סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

סיכום דיני שביעית

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיכום דיני שביעית

מלאכות בשביעית

מקראות:

שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר, את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר (ויקרא כה) (בחריש ובקציר תשבת) (שמות לד)

מהתורה:

זריעה, זמירה בכרם, קצירה, בצירה.

מחלוקת אם אסור מהתורה או מדרבנן: חרישה.

מדרבנן:

כל המלאכות שבשדה אסורות, פרט למספר מלאכות הדרושות לקיום הצמח או היבול, שהן מותרות.

זמן המצווה:

אסור לעשות מלאכה מראש השנה של שמיטה, ועד ראש השנה של מוצאי שביעית. עצי פרי מותר לטעת עד ט"ז אב של שנה שישית.


קדושת שביעית

מקראות:

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך (ויקרא כה).

מהתורה (לדעת רמב"ן):

הפקר: להפקיר הפירות שבשדה ביעור: לחזור ולהפקיר את הפירות שבבית בסוף העונה. סחורה: אסור לסחור בפירות. אכילה: מצוות לאכול פירות שמיטה (רמב"ן). הפסד: אסור לקלקל פירות.

מדרבנן:

אכילה: אסור להאכיל פירות שביעית לגוי או למזבח, או לייצא לחו"ל.

זמן המצווה:

ירקות שנבטו בשישית ונקטפו בשביעית - יש בהם קדושת שביעית. גידולי גרגירים - צמח שליש גרעין בשישית, אין קדושת שביעית. לא צמח שליש גרעין בשישית, יש קדושת שביעית. פרי עץ שחנט בשביעית, יש בו קדושת שביעית.


ספיחין

מקראות:

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך (ויקרא כה).

מהתורה:

צמחים שעלו מאליהם בשנת השמיטה, בלי חרישה וזריעה נקראים "ספיחין". צמחים אלה מותרים באכילה ויש בהם קדושת שביעית.

מדרבנן:

חכמים אסרו ספיחים שעלו מעצמם בשביעית, מחשש שעוברי עבירה יזרעו בשביעית בסתר. האיסור חל על צמחי מאכל, הגדלים במקום שדרך לגדלם שם. אין האיסור חל על צמח הגדל במקום שאין דרך לזורעו שם.

זמן המצווה:

ירקות שנבטו בשביעית - יש בהם גם איסור ספיחין. גידולי גרגירים - צמח שליש גרעין בשישית, אין איסור ספיחין. לא צמח שליש גרעין בשישית - יש איסור ספיחין. בפרי עץ אין איסור ספיחין.


שמיטת כספים

מקראות:

שמט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'. (דברים טו)

מהתורה:

שמיטת כספים נוהגת מהתורה כאשר יובל נוהג, ולא כיום. כל חוב פרטי פוקע (=נשמט). המוסר שטרותיו לבית דין כדי שיגבו את חובו - אין החוב נשמט.

מדרבנן:

חכמים תקנו שמיטת כספים גם בזמן הזה. חכמים תקנו עוד, שבמקום למסור את השטרות לבית דין, די במסירת הודעה על קיומם של חובות (באמצעות פרוזבול) והחובות לא יישמטו.

זמן המצווה:

החובות נשמטים בערב ראש השנה של מוצאי שביעית. הפרוזבול מתייחס לכל החובות שנעשו לפי כתיבתו.



  • תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.