סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ציפורת / חיים נחמן ביאליק

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ציפורת/ ביאליק

נושא השיר

זהו שיר אהבה הדן בעיקר באהבה הארוטית. שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של ביאליק בכפר קטן, שם פגש בנערה שהרשימה אותו. כתוצאה ממפגש זה כתב ביאליק שני שירים : "איך"- שיר המתאר את האהבה הרוחנית ו"ציפורת" שיר המתאר את האהבה הארוטית( הגופנית). ( הערה- על נושא האהבה בשירת ביאליק יש להסתכל בניתוח השיר " הכניסיני תחת כנפך").


הסיטואציה המתוארת בשיר- הדובר מתהלך בתוך היער עם נערה והוא מתאר את ההרהורים וסערת הרגשות שבעקבות טיול זה.

  • בבית הראשון מתאר הדובר את ההליכה ביער , את הנוף הנפלא והפסטורלי שמסביבם. בעת הטיול הם שותקים, כאשר הסיבות לשתיקה אינן ברורות: אולי ממבוכה, אולי מכעס ועוד. למרות שהתיאור שליו ניתן לחוש במתח הן דרך השתיקה והן דרך השימוש במילים כמו" חניתות", "כתרונו", "אפפונו", מילים אלו מרמזות על משהו מאיים.


  • בבית השני מתאר הדובר את השינויים המתרחשים בטבע, שינויים שאנלוגיים לתחושותיו. המתח עליו רמזתי בבית הראשון, מתייחס כנראה למתח מיני. ולכן הענן המכסה את האור מעיד שלצד התעוררות היצר , חולפים בראשו של הדובר הרהורים טהורים הקשורים באהבה הרוחנית. הרהורים אלו מעידים על הקונפליקט אותו הרבה ביאליק לתאר בשירי האהבה, קונפליקט בין הרצון למימוש האהבה הארוטית מול הרצון להשיג את האהבה הרוחנית הנעלה.אולם המאבק בין אהבת הציפורת ( סמל לאהבה הארוטית) לאהבת "העב"( סמל לאהבה הרוחנית) מסתיים בניצחונה של האהבה הארוטית.הענן שכיסה את השמים- ההרהור הטהור נעלם ואת מקומו תופסים הרהורים של חטא.


  • בבית השלישי נותן הדובר דרור ליצריו.נדמה לו שביער בו הם מטיילים נמצא אוצר- כלומר אפשרות למימוש משאלות לבו. גם תיאור הפרפרים/ צפורים שמתואר כשלג מדגיש את ההתקרבות למימוש האהבה הגופנית.


  • הבית הרביעי- מתאר הדובר את הפרפר שמסתבך בשערה של הבחורה. ההסתבכות של הפרפר, מתייחסת להסתבכות הרגשית של הדובר, הוא חש כאילו נפשו היא זו שהסתבכה.


  • הבית החמישי מתאר את הקריאה הגלויה שלו למימוש האהבה הארוטית, כאשר הוא מבין מהמסרים של הבחורה שהדרך פנויה. השיר מסיים בנימה קלילה והומוריסטית המבטאת את שאיפתו של הדובר למות מיתת נשיקה.


האוירה בשיר

ישנה אוירה פסטורלית של יום שמש, קולות של ציפורים, תיאורי נוף נפלאים המושלכים על תחושתו של הדובר. לאורך השיר הוא מלא אופטימיות, הנוצרת מהתחושה שהוא קרוב למימוש האהבה. למרות האווירה האופטימית ישנם יסודות המעכירים את האווירה, כמו היער, חניתות וכו' שמטרתם להראות את לבטיו של הדובר ולהדגיש את הדיכוטומיה שבין האהבה הארוטית לאהבה הרוחנית. בולטת בשיר נימתו הקלילה וההומוריסטית.


אמצעים אמנותיים

מטפורות

  • "מטמון מסתרים" הכוונה לאוצר המצפה לשניהם. זהו ביטוי למשאלות היצר,התקרבות למימוש האהבה.
  • "חופת אשריו" כאילו צל עצי האשרה משמשים מעין חופה למימוש האהבה הארוטית. עץ האשרה מופיע בתנ"ך והוא מבטא את היצר והמין כיוון שתחת עץ זה נהגו לערוך את הפולחן לאלת הפריון, פולחן שלווה ביצריות רבה.
  • " נפשי נתונה בשבי" הדובר מתאר את תחושת ההסתבכות. הפרפר שמסתבך בשערה של האהובה מדומה לנפשו שהסתבכה בהשתלטות היצר המיני, והיא כמו אסירה הנתונה לשליטת היצר.
  • " מחלפתך משובה" כלומר שיערך נראה שובב. השיער הוא מטונימי לאישה, הוא בכוונה מתאר אותה דרך שיערה , שהוא בעצם הסיבה למשיכתו אליה. מכאן שהשער מטונימי לנפילתו בשבי יופייה של הנערה.
  • "אהבתי התלויה בשערה" כאן מערב ביאליק שני משפטים " אהבה שתלויה בדבר" (מתוך "מסכת אבות" ) הכוונה לאהבה שמביאה תועלת ומצד שני " הררים התלויים בשערה" ( מתוך "מסכת חגיגה" הכוונה השערות בלתי מבוססות שניתן להפריכן.). צירוף שני משפטים אלו יחד מראה שאין לו כוונות רציניות כלפי הנערה, אלא הוא רוצה לממש את היצר. ועוד הוא מוסיף "נמית שנינו בנשיקה", כלומר כדי להמית את היצר או אולי להיפטר ממנו הוא יסתפק בנשיקה.


