סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

סוגי המשפטים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפט פשוט

משפט פועלי

משפט שמני

משפט מורכב

  • סיכום זה מבוסס על דפים שחולקו על ידי עפרה טואף, מורה ללשון בתיכון עירוני ד' ת"א

1. הגדרה

משפט מורכב בנוי משני משפטים או יותר, אשר רק אחד מהם מהווה משפט עצמאי. המשפט האחר משועבד אליו.

המשפט העצמאי נקרא משפט עיקרי.
המשפט המשועבד נקרא פסוקית.
דוגמא: ההרצאה הערב בוטלה מכיוון שהמרצה חלתה. -->משפט עיקרי פסוקית

אחרי הפסוקית יופיע בד"כ פסיק (אלא אם היא קצרה ביותר).
לפני הפסוקית בד"כ לא יופיע פסיק (אלא אם היא ארוכה במיוחד).

2. דרכי השעבוד במשפט המורכב

הפסוקית המשועבדת במשפט המורכב עשוייה להתקשר למשפט העיקרי בשתי דרכים:
א. באמצעות מילת שעבוד בראשה:

כשהגעתי הביתה, ציפתה לי הפתעה.
קראתי בעיתון, שמחר תתקיים כנראה שביתה.
אם יהיה לי חשק, אלך הערב לקולנוע.

ב. ללא מילת שעבוד בראשה:

I. הפסוקית נפתחת ע"י מילת שאלה:
אינני יודעת מי עשה זאת.
הוסבר לנו מדוע נדחה מועד הפגישה.
השאלה כיצד נתמודד עם המצב הקשה הטרידה את מנוחתנו.
  • הערה: מילת השעבוד אינה מנותחת ואילו מילת השאלה מנותחת.
II. הפסוקית מהווה דיבור ישיר או ציטוט:
המורה הודיעה: "מחר יתקיים מבחן".
"לא ניכנע לאיומים", הכריז השר.

3. זיהוי תפקידה התחבירי של הפסוקית

ניתן לראות במשפט המורכב משפט פשוט, אשר אחד ממרכיביו התחביריים (או יותר) התרחבו למשפט המשועבד למשפט העיקרי, כלומר לפסוקית.
הפסוקית במשפט המורכב ממלאת תפקיד תחבירי זהה לחלק שאליו היא מקבילה במשפט הפשוט.

משפט פשוט => שחבור => משפט מורכב
מתחילת אדר מרבין בשמחה. משנכנס אדר, מרבין בשמחה. -> פסוקית זמן
אוהבים אותך בזכות צניעותך. אוהבים אותך מפני שאתה צנוע. -> פסוקית סיבה
נשארנו בבית למנוחה. נשארנו בבית כדי שנוכל לנוח. -> פסוקית תכלית
הזמרים ירדו מהבמה עייפים הזמרים ירדו מהבמה כשהם עייפים. -> פסוקית מצב
הצלחתי להירדם למרות הרעש הצלחתי להרדם אף על פי שהיה רעש. -> פסוקית וויתור
לא הבנתי את דבריך. לא הבנתי את מה שאמרת. -> פסוקית מושא
הבינלאומי הוא בנק אחר. הבינלאומי הוא בנק שחושב אחרת. -> פסוקית לוואי

כדי לזהות את תפקידה התחבירי של הפסוקית עלינו לבדוק לאיזו מילה היא מתקשרת במשפט העיקרי:

דוגמא זיהוי
1. ידוע כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית נושא מתקשרת לפועל סביל.
שחבור: ידוע הדבר.
2. אנו יודעים כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית מושא. מתקשרת לפועל פעיל (ומוצרכת אליו).
שחבור: יודעים את הדבר.
3. אל תעשנו כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית סיבה מתקשרת לפועל פעיל (ואינה מוצרכת אליו).
שחבור: ... בגלל הדבר.
4. הידיעה כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית סיבה מתקשרת לשם עצם.
שחבור: הידיעה הזו.
5. הידיעה היתה כי העישון מזיק לבריאות. -> פסוקית נשוא (ירד במיקוד 2005). מופיעה אחרי אוגד.
שחבור: הידיעה היתה זו.
  • מילים בכחול מסמנות את מילות השעבוד.
הערה:

