סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השיר:

קח מצביה דמי ענב באקדחה

ברה, כמו אש בתוך ברד מלקחה.

בעלת שפתות כחוט שני, וחך לה כיין

הטוב, ופיה כגופתה מרקחה.

מדם חללים קצה ידה מאדם,

לכן חציה כאודם ומחציתה בדולחה

פירושי מילים

דמי ענב - היין. אקדח – א) אבן אדומה ויקרה ששימשה בימה"ב לקישוט בניינים; ב) גביע.

ברה – נקייה, טהורה, זכה, בהירה, לבנה.

מלקחה - שלקחו אותה.

"אש בתוך ברד" – אש התשוקה שמציתה הנערה היפה, המגישה את גביע היין.

שפתות - שפתיים.

שני – צבע אדום עז.

מרקחה - מזיגת בשמים, בעלת ריח טוב.

חללים – הגברים שהנערה מפילה ברשתה.

אודם - צבע אדום כאבן רובין.

בדולחה - אבן יקרה, גבישית ושקופה או זכוכית לבנה.


סוג השיר והנושא המרכזי


שירי היין תיארו את המשתאות, שנערכו בחצרות הנדיבים. במרכזם עמדו בדרך-כלל תיאורים של הגן, העלמה או העלם, הצבי או הצבייה, מגישי כוס היין, תיאורו של היין, טעמו ושבחו והכלים בהם מגישים אותו.

בשיר זה משולב הז'אנר של שירת החשק. שירי החשק, להבדיל משירי האהבה, תיארו בדרך-כלל את התשוקה שחש האוהב-חושק האומלל, הסובל מפצעי אהבה שרק אהובתו הנחשקת עשויה לרפא. הוא משתוקק לאהובתו היפה, אך היא לרוב מוצגת באדישותה ואף באכזריותה כלפיו.


"קח מצביה" הוא שיר חול, השייך לשירת היין והחשק.

השיר מתאר מסיבה, בה פונה הדובר אל אחד המשתתפים ואומר לו את דברי השיר, המספרים על שתיית היין בכוס הבדולח, שמוגשת על-ידי הנערה.


תוכן השיר


בית 1: קח מהנערה את היין האדום שבכוס הלבנה / שנראה כמו אש (התשוקה) בתוך ברד (צבע עורה של הנערה או צבעו הלבן של גביע היין).

בית 2: הנערה בעלת שפתיים אדומות וחיכה טעים כמו יין / טוב, מגופה וגם מפיה נודף ריח נעים.

בית 3: ציפורניה, שבקצה ידה, אדומות מדם החללים (=הגברים) / לכן חלקה של היד אדומה וחלקה לבנה כבדולח (צבע עורה).


פרשנות השיר


השיר הוא מאד חושי (ראייה, טעם וריח) וחושני, עם רמיזות רומנטיות ומיניות. הוא עשיר בתמונות ומלא בדימויים ומטאפורות הקשורות לצבעים האדום - צבע של אהבה (שושנה), דם ויין, והלבן – צבע עורה של הנערה וצבע גביע היין.

הדובר מתאר את הנערה, המוזגת במשתה, כאישה מסוכנת, הקוטלת גברים, ולכן ציפורניה אדומות. הדובר מתאים את דבריו למוסכמות הז'אנר של שירת היין והחשק, לכן הוא קורא לנמען לשתות בחברת נערה/אישה בשם צביה (כינוי לאישה מחוזרת), נערה תמה וזכה אשר מזכירה לדובר "אש בתוך ברד". היא מעוררת תשוקה כה עזה המאפשרת את השתתפותם של שלושת החושים: ראייה, טעם וריח.

לצביה יש שפתיים כחוט השני וחך בטעמו של יין טוב; פיה וגופה כמזיגת בשמים.

קצה ידה מזכיר לדובר "דם חללים", כלומר היא מתוארת כמי שהורגת ומפילה חללים בשל יופיה, ומכאן הטענה שמחציתה של צביה אדום ומחציתה - שקוף כבדולח. קישוטים (אמצעים אומנותיים) תפארת הפתיחה – הבית הראשון מציג את הרעיון המרכזי: הצגת דמות האישה וכוס היין בידה. הדלת והסוגר חורזים: אקדחה – מלקחה כהמחשה למראה הנאה של הנערה האוחזת בגביע היין.


מבנה מעגלי – בבית הראשון ובבית האחרון מופיעים צבעים זהים. בבית הראשון מגישה הנערה יין אדום בגביע לבן ובבית האחרון מתוארת כף ידה הלבנה של הנערה וציפורניה האדומות מדם. מעגליות זו מסבירה היטב את הקשר בין יפי הנערה המגישה את היין מעורר התשוקה לבין התוצאה ההרסנית של התשוקה שלא באה על סיפוקה ומפילה חללים.


מטאפורה: "דמי ענב" – כינוי מושאל ליין.


דימויים:


"כמו אש"; "כחוט שני"; "חך לה כיין הטוב"; "חציה כאודם" – כל הדימויים תורמים להצגת דמותה של הנערה הנחשקת כמי שיופיה וריחה נפלאים ומושכים את הגברים הנופלים חללים לרגליה.


ניגודים:


אש – ברד ניגוד בין חום לקור – בין חום התשוקה לנערה לבין קרירותה כלפי החושק בה.

אודם – בדולח ניגוד בין אדום ללבן – בין הצבע האדום של דם קורבנותיה לבין עורה הלבן והצח של הנערה.


שיבוצים מקראיים:


א) "אקדח" – שיבוץ מספר ישעיהו, נ"ד, 12 שם מתוארים ימי האושר לעתיד במטאפורות של אבנים טובות. המילה "אקדח" נזכרת בהקשר של אבן יקרה בצבע אדום.

ב) "צביה" – שיבוץ משיר השירים, ב', 17. השימוש בכינויים מקראיים כגון: צבי, עופר, אייל וכד' מתייחסים לנער צעיר ורענן. מכאן הרמיזה להיות הנערה/הצביה בשיר צעירה ורעננה.

ג) "שפתות כחוט השני" – שיבוץ משיר השירים, י"ד, 13: "שפתיה כחוט השני" במשמעות של תיאור השפתיים האדומות והחושניות של הנערה בשיר.

ד) "חך לה כיין הטוב" – שיבוץ משיר השירים, י"ז, 10: "חיכה כיין טוב" במשמעות של תיאור ריח גופה וטעם שפתיה של הנערה כטובים מאוד.

ה) "דם חללים": שיבוץ מקינת דוד, ספר שמואל ב', א': "מדם חללים מקשת גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור" - הרמז כאן הוא לאהבת דוד ויהונתן.


צימוד:


דם - אדם – אודם: אלו ביטויים שונים לצבע האדום המסמל בו-זמנית גם יופי ותשוקה אך גם הרס ואכזריות (יין אדום, שפתיים אדומות, דם אדום). מוטיב הצבע האדום -

תמונת האש בתוך הברד משתלבת היטב בצבע האדום השולט בשיר.

אין כאן תמונה מוגדרת, אלא מעין רקע אדום שעוטף את השיר: דמי ענב, אקדחה, חוט שני, דם, אודם.