סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

צורות התיישבות חדשות

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקמת התיישבויות חדשות

1) הקמת מושבות ע"י בני העלייה הראשונה. – פתח תקוה, ראשון לציון, מזכרת בתיה וזכרון יעקב.

המושבות היו ישובים חקלאים שהתבססו על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק.

למושבות היו תקנונים, שבהם נקבעו העקרונות לניהול המושבה וכללים לעזרה הדדית. חלק מהמושבות הוקמו בכסף פרטי, חלק בכספם של אגודות "חובבי ציון" וחלק בכספו של הברון רוטשילד. בני העלייה הראשונה הביאו להקמת 28 מושבות ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום. התיישבות זו בנתה תשתית להתיישבות מסוג חדש = התיישבות חקלאית לאומית בא"י. המושבות היוו סמל להתארגנות לאומית ציונית, תרמו לגאולת האדמות בא"י, יצרו אחיזה יהודית בא"י, והביאו להתפתחות משק הפלחה (ירקות) בגליל וענף המטעים (עצי פרי כמו כרמים, הדרים, עצי שקד וזית ) ביהודה.

אולם לא עבר זמן רב והמושבות נקלעו לקשיים כלכליים קשים בגלל:

  • יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים)
  • בעיות ראשוניות חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים והתאקלמות קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית.{השלטון העותמאני,"והישוב הישן"}

הברון רוטשילד בא לעזרת המושבות וסייע לבנין הבית הלאומי.

מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?

1) ראה במושבות בא"י פתרון ליהודי רוסיה שהיו בסכנה.

2) למנוע התבוללות של יהודים בגולה.

3) לשפר את המצב הכלכלי של היישוב היהודי בא"י כדי שהמיסיונרים הנוצרים בארץ לא ינצלו לרעה את מצוקת היהודים וינסו לנצר אותם.

4) רצה להוכיח שהיהודים מסוגלים לעבוד את האדמה כמו שאר האומות וכך לצאת נגד הטענה האנטישמית שהיהודים יכולים לעסוק רק בפרנסות אוויר(=מקצועות חופשיים).

פעולותיו של רוטשילד / ביטויי העזרה

1) לקח את המושבות הראשונות תחת חסותו, למעט גדרה, והנהיג את שיטת האפוטרופסות. בשיטה זו המושבות הועברו לבעלותו המלאה של רוטשילד, תוך התחייבות המתיישבים לקבל על עצמם את המרות של הברון ונציגיו. בכל מושבה הושמו פקידים ומפקחים מטעמו של רוטשילד, שדאגו לנהל את המושבות בכל התחומים על פי הוראותיו, ולדווח לו על הנעשה.

2) סיפק למושבות מערכת שירותים קהילתית כמו: שירותי רפואה, שירותי דת, שירותי חינוך והגנה משפטית..

3) רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה .

4) דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה .

לשיטת האפוטרופסות של רוטשילד היו אומנם יתרונות אך היו לה גם חסרונות . זו הייתה שיטה בזבזנית שהחזיקה מנגנון פקידות מנופח. שיטה שפגעה בעצמאות האיכרים ובמוסר העבודה שלהם, ויצרה חילוקי דעות ומריבות בין המתיישבים לבין פקידי הברון, שהביאו למאבקים אלימים. כתוצאה מכך המושבות נמסרו לחברת "יהודים קונים אדמה" = יק"א.

הקמת התיישבות שיתופית

הקבוצה ע"י בני העלייה השנייה - דגניה, כנרת, חולדה.

בני העלייה השניה רצו להקים בא"י חברה חדשה, המשלבת את הרעיונות הסוציאליסטים עם האידיאולוגיה הציונית. הם רצו ליצור חברה חדשה ותרבות חדשה. כדי לממש רעיונות אלה הקימו העולים התיישבויות שיתופיות על קרקע לאומית .

איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ?

1) משק חקלאי שנמסר לקבוצת פועלים על אחריותה, ללא כפיפות למנהל כלשהו וללא פיקוח מבחוץ.

2) הקבוצה הראשונה הייתה דגניה, שהוקמה ע"י "הקומונה החדרתית" באדמות אום ג'וני.

3) מייסדיה של דגניה חיו חיי שיתוף מלאים ועל פי עיקרון השוויון. הם שמו דגש על אחריות הדדית מלאה בין החברים, תוך ביטול ההבדלים הכלכליים בין בני האדם.

4) בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו.

הקמת העיר תל אביב

הנסיבות להקמתה

תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום.

תהליך הקמתה

ב-1909 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "אחוזת בית", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "אלטנוילנד". בעיר הוקמה "גימנסיה הרצליה" והעבירו אליה את המוסדות הציוניים המרכזיים. בעיר ת"א נוצרו תנאים להתפתחות חיי תרבות עבריים עצמאיים ושל מוסדות ציבור ואומנות.


אחד הארגונים שסייע לבני העלייה השנייה לממש את תוכניותיהם הלאומיות ולהתמודד עם הקשיים בא"י היה המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר רופין שהוקם ע"י ההסתדרות הציונית. משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית.

המשרד הארצישראלי הוקם בכדי:

1) לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י.

2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. פעולותיו של המשרד הארצישראלי.

3) הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות.

4) יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו הקבוצה והקולקטיב.

5) רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת.

6) עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א.