  • " ואני כרוך אחריך" מתאר את מצבו הוא מצד אחד הולך אחריה, במובן המוחשי ומצד שני מתאר את משיכתו אליה.
  • "חניתות זהב" מתאר את קרני השמש כחרבות של זהב. כך הוא רומז דרך ביטויים הלקוחים מעולם המלחמה על המאבק שיתרחש בהמשך, מאבק- קונפליקט בין הרצון לממש את האהבה הארוטית, לבין הרצון להשיג את האהבה הנפשית הנעלה.
  • " שתי יוני החן" הכוונה לעיניה הן מתוארות כצנועות וכיונים שהן מוסכמה לתיאור יופייה של הנערה.


האנשות

  • עיניה מתוארות כצנועות. העיניים הן ראי של הנפש ולכן ניתן לומר שהן משדרות לו צניעות.
  • "פתאום רחפה הקמה ומפה..." תאור תמונה בטבע, תיאור של השיבולים הנעות ברוח ונדמות לדובר, כאילו הן מתלחשות, מרכלות על רצונותיו האסורים של הדובר.
  • "וכמו רמזה לי"- נדמה לו שערה רומז לו, הכוונה שיופיה משדר לדובר רמזים ושדרים של רצון מצידה לממש את היצר. ניתן לראות שהוא משליך על חלקים שונים בגופה של הנערה את רצונותיו. לא ברור אם אלו השדרים אותם מוסרת הנערה או שמא הכוונה לרצונותיו של הדובר. כדאי לשים לב שהדובר מתייחס לאישה רק דרך אבריה וכך הוא מדגיש את הפן הארוטי של האהבה.


סמלים

  • סמל הציפורת- מתייחס לאהבה הארוטית(ראה הרחבה השיר " הכניסיני"). כך גם תיאור הזהב , האור וכו'.
  • סמל העב- מתייחס לאהבה הרוחנית ( ראה הרחבה בשיר " הכניסיני")

שאלות רטוריות

  • " הדמות כרוב אם עב קלה ברום עולם רפרפה?" שאלה זו מתייחסת להרהורים הטהורים המפרים את תחושת השתלטות היצר. דרך השאלה הרטורית מדגיש הדובר את לבטיו.
  • " הו מי השליג עלינו- ובשפע כזה, חיל ציפורות לבנות?" שאלה רטורית זו מתארת מעין להק גדול של פרפרים המציף אותם. הכוונה כמובן להשתלטות היצר.
  • " אולם את ..." הסיום של הבית הרביעי מתאר דרך השאלה הרטורית את הסתבכותו של הדובר ואת חששותיו מפני תוצאות הסתבכות זו. הוא מבקש לדעת האם גם הנערה שותפה לתחושתיו.

'שלוש שאלות אלו מהוות תמצית של נושא השיר: שאלה ראשונה מתייחסת לאהבה הנפשית, שאלה שניה מתייחסת לאהבה הארוטית ואילו השאלה האחרונה מתייחסת לקונפליקט של הדובר, לתחושות החטא המלוות את התעוררות היצר.


ניגוד

הניגוד הוא בין שערה של הדוברת המשדר לדובר את רצונה של הנערה במימוש האהבה הארוטית, לעומת עיניה שמשדרות לו צניעות. ניתן לומר שלכאורה הנערה משדרת לו מסרים כפולים, כאילו היא מתלבטת, אולם למעשה ניגוד זה מתאר את הקונפליקט של הדובר.


שימוש בו החיבור. יוצר תחושה של סיפור.יש תחושה של זרימה ורצף כרונולוגי, כמו בסיפור. אותה התקדמות ברצף הסיפורי מעידה על התהליך הנפשי המדורג של פרידה מן האהבה הטהורה והתרקמות האהבה הארוטית.


קונוטאציה מקראית

  • "אחותי" מתוך שיר השירים הכוונה לאהובה ארוטית. הדובר קורא לנערה לבוא ולממש את אהבתם, הוא שם דגש על העובדה שכל רצונו ממנה הוא מימוש היצר בלבד.


מוטיב היער

היער מתאר את המקום שבו ניתן דרור ליצרים שונים. בשירנו קורא הדובר לנערה לבוא עמו ליער, כלומר לבוא ולממש את מאוויו הארוטים.


'לסכום השיר מתאר זוג המטייל בטבע. הטבע מתואר באופן קונקרטי מעין מסגרת מתאימה למימוש החוויה הארוטית. יחד עם זאת התהליכים המתרחשים בטבע אנלוגיים לתהליכים הנפשיים של הדובר. התגברות היצר באופן הדרגתי מול הרהורים טהורים, לכן תיאורי הטבע אינם חד משמעיים, אלא הם מצד אחד פסטורליים ומצד שני מלאי מתח. תיאור זה של הטבע מבטא את הקונפליקט המרכזי של השיר בין הרצון לממש את האהבה הארוטית , לבין הרצון להשיג את האהבה הרוחנית.