בפסוקיות התיאור ניתן להסתייע גם במילת השעבוד הפותחת את הפסוקית לזיהוי תפקידה התחבירי, לדוגמא:

  • מפני ש, משום ש, מכיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו --> פסוקית סיבה
  • כדי ש, על מנת ש, למען ש, בשביל ש --> פסוקית תכלית
  • כפי ש, כמו ש, ככל ש --> פסוקית אופן
  • כְשֶ + כינוי גוף לנסתר (כשהוא/כשהיא/כשהם/כשהן) --> פסוקית מצב
  • כְשֶ, כאשר, בזמן ש --> פסוקית זמן
  • אף על פי ש, על אף ש, (למרות ש) --> פסוקית וויתור
  • בתאני ש, במקרה ש, אילוּ --> פסוקית תנאי

שימו לב!

מילות השעבוד שֶׁ, כי, ו-אם עשויות לפתוח כל מיני פסוקיות, ולכן אין להסתמך עליה בקביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית.

4. כיצד מנתחים משפט מורכב ?

א. סיווג המשפט - משפט מורכב
ב. תחימה 1. תיחום המשפט העיקרי+ סיווג המשפט העיקרי( פשוט, כולל או חסר)

2.תיחום הפסוקית+ קביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית( פסוקית מושא, לוואי וכו') + סיווג הפסוקית(פשוטה, כוללת, מחוברת, מורכבת)

ג. הגדרה - קביעת תפקידן התחבירי של המילים שסומנו בקו.

דוגמאות:

כשאת בוכה, את לא יפה.

סיווג:משפט מורכב.
תיחום:"כשאת בוכה" - פסוקית זמן פשוטה.

"את לא יפה" - משפט עיקרי פשוט.

הגדרה:יפה-נשוא.


רוני, את אומרת שהכל נגמר.

סיווג: משפט מורכב
תיחום: "רוני, את אומרת" - משפט עיקרי פשוט

"שהכל נגמר" - פסוקית מושא פשוטה

הגדרה: רוני - פנייה


אם אין אני לי, מי לי.

סיווג: משפט מורכב
תיחום: "אם" עד "לי" - פסוקית תנאי פשוטה

"מי לי" - משפט עיקרי פשוט

הגדרה: מי - נושא

לי - נשוא


הערה:

  • במשפט העיקרי יופיעו נושא ונשוא, ובסוקית המהווה אף היא משפט יופיעו גם כן נושא ונשוא.
  • ישנם שני מקרים שהבם המשפט העיקרי יהיה חסר:
I. כאשר תופיע פסוקית נושא במשפט המורכב, העיקרי יהיה חסר נושא
לדוגמא:
נודע לנו כי מחר נצא לטיול.
"נודע לנו"- משפט עיקרי פשוט חסר נושא
"כי" עד "לטיול" - פסוקית נושא פשוטה
II. (לא במיקוד קיץ 2005) כאשר תופיע פסוקית נשוא במשפט המורכב, העיקרי יהיה חסר נשוא
לדוגמא:
ההודעה הייתה כי מחר נצא לטיול.
"ההודעה הייתה" - משפט עיקרי פשוט חסר נשוא
"כי" עד לטיול" - פסוקית נשוא פשוטה

5. אבחנה בין משפט מורכב לבין משפט מחובר

המשותף בינהם:

  • המשפט בנוי משני משפטים או יותר.
  • המשפטים מתקשרים זה לזה באמצעות מילות קישור: במשפט המחובר - מילות חיבור, ובמשפט המורכב - מילות שעבוד.
  • בין המשפטים יופיעו פסיקים (לפני מילות הקישור).

ההבדל ביניהם:

א. מקום מילת הקישור

במשפט המחובר תופיע מילת החיבור בראש האיבר המצטרף (השני ואילך), ולעולם לא תופיע בראש המשפט. כלומר מקורה של מילת החיבור קבוע - היא נייחת.

Φ איבר +, מילת חיבור איבר +, מילת חיבור איבר

במשפט המורכב תוצב מילת השעבוד בראש הפסוקית, ומאחר שהפסוקית ניידת (יכולה להופיע בכל מקום במשפט) עשוייה מילת השעבוד לפתוח את המשפט כולו, כלומר מילת השעבוד ניידת.

