סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

קשייה של רוסיה בתקופתו של לנין ודרכי ההתמודדות עם קשיים אלה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רמה: כיתה י"א

מבוא ורקע

בית שתי מלחמות העולם התחוללו ברוסיה שתי מהפכות (מהפכה- שינוי קיצוני בצורת המשטר).
1) פברואר 1917 - נפילת הצאר וקיום ממשלה דמוקרטית זמנית.
2) נובמבר 1917 - מהפכת אוקטובר, המהפכה הקומוניסטית.


האידאולוגיה עליה התבסס המשטר הקומוניסטי

מרכסיזם - פילוסופיה חברתית כלכלית שפותחה במחצית השנייה של המאה ה-19 על-ידי קארל מרכס ופרידריך אנגלס.
המרכסיזם הסביר את התפתחות ההיסטוריה האנושית כתוצאה של מאבק בין מעמדות (מנצלים - מנוצלים).

על-פי התאוריה, ככל שהפרולטריון יגדל, הוא יהיה יותר מודע לכוחו ולבסוף הוא יתקומם. את מטרותיו ישיג באמצעות מאבק אלים (מהפכה) בו ינצח הפרולטריון ויקיים חברה ללא מעמדות.
את המהפכה ברוסיה הנהיג ולדימיר לנין, שעמד בראש קבוצה שנקראה בולשביקים. הממשלה החדשה שאפה לבטל את הבעלות הפרטית על אדמות המדינה ועל המפעלים במדינה ולהקים חברה שיוויונית ללא מעמדות.
למרות שלנין פיתח תאוריה שתאפשר מהפכה מרכסיסטית ברוסיה החקלאית (תאוריית שתי המהפכות), הוא ניצל את ההזדמנות הראשונה שניתנה לו לתפוס את השלטון.


קשייה של רוסיה בתקופת לנין ודרכי ההתמודדות

הקושי הראשון - ביסוס השלטון (השגת שליטה מלאה בכל רוסיה)

רוסיה שקעה לתוך מלחמת אזרחים בין תומכי הצאר (הכוחות הלבנים) לבין הבולשביקים (האדומים). מלחמת האזרחים התרחשה בשנים 1918-1921 וגוותה קורבנות רבים. כמיליון נפש נרצחו, עונו או היגרו מרוסיה. תוך כדי כך, תוקפות "מדינות ההסכמה"* (צרפת, אנגליה וארצות-הברית), שתמכו בצאר בעיקר מחשש שהקומוניזם יגיע גם אליהם.
עם עזיבת "מדינות ההסכמה"* פולשת פולין לרוסיה בשאיפה להרחיב את שטחה. כל אלה מקשים על לנין לשלוט במתרחש ברוסיה כולה ולבסס את שלטונו.
* למידע נוסף על "מדינות ההסכמה" עיינו בערך מלחמת העולם הראשונה


ההתמודדות:
הצעד הראשון בהתמודדות היה להוציא את רוסיה ממלחמת העולם הראשונה בתחילת 1918. כל קרה שבהסכם השלום עם גרמניה (בברסט-ליטובסק), וויתר לנין על שטחים רבים לטובתה של גרמניה. לאחר מכן לנין מקים את הצבא האדום בהנהגתו של ליאון טרוצקי (שלימים היה מועמד לרשת את הנהגת ברית המועצות) על מנת להתמודד עם הצבא הלבן של הצאר.
ב-1921 חותם לנין על הסכם שלום עם פולין, גם כאן, תוך וויתור כבד על שטחים לטובתה.


הקושי השני - קשיים כלכליים

עם העלייה לשלטון, ניסו הבולשביקים ליישם את האידאולוגיה הסוציאליסטית (השיוויונית) ולנין הוציא צו שנקרא צו הקרקעות אשר ביטל את הבעלות על הקרקע וחילק אותה לאיכרים.
פעולה זו נתנה לאיכרים תחושה שהשלטון החדש בעדם וכי הוא תומך בהם. תוך זמן קצר הלאים לנין את הקרקעות שניתנו לאיכרים.
בתקופת מלחמת האזרחים (1918-1921) נוקט לנין במדיניות שמטרתה לגייס את כל המשאבים לטובת הניצחון במלחמת האזרחים. מדיניות זו נקראת <אדום)"הקומוניזם המלחמתי"</אדום>
הקומוניזם המלחמתי היה בעיקרו שימוש בפלוגות מיוחדות להחזקת סקטורים (דברים חיוניים למדינה כמו חשמל, מים ועוד) והפקעת מזון ובהמות מהאיכרים לצורכי הצבא.
התומאה של המדיניות הייתה חורבן כלכלי; הלאמת המשק והפיקוד המרכזי עליו נכשלו. ההרס ברוסיה היה גדול- הייצור התעשייתי ירד ל-13% מזה של 1914,
הייבול ירד ל-40%, אוכלוסיית מוסקבה והערים הגדולות ירדה בכחצי. רעב כבד שורר בערים, המערכת הכספית מתמוטטת, התחבורה פוסקת והמסחר עבר להתנהל בחליפין (החלפה של מוצר במוצר ולא תמורת כסף).


ההתמודדות:
בעקבות החורבן שנבע ממדיניות "הקומוניזם המלחמתי", משנה לנין את המדיניות הכלכלית לאחת חדשה הנקראת נא"פ. הנא"פ ביטל את הפקעות המזון, אפשר עסקים פרטיים והתיר עבודה שכירה. המדינה שמרה בידיה את העמדות הכלכליות החשובות כמו הבנקים, התעשייה הכבדה, תחבורה, שכר חוץ ועוד.
הנא"פ היווה נסיגה זמנית מהקומוניזם, אך שיפר את מצבה הכלכלי של ברית-המועצות.
תומצאת לוואי של מדיניות הנא"פ הייתה היווצרות מעמד איכרים עשיר (קולאקים) וסוחרים (נא"פמנים).


הקושי השלישי - בידוד בינלאומי

המהפכה גרמה לניתוק הקשרים של רוסיה עם בעלות בריתה במערב ויצארה אווירה של חשדנות כלפיה בגלל המשפטר החדש.
לנין שאף להפיץ את המהפכה בשאר מדינות אירופה ואכן פורצות הפיכות קומוניסטיות בגרמניה ובהונגריה.


ההתמודדות:
לשם חיזוק הגורמים ששאפו למהפכה ולשם הפצת הרעיון הקומוניסטי, הוקם במוסקבה ב-1919 גוף שנקרא הקומיניטרן- גוף בינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות, דרכו העבירה ברית המועצות הנחיות לפעולת המפלגות.