סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

קונצ'רטו

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קונצ'רטו

בימינו מציין המונח הזה מבצע מוסיקלי, שבו מוצג לראווה כלי נגינה יחיד - ולפעמים גם שני כלים ויותר - בצירוף התזמורת. משמעות המילה קונצ'רטו היא 'קונצרט' או 'קונסורט' (ליווי).בקונצ'רטו מעניק המלחין לכלי אחד או יותר קטעי סולו,כאשר שאר הכלים מספקים לו גיבוי. הקונצ'רטו,שהיה פופולרי עוד בתקופת הבארוק,המשיך להתפתח. המתכונת היסודית של הקונצ'רטו התבססה על דו-שיח מוסיקלי בין כלי הסולו לתזמורת. עד אז היה הכינור כלי הסולו המקובל,אך בתקופה הקלאסית השתכלל בהתמדה הפסנתר. המבנה של 3 פרקים, אשר בא לקונצ'רטו בהשפעת ה"פתיחה" האיטלקית, מהווה קו טיפוסי לקונצ'רטו, ורק במקרים נדירים מוצאים בקונצ'רטו 4 פרקים. שלושת הפרקים הם: פרק ראשון- מהיר,פרק שני- איטי, בעל אופי לירי; פרק אחרון - עליז, מהיר, לרוב בצורת רונדו או ואריציות.צורתה המודרנית התגבשה ביצירותיו של מוצרט. קו אופייני נוסף לקונצ'רטו היא הקדנצה; זהו קטע המנוגן ע"י כלי-הסולו ללא כל ליווי, ובו ניתנת לו האפשרות להפגין את מלא יכולתו וזריזותו הטכנית, ולפעמים גם כושרו האילתורי.בתקופה הקלאסית הייתה כתיבתה של הקדנצה לנוהג מקובל. מוצרט כתב קרוב ל50- קונצ'רטות לכלי נגינה שונים. הקונצ'רטו מתחלק לשני סוגים: 1.קונצ'רטו גרוסו - קבוצה קטנה של סולנים מול קבוצה גדולה של כלי-מיתרים או תזמורת המיתרים כולה. 2.קונצ'רטו-

  • סולן יחיד ותזמורת.
  • יותר מסולן אחד ותזמורת.

1.קונצ'רטו גרוסו(=גדול) - הסוג הבראשיתי של הקונצ'רטו, שהיה שכיח בסוף המאה ה17- ועד אמצע המאה ה18-. מעצביה של צורה זו במוסיקה היו הכנרים-המלחינים האיטלקיים טורלי, קורלי, טארטיני ויוואלדי ואסכולותיהם.היה צורה פופולארית במשך כמאה שנה (1650-1750). בשם "קונצ'רטו" נתכוונו לאפיין את הסגנון הזה, אשר לפיו מפיקים את האפקט היותר טוב בעזרת קבוצות קטנות של כלים, לעומת קבוצות גדולות. קבוצה קטנה של כלי סולו (הנקראת סולי, קונצ'רטינו או קונצ'רטנטה או קונצ'רטטו) משמיעה קולה כנגד קבוצה גדולה של כלי-מיתרים או תזמורת המיתרים כולה. הקבוצה הגדולה שמה "ריפיינו" (=מלא) או "גרוסו".יש סבורים כי השם "גרוסו" ניתן לו משום שבתפקיד הסולו מופיעה קבוצה, ולא יחיד בלבד. שני הגושים משמיעים שיח-נגינתם לסירוגין, או גם ביחד. הן מהוות עם זה צוות ממוזג, ומכאן השם "קונצ'רטו" שפירושו - נגינה ביחד. החיבור מורכב משלושה פרקים, או יותר, המנוגדים באופיים.למשל:

  • הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4 מאת באך.
  • הקונצ'רטו גרוסו אופוס 3,מספר 4 מאת הנדל.
  • הקונצ'רטו גרוסו אופוס 3,מספר 11 מאת ויוואלדי. 2.*קונצ'רטו סולו -

במאה ה-18- ביצירות אלו היה הרעיון המרכזי של הדיאלוג דומה לזה של הקונצ'רטו גרוסו,אך מכיוון שהיה רק סולן אחד כאיזון לתזמורת,נטתה המוסיקה שנכתבה עבורו להיות יותר מסולסלת ובטוחה בעצמה מן המוסיקה של התזמורת.למשל:

  • "ארבע העונות" מאת ויוואלדי.
  • הקונצ'רטו לחצוצרה מאת היידן.
  • הקונצ'רטו לקלרינט מאת מוצרט.

במאה ה-19- ביצירות אלו הלך דמיונם של המלחינים והציבור כאחד אחר הרעיון של אדם אחד (הסולן) המנהל קרב אל מול קהל רב (התזמורת).וכך,רעיון הדיאלוג בן המאה ה-18 הוסב לרעיון של דו-קרב.למשל:

  • הקונצ'רטו לכינור מאת מנדלסון.
  • הקונצ'רטו לפסנתר מאת גריג.
  • הקונצ'רטו מספר 1 לפסנתר מאת צ'ייקובסקי.
  • קונצ'רטו ליותר מסולן אחד -

פרט לקונצ'רטות גרוסו וקונצ'רטו סולו,ישנם גם כמה קונצ'רטות מכובדים לשניים או יותר סולנים ותזמורת.למשל:

  • הקונצ'רטו לשני צ'לי מאת ויוואלדי.
  • הקונצ'רטו הכפול מאת ברהמס (לכינור,צ'לו ותזמורת).
  • הקונצ'רטו לשני כינורות מאת באך.
  • דואו קונצ'רטנטה לשני קלרינטים מאת קרומר