מילת שעבוד פסוקית , משפט עיקרי
או: משפט עיקרי , מילת שעבוד פסוקית

דוגמאות:

משפט מחובר -> דני קרא ספר, ואילו אחותו שיחקה בחצר.
לא ניתן לומר: ואילו אחותו שיחקה בחצר, דני קרא ספר.
משפט מורכב -> בזמן שדני קרא ספר, שיחקה אחותו בחצר.
או: אחותו של דני שיחקה בחצר בזמן שהוא קרא ספר.
ב. התלות בין האיברים

במשפט המחובר האיברים עצמאיים - כל איבר יכול להוות משפט עצמאי.
במשפט המורכב קיימת תלות בין המשפטים, שכן הפסוקית אינה מהווה משפט עצמאי, אלא משועבדת למשפט העיקרי

סוגי פסוקיות

פסוקית נושא

סימני זיהוי: א. ניתןלהמירה בד"כ במילה 'הדבר'.
ב. במשפט העיקרי מופיע על פי רוב פועל בסביל. ג. במשפט העיקרי אין נושא.

הדגמים שבהם תופיע פסוקית נושא:

1.

משפט עיקרי מילות שעבוד פסוקית נושא
פועל בסביל

(ידוע, נודע, נאמר,
ניכר, נראה, הוחלט,
יתכן, ברור, רצוי ועוד)

כי, ש , אם ניתן להמירה במילה 'הדבר'

דוגמאות:

  • <אדום>נאמר לי</אדום> <כחול>שאחרת היום</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול>
  • <אדום> נודע לעיתונאי</אדום> <כחול>מתי תסתיים ישיבת הממשלה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול>
מילות שעבוד פסוקית נושא משפט עיקרי
מי ש
מה ש
כל מי ש
כל ה (ה' הזיקה - אחריה פועל בבינוני).
ניתן להמירה בשם (שם פרטי)
או בכינוי גוף (הוא/היא)
או במילה 'הדבר'
פועל פעיל

דוגמא:

  • <כחול>מי שטרח בערב שבת</כחול>, <אדום>יאכל בשבת</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול>
פסוקית נשוא

סימני זיהוי:
א. ניתן להמירה בכינוי רמז זה/זו.
ב. לפניה מופיע אוגד.
ג. במפשט העיקרי אין נשוא.

הדגם שבו מופיעה פסוקית נשוא:

משפט עיקרי מילות שעבוד פסוקית נשוא
נושא + אוגד ש, כי, אם ניתן להמירה בכינוי זה/זו

דוגמאות:

  • <אדום>השר החדש הוא</אדום> <כחול>שהציע תוכנית טובה ומבריקה זו</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול>
  • <אדום> השאלה הייתה</אדום> <כחול>מתי יתגברו האחראים לנושא על המכשולים הרבים</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול>
פסוקית משלים פועל

סימני זיהוי:

א. ניתן להמירה במילים 'את הדבר'.

ב. מתקשרת לפועל במשפט העיקרי ומוצרכת אליו.

הדגם שבו מופיעה פסוקית מושא:

משפט עיקרי מילודת שעבוד פסוקית מושא
נושא + נשוא פועלי ש, כי, את מי ש, את מה ש, ניתן להמירה במילים 'את הדבר'

דוגמאות:

  • <אדום>הכל חששו</אדום> <כחול>כי המו"מ בין הממשלה לבין ההסתדרות ייכשל</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>
  • <אדום>התלמידה לא הבינה</אדום> <כחול>כיצד נכשלה בבחינה במתמטיקה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>
  • <אדום>המורה הודיעה</אדום> <כחול>שמחר יוצאים לטיול</כחול>. => דיבור עקיף! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>
  • <אדום>המורה הודיעה</אדום>: <כחול>"מחר יוצאים לטיול"</כחול>. => דיבור ישיר! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>
פסוקית לוואי

סימני זיהוי:

א. ניתן להמירה בכיוני הרמז הזה/הזו.

ב. מתקשרת לאחד משמות העצם במשפט העיקרי (על פי רוב לנושא או למושא).

ג. על פי רוב מפצלת את המשפט העיקרי לשניים.

הדגמים שבהם מופיעה פסוקית לוואי:

1.

