסל ומסכה.

מיכה (מיכיהו), החזיר את הכסף לאימו כדי שהיא תעשה את הפסל והמסכה לה' ולא הוא.

בכסף הנותר, הכין מיכה אפוד ותרפים ומינה את בנו לכהן.

באותם הימים, היה איש משבט לוי אשר יצא לכיוון הר אפריים בכדי להקים לו בית במקום המתאים אשר ימצא. איש לוי הגיע עד לביתו של מיכה וניהל עם מיכה שיחה. בשיחה, סיפר איש הלוי מאיפה בא (שבט לוי) והוא גם סיפר שהוא מחפש מקום לגור בו. מיכה הציע לאיש הלוי להיות כהן במקדש (הקטן) שמיכה הקים, הוא הציע לו לקבל כסף רב, בגדים רבים וכמובן מקום מגורים. איש לוי הסכים להצעה והתיישב אצל מיכה כאילו היה בנו.

בסוף הפרק, אומר מיכה כי לדעתו בן שבט הלוי היה עדיף על בנו בכדי לתפקד ככהן מכיוון ששבט לוי הוקדש לה'. "עתה ידעתי כיי ייטיב ה' לי, כי היה הלוי לכהן."


פרק י"ח

תקציר הפרק

שבט דן חיפשו להם נחלה לשבת בא וזה מכיוון שעד היום הם התיישבו בתוך שבטים אחרים. שבט דן חיפש נחלה חדשה מפני שהם לא קיבלו נחלה כמו כל שבטי ישראל ולא היה להם מספיק מקום.

אנשי שבט דן שלחו חמישה שליחים בכל השבט (בני חייל) כדי לבדוק היכן ישנה נחלה המתאימה לשבט. המרגלים הללו הגיעו עד לביתו של מיכה ושם שוחחו עם איש לוי אשר כאמור היה כהן שם.

לאחר שאיש לוי סיפר להם על כך שמיכה מינה אותו לכהן, הם ביקשו מאיש לוי שישאל את ה' אם הם יצליחו במציאת הנחלה. איש לוי אמר להם שה' יהיה איתם ושהם יכולים ללכת לשלום.

חמשת המרגלים הלכו לעיר (קרובה לירושלים) בשם ישה. שם, דיברו המרגלים עם תושבי המקום ועם אחיהם – צרעה ואשתאל. הם שוחחו עימם על כך שהם ראו שהארץ מאוד טובה, הם דיברו על כך שיהיה קל לכבוש את המקום שמצאו (ליש) מכיוון שכך אמר הכהן ולכן, הם יצאו כ-600 איש מוכנים למלחמה.

בדרכם לכיבוש לַיִש, עברו החיילים ליד ביתו של מיכה. שם, סיפרו להם השליחים כי יש אפוד, תרפים, מסכה ופסלים לה'. הם הגיעו לשם ולקחו את חפצים אלו. הכהן (איש לוי) פגש בהם והם הציעו לו לבוא איתם ולהיות כהן של שבט שלם. הכהן הסכים ובא איתם.

מיכה ואנשיו החלו לרדוף אחרי אנשי שבט דן, אך התייאשו מכיוון שחיילי שבט דן היו רבים מהם.

אנשי דן הגיעו לליש, כבשו אותה בקלות (מכיוון שבני ליש לא יכלו לבקש עזרה מאף אחד). אנשי שבט דן שרפו את ליש ולאחר מכן בנו אותה מחדש.

הם קראו לעיר "דן" על שם בנו של יעקב. הם שמו את הפסל שגנבו בעירם והמשיכו לעבוד אותו (בשביל ה') עד ימי הגלות.

פרק י"ט

תקציר הפרק היה אדם משבט לוי אשר גר בירכתי הר אפריים. לאיש זה הייתה פילגש. יום אחד הלכו האיש ופילגשו לבית אביה של הפילגש. שם, הם התארחו אצל אביה ובכל יום שרצו לעזוב, אביה של הפילגש ביקש מהם להישאר עוד יום ולאכול אצלו. ככה זה נמשך מספר ימים. לבסוף, עזבו האיש ופילגשו לכיוון יבוס (ירושלים). נערו של האיש (עוזרו), הציע לו ללון ביבוס, אך האיש סירב מכיוון שזו היא עיר נוכריה ולא של בני ישראל. לכן, הם המשיכו לכיוון איזור שבט בנימין שם הם לנו אצל איש זקן. האיש הזקן אירח אותם יפה, נתן להם לאכול ולשתות. בערב, הגיעו תושבי העיר לביתו של האיש הזקן וביקשו לראות את האורחים ורצו ל"דעת" (לאנוס) את האורח. האיש הזקן ואיש לוי לא הסכימו להוציא את איש לוי. לכן, לאחר לחצים רבים מצד אנשי העיר, החליטו איש הלוי והאיש הזקן שיהיה עדיף לשלוח את הפילגש (מכיוון שהיא אישה). הם שלחו את הפילגש בניגוד לרצונה ובמהלך הלילה כולו, התעללו בה אנשי העיר באופן קשה מאוד, הם אנסו אותה, סיקלו אותה באבנים והתעללו בה בכל דרך אפשרית.

לקראת הבוקר, הגיעה הפילגש נפולה ומדממת לפתח הדלת אך אף אחד לא שמע לזעקתה ולא פתח לה. בבוקר, פתח איש לוי את הדלת ואמר לפילגשו שהוא רוצה ללכת. לאחר שראה שאין מענה מצד הפילגש, הבין איש לוי כי הפילגש מתה.

לאחר שהבין זו, לקח איש לוי את גופתה של פילגשו וחתך אותה לשניים עשר חלקים ושלח כל חלק לכל שבט בישראל כדי שיראו את הדבר הנורא שאנשי שבט בנימין עשה. הוא עשה זאת "למען יראו ויראו" (למען יראו ויפחדו). תגובת השבטים הייתה יציאה למלחמה נגד שבט בנימין.