משפט עיקרי מילות שעבוד פסוקית לוואי המשך משפט עיקרי
נושא (+ משלימיו) ש, אשר, כי, ה' הזיקה ניתן להמירה בכינוי 'הזה' נשוא (+ משלימיו)

דוגמאות:

  • <אדום>השר</אדום>, <כחול>אשר מעל בכספי הציבור</כחול>, <אדום>נשפט</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>
  • <אדום>המאמרים</אדום>, <כחול>הדנים בבעיות המזה"ת</כחול>, <אדום>מרתקים מאוד</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>
  • <אדום>הסבר העד</אדום> <כחול>מי הצית את המלון</כחול> <אדום>העסיק את חוקרי הממשלה</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

2.

משפט עיקרי מילות שעבוד פסוקית לוואי
שם עצם ש, אשר, כי, ה' הזיקה ניתן להמריה בכיוני'הזה'/'הזו'

דוגמאות:

  • <אדום>השיטה מיועדת לקוראי עברית</אדום> <כחול>העדושית את ראשית דרכם בלימוד השפה העברית</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>
  • <אדום>לא ענית לי על השאלה</אדום> <כחול>כיצד ניצחתם במשחק החשוב והמכריע</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

הפיסוק במשפט המורכב (לפי כללי הפיסוק החדשים המוצעים ע"י האקדמיה ללשון העברית)

אחרי הפסוקית יופיע פסיק, אלא אם היא קצרה ביותר:

  • מאחר שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות לטענתה, אנו מזכים את הנאשם.
  • כשנכנסנו קמו כל המסובים.

בדרך כלל לא יופיע פסיק לפני הפסוקית אלא אם כן היא ארוכה במיוחד:

  • ייתכן שהתוצאות ישתנו בהמשך המשחק.
  • הפרדוקס הוא, שהשביתה הממשושכת הביאה לירידה במעמדם של העובדים ולא לשיפורו.

משפט איחוי

  • סיכום זה מבוסס על סיכומיה של עפרה טואף, מורה ללשון בתיכון עירוני ד'.


במשפט מאוחה יופיעו שני נשואים בדרך כלל (לעתים אף יותר).
במשפט מאוחה יש שני משפטים או יותר.
המשפטים במשפט המאוחה עצמאיים (יכולים לעמוד בפני עצמם) ונקראים איברים.
בין המשפטים מקשרות לרוב מילות איחוי/חיבור.מילות האיחוי יכולות להופיע בראש האיבר המצטרף (השני ואילך), ולעולם לא תפתחנה את המשפט כולו.
מילות האיחוי אינן מהוות חלק מן המשפט שאליו הן מצטרפות, אלא מצביעות על הקשר הלוגי בין האיברים:

הוספה, ניגוד, סיבה ותוצאה, ויתור (ולכן למילות האיחוי אין תפקיד תחבירי).
מילות החיבור במשפט המאוחה
1.קשר של חיבור והוספה- ו, גם, אף.
לדוגמה:

משחק הגמר שודר אמש בשידור חי, והצופים רותקו למסך.
סיווג: משפט מאוחה.
תחימה: איבר א'-משחק...חי-פשוט.

איבר ב'-הצופים...למסך-פשוט.

הגדרה: בשידור חי-תיאור אופן.

2.קשר של ניגוד-אך, אבל, אולם, אלא.
לדוגמה:

הגעתי לבית הספר בשעה מוקדמת, אולם השערים היו נעולים.
איבר א'- הגעתי...מוקדמת.
איבר ב'- השערים...נעולים.

3.קשר של עימות- ואילו, לעומת זאת.
לדוגמה:

אני צופה בערוץ עשר, ואילו אחי צופה בערוץ שתיים.
איבר א'- אני...עשר
איבר ב'-אחי...שתיים.

4.קשר של סיבה ותוצאה- לכן, לפיכך, משום כך, על כן.
לדוגמה:

המורה חלתה, ולכן התבטל השיעור.
איבר א'-המורה...חלתה.
איבר ב'-התבטל...השיעור

5.קשר של ויתור- למרות זאת, חרף זאת, אף על פי כן.
לדוגמה:

אתמול ירדו גשמים עזים, למרות זאת הטיול התקיים כמתוכנן.
איבר א'- אתמול...עזים.
איבר ב'- הטיול...כמתוכנן.